דיווח מתפילתו של החזן אברהם קירשנבוים בבית הכנסת הגדול בירושלים.
נכון, בטח אתם שואלים את עצמכם "מה ראה בריטוןבאס לכתוב מגילה באמצע השבוע שלא כדרכו, ועוד מאוחר אחרי האירוע"? ועוד, שהרי זו הפעם המי יודע כמה שהוא ניגש שם? ומה מיוחד בשבת זו?. הנה התשובה, מאתמול בצאת השבת כבר קיבלתי כמה טלפונים על השבת המקסימה שחוו אורחי ומתפללי ביה"כ הגדול בירושלים, וחשבתי שאין זה מדרכי לכתוב מה ומי היה, אבל לאחר שקראתי מקודם את הוויכוח שנפתח כאן באשכול אחר האם אפשר לקרוא לו חזן או לא, החלטתי שאני יצדד לטובת אחד מהצדדים וברור לכם כבר לטובת מי צידדתי. וברור לכם שכל מה שאכתוב כאן זה מהודעות של כמה (כדי להיות בטוח שאכן כך היה) מהנוכחים שם.
בית הכנסת היה מלא (כמעט עד 0 מקום) במתפללים ואורחים (היה בר מצוה) רבים (שידעו מי החזן בשבת ובכל זאת באו – לכתחילה), המקהלה היתה בכושר טוב אם כי מידי פעם היו נפילות בסולם לא כל כך משמעותיות (בכל זאת צריך לשפר את הענין). אין לי פירוט מלא של היצירות.
היצירה המשמעותית של הערב היתה מה גדלו של קוסביצקי (יצירה מסובכת ומורכבת), והחזן נתן כאן הוכחה מוזיקלית מדהימה שהרבה מהמתפללים הופתעו והתרגשו מאידך, ובבוקר היצירה ששוב נתנה הרבה נופך של מוזיקה היא ממקומך של גולדשטיין (עכשיו אתם מבינים למה אלי בוחר באברימי כחזן ולא באחרים?), ועוד כמה יצירות (אנא עבדא של קוסביצקי, ובנוחה של יוסלה,שמע של גלאנץ, ועוד כמה יצירות יפות ומוכרות, היתה אמורה להיות איזה הפתעה מוזיקלית (כך סיפר לי אחד מחברי המקהלה)ולבסוף היא בוטלה בגלל שהמקהלה לא הספיקה ללמוד – כן, גם המקהלה של אלי יפה לא מספיקה לפעמים ללמוד יצירות) מה שהשתפר הרבה בחזן קירשנבוים זה העמידה על במה (שנהייתה יותר יפה ומלאת ביטחון עצמי) וכן עניין הנשימה והפקת הקול שגם הם השתפרו פלאים.
בהצלחה, ידידי – חזן קירשנבוים. ולכם שבוע טוב ומוצלח. להתראות ביום רביעי בת"א אצל עקיבא צימרמן.
