ספר תורה בבעלות מושב שתוקן באופן פרטי

נעשה סדר בעובדות:
1. ספר התורה של המושב באופן כללי, ושל בית הכנסת המרכזי באופן פרטי.
2. חתמת הסכם עם הגבאים, שתמורת השקעתך בתיקון, (כפי הנראה, זה לא כתוב) תוכל להשתמש בו בדרך כלל בביכנ"ס שאתה מתפלל בו, ובלבד שזה יהיה במושב.
3. ההסכם הכיל חריג לכלל, בשמחת תורה, אז צריך ספר התורה להיות בביכנ"ס המרכזי.
4. תיקנת את ספר התורה.
5. בעלות התיקון נשאו גם בני משפחתך, שלא היו מודעים להסכם, ולא היו צד לו.
6. בשמחת תורה לא הסכמת שספר התורה יחזור לביכנ"ס המרכזי (כי אחרת אין הפרת הסכם, ולא צריך לבחון את תוקף הטענה...)

השאלות:
א. האם בני משפחתך גם הם בני המושב?
ב. האם ידעו על כך שבכלל ניתן יהיה להוציא את ספר התורה במשך השנה מבית הכנסת המרכזי?
ג. האם ידעו על כך שלא ניתן יהיה להוציאו מהמושב?
ד. האם לא ידעו כלל שיש הסכם, או רק לא ידעו על פרטים בהסכם?

לאחר שתענה על השאלות, תהיינה לי יותר אינדיקציות לענות.