לומדתלומדת: האם יש אמונות בסיסיות מקובלות בפורום?

הכוונה היתה לאישיות מסוימת שהוזכרה, ולא חס וחלילה לחברי הפורום הנכבדים והחביבים, ירבו כמותם בישראל ושיתברכו מפי עליון

מה, לא יכול להיות שהוא באמת היה חכם והכיר באפסותו [יחסית לאחרים/לציפיות/למעמד/לאחריות וכו']? אני מאמין שהיו מעט מנהיגים חכמים שידעו כמה הם קטנים.

(ללומדת)

אז מה, אנטיכריסטו, צחקת מאיתנו, הא?
לא נורא. זה חביב.

(אני הבנתי דבריו בעומק, שכאן, יש כבר שתים שהאחד מהם הוא הנשמה והאחד מהם הוא השכל (ואליבא דידי, כנראה השכל והנשמה היינו הך, ועוד ידובר מזה) כך ששתינו שווים. אבל יש כאן כאלו שהם שאר האיברים, וכגון אחד שלמעלה בהודעה ששירבב את שמו של הרה"ג ר' חיים מן ההר, רמז לפסוק (שה"ש א ב) וכנראה כוונתו שסוד ענינו הוא במקום שנתכוון לישקני, וזהו שאמר אנטיכירסטו עד כמה נמוך תרדו, (וראיה לכ"ז הוא שאותו המגיב למעלה הוא הראשון שקפץ למחות, סימן שהבין היטב למי הדברים מכוונים.
סליחה ממי שלא נוח לו דברי נגד הברברן הלזה, אם על כבודו אתם מוחים למה על כבוד ת"ח ושלמים אין אתם מוחים?)

כל הסבריך, תורה ודעת, בענין הבריאה והמציאות המוגבלת חזורים על עצמם.
הם לא מסביירם לי כלום.

כנראה את לא משימה ליבך, את עיקר הנקודה שאני מעביר.
אני טוען שאין לנו אלא לחפש מהבריאה כמו שהיא נראית לנו הוכחה שיש מה שהוא מעליה וסיבה לה, וברגע שמצאנו כזה הגיון, הרי הוא מספיק חזק לידיעה כמו שחוש הראיה או חוש השמיעה מביא לנו ידיעה מסוימת. אחרי שיש בידינו הידיעה, כבר אין לדון במה מהות ועצמות דבר הידיעה, מה היא ומה ענינה (אם אין בשכלינו להשיגו). ולמשל אחרי שהחכם איינשטיין המציא שהסיבה לנפילה היא לא כח המשיכה כמו שהמציא החכם נוטון, אלא היא עקמימיות המקום עפ"י גודל החפצים הנמצאים בשטח המקום החללי. עכשיו אין להקשות ומה הוא מהות המקום ומה מהות העיקום וכיצד החפצים הנמצאים במקום שאין בו תפיסה מעקמים אותו (כשאני שמעתי לראשונה הסברא הזאת, אמרתי - אני שומע כאן קרומע סברא ולא קרומע פלאץ, כי מה שייך במקום שאין בו ממש שיתעקם איך המעלה יתעקם למטה, הם היינו הך חלל פנוי). כי כל אלו הם שאלות נכבדות לעסוק בהם אבל גם בלי ישובם לא נדחה משום זה הרעיון של איינשטיין, לפי שהוא כבר דבר המסתבר במה שמיישב הרבה תמיהות. וא"כ ה"נ במה שאין אנחנו מבינים מהות ועצמות הסיבה העליונה לכל צבא השמים והארץ וחוקותיהם, אין זה סיבה לדחות המציאות שלו, לאחר שהיא יוצאת בהיסק הגיוניי ממה שאנחנו רואים את הבריאה שהיא מוגבלת, והרי אין בדעת שיהיה הנבראים מצויים בהכרח, כי א"כ אמאי הם מוגבלים .

לא הבנתי בדיוק היכן הוא האי הבנת דברי, אם תוכלי תסבירי בדיוק הנקודה שאינה ברורה, אני יערוך דברי בקומות, ותסבירי איזה קומה לא מובנת.

1. יש מציאות (היינו העולם וכל צבאו), ככל שעינינו רואים ומישושינו מרגיש, ושכלינו מבין
2. הנבראים מוגבלים בזמן במקום, ובכל חוקיהם הפרטיים (השכל חכם אבל לא ממשי, החומר ממשי אבל לא חושב, הכוח (ענערגי) לא חושב, וכן הלאה לכל משהו מהעולם גדרו.)
3.משהו מוגבל מחויב שאינו מחויב המציאות, דאם הוא מחויב האיך הוא מוגבל, הרי מה שמחויב בהחלט חייב להיות המציאות השלימה והפשוטה בבלי תכלית והשגה כל שהיא.
4. מה שהוא נברא מחייב בורא
5. מי שהוא בורא חייב להיות בבלי תכלית והשגה בו. כי הוא סיבת מציאותו היא בעצמו בהחלט.
6. מה שאינו מושג אינו ראיה שאינו בנמצא, שהרי אפילו העצמות של המציאות איננו משיגים, אלא מה שניתן לחושים ולשכל.

באיזה סעיף אין לך מובן 



על המשך דברייך בהסבר שיטתך אני יגיב בלילה בל"נ, אני צריך לעיין בהם.

לומדת מאמינה בו "מרצון, מרגש, מפחד, בבחירה, באינטואיציה, בקול הנשמה, בתמימות, או בצורות אחרות. לא בשכל".

תוכלי בבקשה להסביר איך אמונה כזו אמורה לגרום להריגת מחלל שבת? או למילת בן?