"לא בשמיים היא" - אילן רמון והדת

אקדמאי

במחילה
"אם על המושכלות, והיינו דברים הראויי וישרים בעד עצמם אין כל סיבה שלא יקיימו וממילא אין סיבה שלא יצטוו"
"אם על מצוות עממיות, הרי ברור שיחיד בעולמו אינו במצוות הקהל ואידך זיל גמור"

א"כ מאי קא מיבעיא לך?

אקדמאי

הרי פשיטא שלא התכוונת שנסע לחלל כדי לגנוב ושיקיימו מצוות שבציבור ללא ציבור, כפי שהעיר יהוסף.

על כרחך אתה מתכוין למצוות היחיד שהיה שייך שיעשה אותן גם בחלל.
אי לכך שתי שאלות במקלדתי:
א. מה הקריטריון לסווג את המצוות שהם על משקל לא לגננוב שיש לקיימן גם בחלל?
ב. איך כל כך פשוט לך שעם כל טיעונך של "לא בשמים" שיוך האדם הנוסע לשם נפסק משיוכו לארץ בה כן ניתנו המצוות?

יהוסף,

קמבעיא לי בעיקר ל'שמעיות' ולא ל'שכליות'.


ווטו,
אולי התנסחתי בצורה ש'פשיטא לי', אבל הכל בגדר העלאת אפשרות כמובן.

קטעים ממאמר הנוגע במוסריותו של פרוייקט האסטרונאוט.

פרוייקט ממשלתי
או: נצחונו של הבולשביזם
מאת: אוהד קמין

בלהט ההתעלות הציבורית בנושא של האסטרונאוט הישראלי הראשון, ממש לא נעים לצנן את ההתלהבות הלאומית הכללית, אבל חובתו המוסרית של ההוגה היא לציין את אי המוסריות המובנית בנושא ולהוקיע אותה דווקא על רקע חוסר הידיעה של הציבור את הנושא.

אי המוסריות שבה מדובר היא זו של פרוייקט ממשלתי יוקרתי עתיר ממון.

מכיוון שלממשלה אין כסף משלה, כי כל ההון שלה אינו אלא מה שנלקח מאזרחים (בד"כ על ידי חוקי כפיה), הוצאתו על פרוייקט אשר – להבדיל ממתן שירותים וסעד לאזרחים - אינו אלא פרוייקט יוקרתי שאינו חיוני או הכרחי מבחינה קיומית – היא לא מוסרית במפגיע ומהווה עוול ברור.

ממשלה היא ספק שירותים ולא מרכז מחקר. אפילו לפי השיטה הסוציאליסטית אין לממשלה הצדקה או זכות להוצאת כספי הציבור על פרוייקטים מדעיים יקרים – ובמיוחד לא כאשר אזרחים רבים נמצאים בבעיות כלכליות חמורות. בארה"ב של היום, שבה מליוני אנשים אינם "גומרים את החודש" ונזקקים לסיוע במצרכי מזון, הוצאתם של מיליארדי דולרים מכספם על מבצעי יוקרה בעלי משמעות לאומית ופוליטית כשיגור מעבורת חלל איננה מוסרית ומהווה גזל בקנה מידה עצום.

..... המקרה שלפנינו מוכיח את נצחונה הרעיוני של האידיאולוגיה הסובייטית במאבק בן חמישים השנה על ההגמוניה העולמית.

..... אף כי בריה"מ הקומוניסטית-בולשביקית מתה, כביכול, "רשמית" (אף כי מדיניות החוץ שלה, הקג"ב והטילים הבליסטיים שלה נותרו פעילים...), חלק גדול מטכנולוגיות השליטה הדיקטטוריות שלה קנו להן מקום במדיניות המערב ובמיוחד, כאמור, בארה"ב; האחיזה הממשלתית הריכוזית במערב בכלל ובארה"ב בפרט באה לידי ביטוי בשליטה ללא מצרים בתחומי עשיה שונים, הנתפשים על ידי אזרחי הארצות המפותחות כשייכים לממשל ובין אלה, ביחד עם תחום הטיסה לחלל, תעשיות הנשק, החינוך והתקשורת. צביר תחומים אלה אינו מקרי, באשר הם מסייעים אהדדית לחיזוק אחיזתה של הממשלה הריכוזית בתודעת האזרח; באמצעות משרד החינוך והתקשורת מכשירים את הקרקע לתפישת הממשל על ידי הציבור כגוף המתאים לניהול העיסוק במדעים (ובו בזמן, עפ"י המורשת הסוציאליסטית, הצגת המגזר הפרטי כמי שאיננו מתאים לכך) ובכך מכשירים את השרץ.

נצחונה זה של המדינה הסוציאליסטית, בשכנוע האזרח בכך שהיא היא המתאימה לפיתוח פרוייקטים בקנה מידה "לאומי" הוא פסיכולוגי בעיקרו, כי אין האזרח הממוצע מחזיק ביכולת לבחון אובייקטיבית את ההבדל שבין יכולת הממשלה ליכולתו של המגזר הפרטי. אם היה יכול, הוא היה יודע מה שברור לכל איש ניהול מעשי: שגם ההצלחות של המגזר הממשלתי נשענות על כוח עבודה פרטי, על חוזים אישיים ועל מניע הרווח האישי. במלים אחרות, שלממשל אין שום יכולת עצמית לביצוע פרוייקטים גדולים – והוא מסווה זאת על ידי תקצוב גופים פרטיים על יסוד חוזי. כך, ללא שום הצדקה טכנולוגית או מדעית אובייקטיבית, מחזיקות ממשלות המערב ובמיוחד ממשלת ארה"ב במונופולין על הטיסות לחלל. המטרה הפוליטית הברורה של שליטה זו היא הצגת הממשלה כחלוצה הנושאת בכנפיה את הקידמה המדעית.

מכיוון שכל מה שמושג על ידי פרוייקט ממשלתי יושג על ידי אנשים פרטיים ביעילות, איכות ובמהירות גדולים יותר, יהיה זול יותר ולא יוטל על שכמם של אזרחים שאינם מעוניינים בכך, ומכיוון שהפרוייקט הממשלתי המדעי מתבסס על בורותם של המממנים אותו, המשליכים את יהבם על "איש החזון" הממשלתי, המסקנה מכל אלה היא שההישג לכאורה אינו רק גזל לא מוסרי, אלא גם, למעשה, פעולה של בלימת הקידמה המדעית. ושומה עלינו לשאול את עצמנו, כשאנו נפעמים אל מול ההישג הממשלתי, מה היו פני מחקר החלל היום אם היה מחקר זה חפשי באמת – ואז גם: כמה ישראלים היו יכולים להגיע כבר לחלל לפני אילן רמון?

בוגי, תודה! [דבריך שייכים אולי לאשכול "זכות הציבור והמדינה" אולי אעביר כשיהיה לי יותר זמן]


אקדמאי, הבנתי, תודה.

[הערה; גם השמעיות שכליות, אלא שאין היושר שבהן מזוהה ישירות מיידית, מכיון שהן משמשות רק כשמירה על אלו - בעצם, היינו החלוקה בין עצם ההתאמה לשמירת ההתאמה.]

אקדמאי היקר

אין שום סיבה לראות את החלל כעולם נפרד מעולמנו.

הוא נפרד אך מהחברה אך לא כחלק מהעולם.

כל מקום ששם השם נקרא עליו נושא היהודי את תורת השם לשם.

לא הצדקתי את צד הפטור אלא בעניינים ששייכים למושגי החברה.

אגב מה עם שבת בחלל? מתי יהא? וכי יש שם או באסיא ימים ולילות?

ברוך דיין האמת.

דברי המיימונית:

א. בפעם הראשונה הוא שמר שבת. ולפני עולם ומלואו. הוא זכה בקידוש ד'.
ב. השיגור נדחה. מן הסתם הוא לא היה מרוצה מזה. ולא ידע שאולי הוסיפו לו חיים בינתים...

הערת המיימוני:

אילן רמון ז"ל היה היהודי הראשון ששמר שבת בחלל, מחוץ לכדור הארץ.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מה יפםוק המיימוני על עגינות אשת אילן?

אכן שמר שבת שעברה, "אילו שמרו ישראל שתי שבתות...."

כמדומני ששמעתי כתבת תחקיר על רמון לפני כשנתיים שם הוא סיפר בדיחה על כומר ורב וקאדי ששלחו אותם במעבורת, זכורני רק החלק של הרב שאמר שהיה קשה לו להניח תפילין כל 45 דקות כי כל פרק זמן זה יכל להיות שמתחיל יום חדש...