כשרות וגניבת דעת

  יוסקהלייב, 

  אולי, ואולי אתה תמים אם אתה חושב שהכיפות הללו עובדות על מישהו (ראה את הצילום).
  מכל מקום, נראה לי מעט מוזר ששורש הווכוח הפך להיות אמינות דבריו של מנהל מקומי לגבי יוזמה שבאה מצד מערך הכשרות באזור, ושהיא עקבית עם תופעות שציינתי מספר פעמים שאין להן ולא כלום עם הולכת שולל כאילו שחובש הכיפה הוא דתי.
  אני גם חולק על כך שמדעתי נובע שמדובר אצל אותו מנהל בשני הסברים שבאחד יש רווח כספי ובשני עניין עקרוני בלבד, בעוד שגם להסבר האלטרנטיבי יש השלכות כספיות לא מבוטלות, הגם שאינו כזה שלפיו מדובר בהולכת שולל צרכנית.

תוקן על ידי xibolaiyu ב- 11/12/2011 17:04:00

יוזמה שבאה מצד מערך הכשרות באיזור? איפה מצאת? " אנחנו לא מתערבים בנושא הלבוש של העובדים זה עניין של בעל המקום שרוצה לכבד קהל דתי וחרדי"

השכן

<מכבי האש אינם קובעים בעצמם את גבולות הבטיחות, אלא השר הממונה [לפחות טכנית, הוא זה שחותם על התקנות] הרבנות רשאית לקבוע את גבולות הלכות הכשרות, ומכאן הויכוח>

תמיהני שהדברים יצאו ממקלדתך, האם לא ראית את דברי השופט ת. אור (שדעתו נתקבלה בעתירות אחרות בהן ניסתה הרבנות לעשות שרירים, וסירבה להעניק תעודות כשרות אם לא ימלאו את תביעתם):

" 10. עינינו הרואות, שהן משם החוק, הן מפירוש סעיפיו והן לפי העולה מההיסטוריה החקיקתית שלו – מטרתו ותכליתו של החוק הן למנוע הונאה ביחס לכשרות המזון מבחינת טיבו, דרך הכנתו והגשתו, והוא לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון. כאמור, עניין לנו בחוק חילוני, הדן ב"דיני כשרות" של מזון בלבד, והסמכות שניתנה בו למתן הכשר לא באה להקנות לבעלי הסמכות אמצעי או מנוף להשלטת דיני ההלכה, אשר אינם שייכים לכשרות המזון. שימוש כזה בסמכות והכנסת שיקולים שאינם שיקולי כשרות המזון זרים הם לסמכות אשר הוקנתה על-פי החוק למתן תעודת הכשר. אנו בחוק חילוני עסקינן, אשר בא למנוע הונאה בכשרות המזון, וכשהמדובר בחוק זה במתן תעודת הכשר, הכוונה היא רק לכך שתינתן תעודת הכשר לגבי מזון – שהוא כשר; ולגבי מקום – שמגישים בו מזון כשר. אין הכוונה ליתן למי שבידו הסמכות לתת תעודת הכשר סמכות לכפות דרך התנהגות באותו מקום – אפילו דרך התנהגות זו מבטיחה שההתנהגות תהיה על-פי ההלכה – אם אין באותה התנהגות להעלות או להוריד בשאלת כשרות המזון עצמו. אם נעשה שימוש שלא כהלכה כזה בסמכות – מחובתו של בית-משפט זה להתערב ולומר דברו".
_____________

 xibolaiyu

<הדרישה לחבישת כיפה מופיעה בין היתר בהקשרים הבאים: ביקורי מנהיגים חילוניים אצל מנהיגים דתיים, השתתפות בלוויות במסגרת אחרת מאשר הבר מינן, אצל אונ' בר אילן לגבי הסגל ה"נחשב" שלה, וכעת גם ע"י מערך הכשרות בירושלים לגבי עובדי הסעדה>

 האם גם על הסוהרים בכלא בו אסורים חרדים לחבוש כיפות?

נקודתי היא, שלאחר שנתקבל בציבור שיש לחבוש כיפה באותן ההזדמנויות, הרי שאי חבישתה נחשבת כפגיעה ברגשות, ומאותה סיבה מי שדורש לחבוש כיפה בלוויה יהודית גם ידרוש להוריד את הכובע בלוויה נוצרית.

"... הנה בק"ק יראים דפפד"מ בבית החינוך שנתיסד מהגאון ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל (שאני הייתי מורה שם ב' שנים וחצי) יושבים התלמידים בשעת לימוד שאר המדעים בפריעת ראש, ורק בשעת לימוד תורה מכסים ראשם (וכן הוא המנהג בבית הספר בהאמבורג) וזה נעשה שם עפ"י תקנת הרה"ג מו"ה ש"ר הירש זצ"ל. ובפעם ראשון שבאתי לביתו של הרה"ג ש"ר הירש בכובע על ראשי, אמר לי שכאן הוא דרך ארץ להסיר הכובע מעל הראש כשבאין אל אדם חשוב, ואולי יראה מורה אחר (יש בבית החינוך שם גם הרבה מורים א"י) שאני איני מסיר הכובע מעל הראש לפני ראש בית החינוך (דירעקטאר) היה מחשב זה כאילו אני מבזה אותו. ובזה וכיוצא בזה אין בו משום בחוקותיהם". (שו"ת מלמד להועיל חלק ב (יורה דעה) סימן נו).

אך איזו פגיעה ברגשות ישנה אם יוסוף המלצר לא יחבוש כיפה כשהוא מגיש סטייק עסיסי לחרדי.

נישטאיך, אין בדבריך כדי לסתור את דברי. השופט אור מדבר על כך שהרבנות רשאית לאכוף רק את הלכות הכשרות במובנן הצר - כשרות המאכל, שמיטה, שחיטה, מעשרות, אותו-ואת-בנו... , ולא עניני דת אחרים. עדיין, מי שקובע את צורת השחיטה היא הרבנות, ולא שר הדתות.
מכבי האש אינם קובעים את התקן של מטפי הכיבוי, אלא שר התמ"ת. מכבי האש רק אוכפים אותו.

_________________

 נראה לי שמדובר ביוזמה של מערך הכשרות, ומנהל המסעדה פשוט מספק סיבה מגומגמת, לא משכנעת, ועיקרה היא שהיא פשוט פחות בוטה מכך.


שיבולהו

לי נראה שהיה הרבה יותר פשוט למנהל המסעדה לומר שזו יוזמה של מערך הכשרות ואין לו אלא למלא אחר ההוראות שהוא מקבל - למה למנהל מסעדה שכל מטרתו להאכיל כמה שיותר סועדים (סוף כל סוף זה עסק כלכלי) להגן על מערך הכשרות לא הבנתי. והאם מערך הכשרות בראשותו של הרב רובין זקוק להגנתו של מנהל המסעדה הנוכל ?

הפעם אני משאיר לך זכות המילה האחרונה ..

<פתחת אשכול זה בעניין שבבסיסו ההנחה שחיוב חבישת כיפה במסעדות בירושלים מקורו בהולכת שולל של פטרוניו החרדים>

אכן, שאלתי: "היש כאן גניבת דעת?" אך לא הזכרתי מיהו הגונב, אך מאחר ויצאתי מנקודת מוצא שההוראה יצאה ממערך הכשרות, היה ברור אצלי שגניבת היא של מערכת הכשרות, וכי איזה חסר דעה מהם חשב שאם הפועלים יחבשו כיפות יתקבל בציבור כאילו הם מחמירים יותר, וכדברי הכתב: "בשנים האחרונות יש מאבק בין רובין לבין מותגים אחרים של כשרות, בעיקר של העדה החרדית, שסבורים כי הוא מקל באופן יחסי בתנאי הכשרות שלו. 

כנגד זה העלית הסבר אלטרנטיבי שאיני מבין מהו. 

הדוגמאות לדרישה ללבוש כיפה שהבאת אינן מלווה בהולכת שולל, ומטרת הלבישה אינה  להוליך שולל, גם אובמה חובש כיפה במסיבת חנוכה, ואין ספק שאין בכוונתו להתחפש ליהודי.