עס שטייט זייר קלאר אין די פוסקים אז א קורה איז געמאכט פאר א היכר, די תניא שמיסט דאס נאר קלאר אויס וואס די היכר איז, קיינער איז אויף דעם נישט מחולק,
נאר דע רבי אין שו"ת דברי יואל זאגט, אז רוב פוסקים האלטן ביי א צורת הפתח דארף אויך זיין א שטיקל היכר, דאס מיינט עס זאל דערמאנען א מענטש אז דאס איז נישט קיין רשות הרבים
און אזויווי דע עירוב האט מען געמאנט אז מען זאל דאס נישט באמערקן, פארקערט ווי די הלכה פאדערט, האט דאס נישט קיין דין פון א עירוב
שלחן ערוך הרב מבעל התניא, סימן שס"ג סעיף א' "וכיון שיש קורה על פתחו יש בזה היכר וזכרון לרואים שיכירו וידעו שתקנת חכמים הוא קורה זו במבוי זה ולא יתחלף להם ברשות הרבים"
שו"ת דברי יואל תשובה כ"א, "ולפענ"ד יש להסביר עוד, דהכיא דצריך תיקון וכו', וגם בצורת הפתח דעת רוב הפוסקים דבעינן גם הכירא קצת"
[/quote]
דאס אין רויט איז דיין אויסטרעף.- ברענג א מקור אויב די קענסט
אין חתם סופר שטייט קלאר אז די טעם ביי צורת הפתח איז ווייל פתחא כהאי גוונא לא עבדי אינשי.
די חתם סופר זאגט דעם טעם אין נישט דעם טעם היכר וזכרון לרואים ווייל ביי א חצר האט מען קיינמאל נישט גוזר געווען אז מען וועט דאס אויפטוישן מיט א רשה"ר!
(ווייל די קענסט נישט זינגען וועגן דעם האבן אלע נגינום איין פנים)
רבתי איין זאך ווייזט דאס קלאר, די חברה האבן מיט דעם אמת גארנישט, אין האבן מיט די תורה גארנישט- והינו טעמא דערוב והינו טעמא דמצה
זייער מהלך איז ניצען לשון קודש ווערטער מיט א פאר מ"מ אין האפן אז תמימי לב וועלן קויפן זייער עם הארצות.
ברם חזינן ב'הלכתא רבתא דשבתא' פליאה נשגבה, מדוע מחלוקת תורנית זו שונה משאר המחלוקות ההלכתיים שבתורה, שאלו מתירים ואלו אוסרים, אלו מקילים ואלו מחמירים, שכנהוג כל אחד סומך על מורו ורבו בהוראת איסור והיתר, מבלי שום התגודדות. משא"כ בהלכות עירובין נראים הדברים כאילו אין רשות לרב ומורה צדק פלוני להורות אחרת ממה שפוסק רב ומו"צ אלמוני. ומדוע לא יצא הקצף בעניני מקוואות, או בעניני שחיטה וניקור, שמנהגי הוראותיהם אינם דומים זה לזה, והנה על מצות תיקון עירובין מקימים קול צווחה, בהתפרצות זעם וחימה, עד כדי מקלליה מות יומת ר"ל.
התירוץ הוא פשוט, דבעירובין עסקינן ב"רשויות"! דהיינו מיהו כאן ה"בעלים" על השכונה, ותו לא מידי.
וכבר הגדיר זאת בחכמתו הגאון הגדול רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל כמה שבועות סמוך לפטירתו, כאשר נכנסו אליו קבוצה מתלמידיו לבקרו בבית החולים, ובין השיחים הציע הגאון שאלה לתלמידיו: היודעים אתם מדוע עדיין לא נתקן עירוב בברוקלין? ומניה וביה השיב בלישנא חכימא: "הסיבה היא: כי על עירוב יש רק "ברכה אחת"... ועדיין לא הוחלט מי מהרבנים יתכבד בברכה זו..." (מפי תלמידו הרבני הנגיד מו"ה נחום הירש הי"ו ממונסי שהיה נוכח בין המבקרים).
תוקן על ידי findodort ב- 14/12/2011 18:29:16
נשלח ב-14/12/2011 18:31
ראשית קען גארנישט ליינען. איך זעה נאר באקסלעך... ביטע לייג עס קודם אריין אין טעקסט און קאפיר עס נאכמאל.
שנית, האב איך שוין געשריבן נעכטן אז ס'איז יא ניכר נאר מ'דארף וויסן וואו צו קוקן.
די גאנצע דעבאטע איז סתם פאר צייט-פארטרייבעניש, ווייל מיט די הלכה האט עס גארניקס.
דעם עירוב קען מען געהעריג זעהן מיט'ן אויג. מ'דארף נאר וויסן וואו צו קוקן ! און דעם סוד אין מגלין אלא לצנועין (ולא לפרוצין ולעוקרי דת).
נשלח ב-14/12/2011 18:38
[quote]
עס שטייט זייר קלאר אין די פוסקים אז א קורה איז געמאכט פאר א היכר, די תניא שמיסט דאס נאר קלאר אויס וואס די היכר איז, קיינער איז אויף דעם נישט מחולק,
נאר דע רבי אין שו"ת דברי יואל זאגט, אז רוב פוסקים האלטן ביי א צורת הפתח דארף אויך זיין א שטיקל היכר, דאס מיינט עס זאל דערמאנען א מענטש אז דאס איז נישט קיין רשות הרבים
און אזויווי דע עירוב האט מען געמאנט אז מען זאל דאס נישט באמערקן, פארקערט ווי די הלכה פאדערט, האט דאס נישט קיין דין פון א עירוב
שלחן ערוך הרב מבעל התניא, סימן שס"ג סעיף א' "וכיון שיש קורה על פתחו יש בזה היכר וזכרון לרואים שיכירו וידעו שתקנת חכמים הוא קורה זו במבוי זה ולא יתחלף להם ברשות הרבים"
שו"ת דברי יואל תשובה כ"א, "ולפענ"ד יש להסביר עוד, דהכיא דצריך תיקון וכו', וגם בצורת הפתח דעת רוב הפוסקים דבעינן גם הכירא קצת"
[/quote]
דאס אין רויט איז דיין אויסטרעף.- ברענג א מקור אויב די קענסט
אין חתם סופר שטייט קלאר אז די טעם ביי צורת הפתח איז ווייל פתחא כהאי גוונא לא עבדי אינשי.
די חתם סופר זאגט דעם טעם אין נישט דעם טעם היכר וזכרון לרואים ווייל ביי א חצר האט מען קיינמאל נישט גוזר געווען אז מען וועט דאס אויפטוישן מיט א רשה"ר!
(ווייל די קענסט נישט זינגען וועגן דעם האבן אלע נגינום איין פנים)
רבתי איין זאך ווייזט דאס קלאר, די חברה האבן מיט דעם אמת גארנישט, אין האבן מיט די תורה גארנישט- והינו טעמא דערוב והינו טעמא דמצה
זייער מהלך איז ניצען לשון קודש ווערטער מיט א פאר מ"מ אין האפן אז תמימי לב וועלן קויפן זייער עם הארצות.
ברם חזינן ב'הלכתא רבתא דשבתא' פליאה נשגבה, מדוע מחלוקת תורנית זו שונה משאר המחלוקות ההלכתיים שבתורה, שאלו מתירים ואלו אוסרים, אלו מקילים ואלו מחמירים, שכנהוג כל אחד סומך על מורו ורבו בהוראת איסור והיתר, מבלי שום התגודדות. משא"כ בהלכות עירובין נראים הדברים כאילו אין רשות לרב ומורה צדק פלוני להורות אחרת ממה שפוסק רב ומו"צ אלמוני. ומדוע לא יצא הקצף בעניני מקוואות, או בעניני שחיטה וניקור, שמנהגי הוראותיהם אינם דומים זה לזה, והנה על מצות תיקון עירובין מקימים קול צווחה, בהתפרצות זעם וחימה, עד כדי מקלליה מות יומת ר"ל.
התירוץ הוא פשוט, דבעירובין עסקינן ב"רשויות"! דהיינו מיהו כאן ה"בעלים" על השכונה, ותו לא מידי.
וכבר הגדיר זאת בחכמתו הגאון הגדול רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל כמה שבועות סמוך לפטירתו, כאשר נכנסו אליו קבוצה מתלמידיו לבקרו בבית החולים, ובין השיחים הציע הגאון שאלה לתלמידיו: היודעים אתם מדוע עדיין לא נתקן עירוב בברוקלין? ומניה וביה השיב בלישנא חכימא: "הסיבה היא: כי על עירוב יש רק "ברכה אחת"... ועדיין לא הוחלט מי מהרבנים יתכבד בברכה זו..." (מפי תלמידו הרבני הנגיד מו"ה נחום הירש הי"ו ממונסי שהיה נוכח בין המבקרים).
נשלח ב-14/12/2011 18:44
איך וועל דאנקבאר זיין אויב איינער קען שאפן דעם דרשה פון האדמו"ר מהר"א מסאטמאר בנוגע דעם עירוב, און עס דא ארויפשטעלן. זאל דאס מענטשהייט זיין למי החותמת ולמי הפסולים.
נשלח ב-14/12/2011 19:08
rabbi weiss a''h
נשלח ב-14/12/2011 20:16
findodort כתב:
עס שטייט זייר קלאר אין די פוסקים אז א קורה איז געמאכט פאר א היכר, די תניא שמיסט דאס נאר קלאר אויס וואס די היכר איז, קיינער איז אויף דעם נישט מחולק,
נאר דע רבי אין שו"ת דברי יואל זאגט, אז רוב פוסקים האלטן ביי א צורת הפתח דארף אויך זיין א שטיקל היכר, דאס מיינט עס זאל דערמאנען א מענטש אז דאס איז נישט קיין רשות הרבים
און אזויווי דע עירוב האט מען געמאנט אז מען זאל דאס נישט באמערקן, פארקערט ווי די הלכה פאדערט, האט דאס נישט קיין דין פון א עירוב
שלחן ערוך הרב מבעל התניא, סימן שס"ג סעיף א' "וכיון שיש קורה על פתחו יש בזה היכר וזכרון לרואים שיכירו וידעו שתקנת חכמים הוא קורה זו במבוי זה ולא יתחלף להם ברשות הרבים"
שו"ת דברי יואל תשובה כ"א, "ולפענ"ד יש להסביר עוד, דהכיא דצריך תיקון וכו', וגם בצורת הפתח דעת רוב הפוסקים דבעינן גם הכירא קצת"
--------------------
דאס אין רויט איז דיין אויסטרעף.- ברענג א מקור אויב די קענסט
דארט ווי מען רעדט פון א מבוי שצדו אחד ארוך וצדו קצר (אין סימן שס"ג), זאגען די פוסקים די טעם פון קורה איז וועגן היכר צו א רשות הרבים
די תניא זאגט זייער קלאר אז די עירוב איז געמאכט צו דערמאנען א מענטש אז דאס איז נישט קיין רשות הרבים
נאר דע רבי אין שו"ת דברי יואל זאגט, אז רוב פוסקים האלטן ביי א צורת הפתח דארף אויך זיין א שטיקל היכר אזויווי ביי א קורה דארף זיין א היכר דארף דא זיין, נאר א שטיקל
איצט אויב כיי א צורת הפתח דארף אויך זיין א שטיקל היכר, וואס די טייש פון א היכר איז אז מען זאל דערמאנען א מענטש אז דאס איז נישט קייןרשות הרבים, אין דא האט מען עס קלייקט אזוי אז עס זאל נישט דערמאנען, (אפילו עס איז דא מענטשן וואס ווייסען ווי דאס איז), האט מען דאך געמאכט אז מען זאל דאס נישט באמערקן
איז די עירוב נישט געמאכט לויט די הלכות עירובין
אויב טאר מען נישט טראגן אן א עירוב, טאר מען אויך נישט טראגן מיט א עירוב וואס איז געמאכט נישט ווי די הלכה
שלחן ערוך הרב מבעל התניא, סימן שס"ג סעיף א' "וכיון שיש קורה על פתחו יש בזה היכר וזכרון לרואים שיכירו וידעו שתקנת חכמים הוא קורה זו במבוי זה ולא יתחלף להם ברשות הרבים"
שו"ת דברי יואל תשובה כ"א, "ולפענ"ד יש להסביר עוד, דהכיא דצריך תיקון וכו', וגם בצורת הפתח דעת רוב הפוסקים דבעינן גם הכירא קצת"
נשלח ב-14/12/2011 20:27
שלמה דער נושא איז זייער פשוט, האלסטו אז מען דארף נאך שרייען דעם וויזניצער יונגערמאן וואס האלט נישט רבינו תם יעדער מוצש"ק, אדער ליטווישער אפילו נאך די גרויסער אסיפה בשנות היו"ד
אפשר דארף מען אויכעט נאך שרייען זייערע נשים וואס האלטן נישט ר"ת, אדער גייען אין מקואות שלא כשיטת הדברי חיים
ווילסט נישט טראגען טראג נישט, קענסט מפרסם זיין דיין דיעה בדרכי נועם, די שטאט איז נישט דיינס, עס וואינען דארט נאך אידען רבנים ומורי הוראות בישראל וואס האבין אלע רעכטען צו האלטן אנדערש ווי דיר
נשלח ב-14/12/2011 20:47
ווי אזוי דאס צו באהאנדלען האב איך קיין שטעלאנג בכלל נישט גענומען
נשלח ב-14/12/2011 20:56
באקימען אין אישי אז טייל קענען דאס נישט ליינען
ברם חזינן ב'הלכתא רבתא דשבתא' פליאה נשגבה, מדוע מחלוקת תורנית זו שונה משאר המחלוקות ההלכתיים שבתורה, שאלו מתירים ואלו אוסרים, אלו מקילים ואלו מחמירים, שכנהוג כל אחד סומך על מורו ורבו בהוראת איסור והיתר, מבלי שום התגודדות. משא"כ בהלכות עירובין נראים הדברים כאילו אין רשות לרב ומורה צדק פלוני להורות אחרת ממה שפוסק רב ומו"צ אלמוני. ומדוע לא יצא הקצף בעניני מקוואות, או בעניני שחיטה וניקור, שמנהגי הוראותיהם אינם דומים זה לזה, והנה על מצות תיקון עירובין מקימים קול צווחה, בהתפרצות זעם וחימה, עד כדי מקלליה מות יומת ר"ל.
התירוץ הוא פשוט, דבעירובין עסקינן ב"רשויות"! דהיינו מיהו כאן ה"בעלים" על השכונה, ותו לא מידי.
וכבר הגדיר זאת בחכמתו הגאון הגדול רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל כמה שבועות סמוך לפטירתו, כאשר נכנסו אליו קבוצה מתלמידיו לבקרו בבית החולים, ובין השיחים הציע הגאון שאלה לתלמידיו: היודעים אתם מדוע עדיין לא נתקן עירוב בברוקלין? ומניה וביה השיב בלישנא חכימא: "הסיבה היא: כי על עירוב יש רק "ברכה אחת"... ועדיין לא הוחלט מי מהרבנים יתכבד בברכה זו..." (מפי תלמידו הרבני הנגיד מו"ה נחום הירש הי"ו ממונסי שהיה נוכח בין המבקרים).
נשלח ב-14/12/2011 21:05
ביטע ענטפער אויף דעם:
איך האב שוין געשריבן נעכטן אז ס'איז יא ניכר נאר מ'דארף וויסן וואו צו קוקן. די גאנצע דעבאטע איז סתם פאר צייט-פארטרייבעניש, ווייל מיט די הלכה האט עס גארניקס.
דעם עירוב קען מען געהעריג זעהן מיט'ן אויג. מ'דארף נאר וויסן וואו צו קוקן ! און דעם סוד אין מגלין אלא לצנועין (ולא לפרוצין ולעוקרי דת).
שו"ת דברי יואל רעדט נישט פון דעם. ווייל דעם עירוב אין וויליאמסבורג איז ניכר פאר די וועלכע וויסן "וואו דאס לויפט".
שלמה ווייס ביטע ענטפער יעצט !
נשלח ב-14/12/2011 21:34
שו"ת דברי יואל רעדט יא פון דעם
ווייל שו"ת דברי יואל זאגט, אז רוב פוסקים האלטן ביי א צורת הפתח דארף אויך זיין א שטיקל היכר, אין א היכר זאגט די תניא מיינט אז עס זאל דערמאנען א מענטש אז דאס איז נישט קיין רשות הרבים, און אויב האט מען עס געלייגט אויף אזא פלאץ אז מען זאל דאס נישט באמערקן, האט מען נישט געמאכט קיין היכר, ווייל דאס טוט קיינעם נישט דערמאנען, נאר וועם מען דערמאנט דארט צו קוקען
תוקן על ידי שלמהווייס ב- 14/12/2011 21:43:17
נשלח ב-14/12/2011 21:44
איך בין ברוגז באמת פארוואס מען ענטפערט דיר דא בכלל נאך וואס די נושא דא איז בכלל נישט קיין הלכה אשכול און אז די ווילסט עפען א עקסטערע הלכה אשכול אבער דא רעדט מען איבער די רציחות אדער אפילו מחאה וואס איז נישט שייך ווען יעדער פאלגט זיין דיין אין די אנדערע אשכול ווועל איך דיר פרעגן וואס טוט זיך אין ק"י צו יעדער פון די אריבער 20 טויזנט נפשות ווייסן וואו דער עירוב איז אבער דא איז די נושא געשלאסן והריני מקבל עלי בל"נ נישט צו ענטפערן מער אויף דעם אשכול איבער הלכה און איך האף אז קיינער וועט נישט ענטפערן מער
נשלח ב-14/12/2011 22:59
ווען זיין דיין זאגט קעגן די הלכה איז יא שייך 'מחאה'
נאר מוחה צו זיין, דארף מען עס מיינען לש"ש, און נישט לשם הפארטיי
