|
|
| נשלח ב-6/12/2011 18:49 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | למה זה מעניין בעצם מה חברי הפורום חושבים?
|
|
בעקרון, זה יכול לחסוך זמן/מאמצים בתקשורת אם נקודות המוצא המשותפות ידועות. אולי זה באמת לא רלוונטי כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2011 19:00 |
|
| |
מ80 הענוה לדעת שהזוגות והתנאים ידעו את התורה באופן הרבה יותר מעמיק ומקיף מאיתנו. השלישית
על סמך מה אתה מבסס את קביעתך הנחרצת? על השגיאות המהותיות של חז"ל? על סירוסי הפסוקים? -ראה כמה בתוספות- ראה כמה אצל ר' ע"א על מסכת שבת. . על הבורות המדהימה על זמן כתיבת הנ"ך0 כפי שהם אומרים בב"ב או על מספר הפסוקים המופרך וכד' כפי שמביאה הגמרא בקידושין? מענין מאד מה הן מקורותיך, שממנה קביעתך הנחרצת!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2011 20:26 |
|
| |
ירוחם,
כתב הפרקי משה : "בהיות שעדיין לא הגיע למדרגת הרב, ראוי שיאמין במה שיאמרו החכמים, שהם גדולים ממדרגתו, שהגיעו למדרגת שלמות החכמה, ואף אם יקשה בעיניו מאמרם, ראוי להאמין בהם, עד שיגיע למקומם ולמדרגתם, כי בזה יוסיף לקח". הנה רבי חיים מוולוז'ין כתב על הגר"א, שבנערותו היה מסוגל ללמוד שתי מסכתות ש"ס בבקיאות ובהבנה תוך פחות מיממה, שלא הגיע למדרגת התנאים, וגם לא למדרגת האמוראים, וגם לא למדרגת הגאונים, אלא למדרגת הראשונים. אז מה יגידו איזובי הקיר כמונו?
תוקן על ידי מ80 ב- 06/12/2011 20:27:49
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2011 21:05 |
|
| |
מ80 בבקשה בלי אמירות פלקטיות, לא האמרי משה ולא אתה מבאים מקורות לרעיון. כולנו גדלנו על הסיפרים הללו. אבל בסך הכל אלו רק סיפורים. שאין מאחרויהם ולא כלום. זה עובד בחיידר זה עובד בישיבה קטנה וגדולה אםילו בכויילל, כאן צריכים מקורות שתומכים ברעיונות נשגבים, שאין מאחוריהם ולא כלום כאמור. תתעמק קצת בנושא של הבנת חז"ל בתנ"ך, ולא בסיםפרים ודיקלומים, כי אין להם כל ערך- וזה בכלל לא משנה את מי אתה מצטט- העיקר הוא מה אתה מצטט.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2011 22:03 |
|
| |
אלה סיפורים שמאחוריהם המסורת של התורה שבעל-פה ממשה רבינו ועד לדורנו ולדורי דורות. חז"ל ידעו בע"פ את התנ"ך כולו, הלכו עם ספר תורה לכל מקום, ידעו לקשר את רוב המצוות לפסוקים שבמקרא, והיו בקיאים בלשון הקודש. רוב עיסוקם במקרא היה במדרשים ולא בהבנת הפשט, כי הפשט היה ברור להם, וממילא אי-אפשר להתייחס למדרשים שלהם כאלו הינם פירושים בדרך הפשט. לדוגמא, הזכרת את זמני כתיבת התנ"ך המוזכרים בבבא בתרא, זו המסורת שהיתה להם אותה קיבלו מהתנאים שקיבלו מהזוגות שקיבלו מאנשי כנסת הגדולה שקיבלו מהנביאים. אז אם הדברים לא מסתדרים עם מחקרים של מבקרי המקרא, מי לעניות דעתך ידע טוב יותר על מה הוא מדבר, חכמי ישראל שהתיגעו בתלמוד תורה יומם ולילה וקיבלו תורה מרבותיהם והיו קרובים לזמן חתימת המקרא, או חוקרים הסוברים בקלות רבה תיאוריות חדשות על סמך בינתם?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2011 22:47 |
|
| |
מ.80
עזוב את חוקרי המקרא- חזל"ל לא ידעו תנ"ך עשירית ממה שאנחנו יודעים היום, השגיעות שלהם בתורה ונך נמצאים בש"ס ובמדרשים. אין צורך בשביל זה את חוקרי המקרא,
זכותך להאמין במה שאתה מאמין- אני מתיחס רק לעובדות מוכחות, כפי שאפשר להוכח בש"ס, כאמור גם התוספות עמדו על כך. וכן רבי עקיבא אייגר. אין אם זה כל בעיה הרי לא היו להם ספרים, אבל להפוך אותם ליודעי תנ"ך הרבה יותר מאיתנו. הדעת לא מקבלת
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2011 23:20 |
|
| |
לומדת, יקירתי
אני מאמינה...ששתינו חכמנו משהו מהדיאלוג הזה.
למרות שהוא יכל לשמש פתח לדיון לשתי הנושאים אותם הזכרתי בסוף תגובתי הקודמת, אך משנתת שריקת סיום - המשחק בסבב זה נגמר.
נעמת לי מאוד.
תודה
פנינת א.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2011 23:21 |
|
| |
"עזוב את חוקרי המקרא- חזל"ל לא ידעו תנ"ך עשירית ממה שאנחנו יודעים היום, השגיעות שלהם בתורה ונך נמצאים בש"ס ובמדרשים. אין צורך בשביל זה את חוקרי המקרא,"
מצחיק שאתה כותב על שגיאות בשגיאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 11:01 |
|
| |
אתה רואה כמה חז"ל משפיעים עלי!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 14:25 |
|
| |
נוסח חז"ל למקרא שונה מנוסח בעלי המסורה, וההבדלים נובעים משגיאות בהעתקות. גם פסוקים מהמקרא בפירוש רש"י לגמרא לפעמים שונים מהנוסח המקובל אצלנו, ואפילו אם הנוסח שלנו מדויק ונכון יותר, הרי זו תהיה סכלות לסבור שאנו יודעים תנ"ך יותר מרש"י.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 14:54 |
|
| |
אף אחד לא דיבר כאן על רש"י, רש"י ידעה, למרות שהוא מודה שגם הוא היה משנה את פרשנותו. רש"י- לא סירס פסוקים רש"י לא המציא פסוקים, רש"י שלט היטב בחומר. מה שאין כן חז"ל.-תנאים ואמוראים
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 15:40 |
|
| |
שוב אינך מבחין בין דרש לפשט. מה שרש"י אמר שהיה מחדש את פרשנותו מתייחס לפשט הכתוב. מדרשים של חז"ל רש"י מרבה להביאם בפירושו כלשונם. הגמרא מספרת על רבי אלעזר בן ערך שהתגורר במקום בו אין תלמידי חכמים, עד ששכח את לשון הקודש, וכעבור שנים כשעלה לתורה אמר "חרש היה לבם" במקום "החדש הזה לכם", מה שמלמדנו שחז"ל הקפידו על קריאה מדויקת בתורה. ראה במסכת ברכות כמה חז"ל דקדקו בקריאת שמע בהיגוי נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 16:16 |
|
| |
אתה עושה את עצמך או אתה באמת כזה. אתה לא עונה לעיקר בא אדגים לך את הידע הגדול של חז"ל בתנ"ך
מגילה דף ג.
אמר לו: אמש בטלתם תמיד של בין הערבים, ועכשיו בטלתם תלמוד תורה! - אמר לו: על איזה מהן באת? - אמר לו: עתה באתי מיד +יהושע ח'+ וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. אמר רבי יוחנן: (ב)מלמד שלן בעומקה של הלכה. ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין. שנאמר עתה באתי!
. אתה ודאי שמעת שמוסים גדולים על המאמר הזה בעניין ביטול תלמוד תורה. המבוסס על הפסוק הזה.
מה דעתך הדרש שלהם נכון? הם הבינו את הפסוק נכון?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 16:54 |
|
| |
יהושוע צווה ע"י הקב"ה: והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו. למה בספר יהושע נכתב על יהושע וילן בלילה ההוא בתוך העם ואח"כ וילך בלילה ההוא בתוך העמק? חז"ל הבינו שעומק כוונת הכתוב, שלן בעומקה של הלכה, הלכה מלשון וילך. פירש רש"י: לא באותו לילה כתיב אלא בלילה שצר על העי וכי קאמר מיד חזר יהושע מדבריו וכשבא לילה אחר במצור עסק בתורה.
תוקן על ידי מ80 ב- 07/12/2011 16:55:59
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 19:20 |
|
| |
מ80 - דבריך נפלאים וכך דברי לז"ל אבל -הנה מה שרציתי להוכיח, אין פסוק כזה במקור שהגמרא מביאה- בפסוק הנזכר לא כתוב וילן- כתוב שם וילך
יהושע פרק ה
(יג) וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ: (יד) וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְקֹוָק עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:
|
|
|
|
|