|
|
| נשלח ב-27/1/2003 13:14 |
 |
| |
בנושא הזה יש להדגיש:
א. שאמונת חכמים ראויה בתחום ההתמחות של החכם. אם ידוע שהחזון איש התמחה ברפואה [בין אם זה מספרי רפואה שקרא בשירותים או ממלאך שלימד אותו או מבין שורות הגמרא שלו], הרי שהרפואה היא תחום התמחותו.
ב. שעיקר האמונה באנשים ישרים, היא ששיקוליהם באים מתוך אחריות, כדוגמא שאביא מדברי הרב דסלר ז"ל.
במכתב מאליהו ח"א עמ' 75 יש מכתב ששלח לכאלו שהאשימו בשואה את גדולי ישראל על שלא דירבנו לעלות לארץ ישראל. [בשוליים נכתבה שם הערה ששכחו שרק בנס לא פלשו הנאצים לארץ.]
בנושא הזה מובן המושג. כי הרי ברור שהרבנים חשו אחריות לגורל עמנו ולא היתה בהתנהגותם קלות דעת. מה שהשם לא "גילה" להם שבארץ ישראל יש מקום הצלה, זה חלק מהגזירה.
[בכל זאת, גם בזה לא ברור מה היה בכל המקרים.
שמעתי מאדם ניצול שואה שהיה גר בעיירה מפורסמת במזרח אירופה. שם התארגנה קבוצה לעלות לארץ. רב העיר -שהתפרסם אחר המלחמה כרשכבה"ג- מרוב קנאותו האנטי-ציונית מנע מהם בכוח לעלות והם ניספו. הרב הזה בעצמו כשקיבל צרטיפיקאטים עלה לארץ.
במקרה הזה ישנה לכאורה טענה. מתוקף אחריותו היה יכול להטיף שמאחר וספק היכן ההצלה, יש לנהוג בשב ואל תעשה בצירוף ה"בעיה הציונית" ולהישאר באירופה עד שיראו יותר ברור את הכיוון הנכון. אבל לנהוג בקום עשה למנוע מהם את העליה, האיך?]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2003 14:47 |
|
| |
וטו
יישר כח 
נהניתי מההבחנה בין אמונה בכוונה הטובה של החכמים, בין האמונה ביכולת החכמה.
צא ולמד מהקב"ה בכבודו ובעצמו, שתחילה שיכנע את בני ישראל לקבל את התורה מפני כוונתו להיטיב להם ורק אחר כך מפני חכמתו יתב'.
הלא זה מוכח בפרשת השבוע שעברה.
קודם, 'אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים' ורק אחר מעמד הר סיני, 'אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם'.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2003 04:03 |
|
| |
הודעה של חלמישצור:
באגרות החזון איש שהוזכרו ועלו על שולחננו כאן
באיגרת קפב מביאה כלשונה
שאלת איך הדרך לאמונת חכמים.
תשובה. אמונת החכמים תלויה באמונת החכמה בכלל.
אין חכמה בעולמינו בלתי אם עברה לנו דרך נשמת
חכם חי ע"כ
אבקש ביאור
הפירוש הפשוט הוא להאמין בחכמים עצמם ולא בחכמתם בלבד ואילו החז"א מבאר להאמין בחכמה.
ועוד מה הביאור דרך נשמת? אדם חי וכי יעלה על הדעת שתעבור חכמה דרך מי שאינו חי? ומכאן שאלה גדולה לגבי עניני גורלות כגון גורל הגר"א וכי"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2003 19:26 |
|
| |
הביטוי נשמת אדם חי, אין מכוונו ברור. הייתי אומר שכוונתו שאין לסמוך על גילוי כתבי יד וכדומה אלא על מסורת איש מפי איש חי.
באשר לאמונה בחכמה ולא בחכם, פשיטא! רק ההמון הנבער 'מאמין' בילוד אשה.
דווקא אחד הגדוילים הליטאים שנדמה שלא היה מי שאליהה הציבור שלו כמוהו, אמר דברים בנושא. הם הובאו במו"מ ח"א עמ' כ"א.
"יש נכונות באדם לקבך מצוות שנצטוינו בתורה, לא מתוך קבלת עול מלכות שמים אלא שמוכן האדם להכתיר מאן דהו בתואר גאון וצדיק ויקבל עליו עולו. ויקיים המצוות מפני שהוא מצווהו, ולא מפני שנצטווה בתורה, ואין זה דרכה של תורה.
וכי מה שאנו מקיימים את שנפסק ביד החזקה להרמב"ם הוא מפני שהרמב"ם אמר זאת? או את מה שנפסק במשנה ברורה משום שיצא הדבר מפי החפץ חיים? לא כן הוא, ולא זו הדרך.
אלא אנו מחוייבים לקיים את המצוות אך ורק מפני שהקב"ה ציוה עליהם, וזה עול מלכות שמים שמחייב אותנו. ואם מקיים אדם המצוות מפני עול ציווי של אחר, ויהיה מי שיהיה, לא ישיגו את המטרה הרצויה יהיו טובים עד כמה שיהיו, היות וקיומם לא בא מתוך עול מלכות שמים, אלא מתוך פריקת עול מלכות שמים. וגובל בלא תעשה לך אלהים אחרים."
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2003 22:56 |
|
| |
יישר כוח קוני,
ראיתי עיתון חרדי המתפאר שאיננו כמו החילוניים שאצלם "פולחן המפלגה מעל הכל". [השתמשו בציטוט זה מה"חיי עולם" שכתב בגנות התופעה.]
זה אמנם נכון שאין פולחן פוליטיקאים אבל זה רק בגלל פולחן האלוהים אחרים של הגדוילים ואין לך פולחן מפלגה גדול מזה.
אבל יש בזה מעלה של "מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים!".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2003 08:58 |
|
| |
קוני
הרי רוב המצוות נעשות רק כי החברה עושה אותן - נמצא שקיום רוב המצוות לאו של אלוהים אחרים שהוא ב'יהרג ואל יעבור'!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2003 14:00 |
|
| |
בוגי,
על כרחנו לערוך הבדלי דרגות.
הרי כל שחסר בלשמה הטהור גובל באלהים אחרים. [ראה אשכול שפתח יהוסף על השמות הקדושים, בו הוא טוען שגם אלוקים בא כביכול כסוג תחליף לאלהים אחרים.]
אלא מה? צריך שהתקוה והיחול יהיו להגיע לאמת ולא להיעצר באמצעיים. אבל אכן השואף אך להמוניות ולא היה תופס הזדמנות של "לשמה" טהור לו היה לו ביטחון שהוא מסוגל לכך, הוא עובד אלילים. ענין זה נרמז באשכול "טהרת המחשבה".
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 14:26 |
|
| |
אופס, רק עכשיו ראיתי את האשכול הזה. חבל שראיתי. מימוני, סילפת את הסיפור לגמרי, או שפשוט לא הבנת אותו. תקרא אותו שוב ומצטערת אם זה מקלקל לך את כל האהדה הרבה שמאמריך הרבים פה זכו מווטו וחברי פורום אחרים.
מה לעשות, לפי הסיפור הרב צעק לאחר האברך בא אליו בקשר לחולי אשתו. אתה רואה, לפעמים כשמפקששים פרט אחד כל התמונה משתנה.
בהזדמנות זו אגיד כמה דברים אם כי אינני תלמיד חכם וסביר להניח שדברי לא יתקבלו על הגדולים והחכמים שכותבים פה.
אמונת חכמים באה לידי ביטוי בכמה דרכים לדעתי האישית (והלא חשובה):
א. "כל אשר יורוך עשה" כלומר, אם שאלת פוסק שאלה וקיבלת תשובה, עשה את מה שהוא אומר לך. מי שלא עושה זאת יש לו פגם באמונת חכמים. צדיק גוזר והקב"ה מקיים ומי שביקש פסק צריך לדעת לקבל עליו את גזר הדין כי ברגע שהפסק יצא הוא מחייב גם כלפי שמיים.
ב. היכולת לקבל ולהאמין שברכה ומילה של צדיק/תלמיד חכם שווה הרבה יותר ממילה שלך. נכון, אינך חייב לקבל סיפור שבא לא ממקור ראשון, גם החפץ חיים אומר זאת, אבל זלזול בסיפור כזה (וזה לא הסיפור הראשון שמצאתי שאתה מזלזל בו, היה לנו מקרה עם האר"י ורשב"י שגם זלזלת).
ג. להיות עניו ולהוריד קצת מהגאווה הזו מספיק כדי לקבל את מרותם של חכמים ממך ויש כאלו.
זה הכל.
סליחה שהתפרצתי לפורום.
רק דבר אחרון לגבי הזלזול שהפגנת לנשים, הנה אשה שאם היית מגיע לקצה ציפורן נעלה, הייתי חושבת אותך לתלמיד חכם אבל יש עוד דרך לעשות מימוני. חכם אינו יכול להחשב ככזה כשאין בו מידת הענווה.
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=324593
תוקן על ידי - גינגית - 2/24/2003 2:28:53 PM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 14:33 |
|
| |
גינגית,
...וסליחה שאני מתפרץ לתוך סערתכם. אבל הרשי לי הערה ושאלה.
הערה.
כאשר הולכים לחכם על מנת להתייעץ ולא על מנת לקבל את פסקו, אזי לא חלה ההלכה שלא רשאים לעשות שלא כדבריו אם מגיעים למסקנה שונה [כמובן בצדק].
שאלה
מה קנה המידה לפיו את קובעת מיהו חכם, צדיק ועניו [חוץ מאי הכתיבה באינטרנט]?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 16:14 |
|
| |
לדעתי הצנועה אין כזה דבר ללכת ל"ייעוץ" שלא על מנת לקבל פסיקה. ברגע שמקבלים ייעוץ הרי זו פסיקה אלא אם כן מראש נקבעים תנאים כאלו שהפסיקה (או הייעוץ) לא יחייבו אם בכלל יש אפשרות כזו. יש אפשרות לאדם פשוט לא לשאול חכמים (כאלו שנחשבים ומוכרים כגדולי דור או פוסקים) או את רבו אלא להתייעץ עם חבריו לספסל הלימודים.
למשל בסיפור שמימוני לא הבין, אותו אברך יכל בפירוש לספר לרב שנולדה לו בת ולא להתיעץ בקשר לשם ואז לא היתה בעיה. ברגע שהוא אמר את השם שרוצה ושאשתו רוצה, הוא פתח פתח לייעוץ מחייב. ואגב, הסיפור אמיתי בניגוד לספקנותו של מימוני.
בקשר להבהרת השאלה השניה, הרשה לי לא להגיב מסיבות מובנות.
יום נפלא
תמנה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 16:34 |
|
| |
גינגית,
תודה על ההבהרה. בלי לרצות כללת בדברייך את התשובה לנקודה השניה שהערתי בכך שכתבת: "כאלו שנחשבים ומוכרים כגדולי דור או פוסקים".
אני מסכים אתך על העיקרון.
כמובן שיישאר ויכוח אם "נחשבים ומוכרים" צריך להיות בעיני השכן, המטיף ו/או העיתונאי או בעיני המזהה עצמו.
ההכרעה בקנה מידה יסודי זה, תלוי בכמה הצליחו המחנכים והמדריכים לערטל את המזהה מביטחונו בהשם המדבר אליו בראש וראשונה באמצעות שכליאל.
אבל לעולם לא אבין איך הפונדמנטליסטים מסתדרים עם זה לתת אימון עיוור באלוהי החברה ללא שידעו להצביע על שום קריטריון וקנה מידה אובייקטיבי. לאחרונה שמעתי ויכוח כזה בין שני צעירים. אחד הוכיח ש"על כורחך לגדויל פלמוני דעת תיירע, כי הוא סגפני" המתוכח השנון השיב "גם בינלדן מסתגף", "אבל הוא לא למד תיירע" השיב ה'מיימין'. "גם פלוני ה... למד תיירע?" טען שוב המתוכח.
חשבתי להוציא ספר של האדם עליו התווכחו וללמוד בו אתם קצת, כדי שילמדו קצת איך לשפוט חכמה ויושר, אבל לא יצא והנני חושב שבין כך הייתי יגע לריק. הרי מועטים מאד המוכנים לשנות את חשיבתם מול התבררות האמת, עד שזו לא מכה להם בפנים 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 17:04 |
|
| |
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=324552
Gingit wrote
אני חייבת לספר לכם משהו מאד מאד מענין. ביקשה בת ממשפחה שאימצה אותי, שאביא לה ריבת אתרוגים של הרבנית קניבסקי. היא עמדה ללדת ושמעה שיש בריבת האתרוגים משום סגולה ללידה קלה.
ביקשתי באחד הבקרים מהרבנית ריבת אתרוגים ואז נשים סיפרו לי על הלידות הקלות שהיו להן ולמען האמת, לא כל כך האמנתי ברצינות אבל הבת של חברים ביקשה, מי אני שלא אביא? הבאתי לה ריבה וסיפורים נוספים הופצו על הסגולות הנפלאות, כך שכל מי שידעתי שהיא בהריון, המלצתי לקחת ריבת אתרוגים.
כמה נשים אמרו לי לא, שלא מאמינות בסגולות.
אתמול בלילה באמצע ההליכה שאני הולכת עם המורה שלי להלכות (שגם היא מאלו שסירבו לקבל ריבה ועומדת ללדת כל יום) קיבלתי טלפון נרגש שהבת של חברי ילדה בת במזל טוב :-)
ומה שהיה כך היה:
הבת היתה בבית חולים עם צירים. אני הזהרתי אותה לבל תיקח את הריבה עד שלא נכנסת ממש לחדר לידה. היו לה צירים מאד חזקים ובבדיקה נסתבר שאין פתח מספיק גדול ללידה ושלחו אותה להסתובב קצת במסדרון. בעלה שראה שהיא סובלת מכאבים מהצירים, אמר לה לקחת את ריבת האתרוגים כי חשב שזה פשוט נגד כאבים. היא לא רצתה בהתחלה כי הזהרתי אותה לקחת רק בחדר לידה, אבל הוא התעקש והיא לקחה.
פתאום, ללא שום התראה, התחילו צירים מאד חזקים, המים נשברו והצטרכו להטיס אותה לחדש לידה ובקושי הספיקו להגיד אברא קדברא והיא ילדה. נאמר לי שבפחות מ- 10 דקות מלקיחת הריבה התינוקת היתה בחוץ.
בלי אפידורל
בלי זריקות
בלי בלבולי ראש מיותרים
בלי הכאבים החזקים של זמן הלידה עצמה
בלי שעות על גבי שעות של בילוי במסדרונות בית החולים.
כמובן שמורת ההלכות שלי שצעדה לידי שמעה את הסיפור וצחקה. היא סיפרה לי שחברה שלה ילדה, וגם היא קיבלה ריבת אתרוגים והזהירו אותה לבל תיקח את הריבה לפני שהיא בחדר הלידה, אבל היא הרגישה כאבים כשהיתה בדרך לבית החולים ולקחה את הריבה בדרך.
התינוק נולד באוטו
היא לא הספיקה להגיע לבית החולים.
ריבת האתרוגים של הרבנית קניבסקי נרקחה מאתרוגי כל גדולי הדור על ידי הרבנית בכבודה ובעצמה, כשכמובן שמלוא הטנא של ברכות נכנסו לתוך המרקחת.
ואני חשבתי שזה פשוט מ-ד-ה-י-ם איך דבר כזה פשוט עושה כאלו נפלאות.
What do you think about it?????
Since I did not look into the matter, I could not provide a thorough answer. However, I could say that this a new development in the litivishe charedi world.
When my wife gave birth, I gave charity, said tehilim, and have taken upon myself to improve myself in several areas of life.
Being a Jew who believes that what ever Hashem does has a purpose (i.e., every event occurs because of God's will to achieve the end result or of his will that we should pray and improve ourselves) where does the Riba story fit???
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 17:15 |
|
| |
PURE IDOL WORSHIP
I had easy births without any of those nonsense
אני חושבת שיש סיפור מחז"ל על אחד שהתפלל והקריב (כמדומני אדם) לעבודה זרה שירדו גשמים וזה עבד. ועל זה אמרו חכמנו 'הרוצה לטעות יבוא ויטעה'.
אני משערת שגם הרבנית הכבודה נותנת את זה רק להרגעה פסיכולוגית למסכנים הזקוקים לכך!
תוקן על ידי - יענטע - 2/24/2003 5:16:40 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 19:34 |
|
| |
בספר תורה והגות עמ' 16 כותב זאב פלק (הסוגריים שלי):
'האירוניה היא, שדיני עבודה זרה וההרחקות של חוקות הגוי לא מנעו חדירת מושגים תיאולוגיים זרים לאמונת ישראל ולחיי הדת שלנו. בעיני הרציונליסטים הדוגמאות הן תורת הספירות האלוהיות, השפעת מעשים (אכילת ריבת גדוילים) ומילים (אברה קדברה) על העולמות ועל האלוהים, כביכול, ואף מנהגים, כגון פנייה למלאכים ולקדושים, סדר כפרות ותשליך עוונות'.
|
|
|
|
|
) ועבור לידה לוקחים את הריבה. עם עוד כמה סגולות כאלו, בכלל לא יצטרכו להתחתן 
