|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:17 |
|
| |
מקס אתה לא צריך להפוך כל תשובה לסמינר. השאלה שלי היתה פשוטה וקצרה,
איך אתה היום אומר את הברכה בשם ומלכות וציוונו להדליק נר חנוכה. הרי לפי דבריך ה' נתן להם רשות לצוות על מצוות( למרות שבתורה כתוב לא תוסיפו על מצוות) אם כך המקסימום צ.ל.---במצוותיו וציוונו לקיים דברי חכמים. איך חכמים מדברים בשם ה' ישירות? האם אין כאן - לא תשא את שם ה' לשווא?
אני בטוח שאתה יודע כי אני יודע מה אמרו על כך הראשונים והאחרונים, לכן על תטרח להביא אותם. הם משכנעים את המשוכנעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:18 |
|
| |
אכ"מ של דיון זה אבל פרשנותך בדברי הרמב"ן, עליה אתה חוזר שוב ושוב, אינה נכונה כלל. הרמב"ן לא רומז אפילו כי אין מציאות של דבר ה' כפשוטו. אדרבה במקומות שונים הוא דן בהבדל בין נבואת משה ושאר נביאים ובין נבואה מפי ה' לבין נבואה על ידי מלאך ועוד. (ראה לדוג' ריש פרשת בראשית). כל מה שהוא אומר כאן הוא כי מעשה ה', דוגמת המתת בני אהרן, יכול שיוצג גם כדבר ה' למרות שלא בא בדיבור. ההוכחה לכך היא הדוגמאות שהוא מביא. "זה הדבר אשר מל יהושע" (מילה היא פעולה מעשית ומכונה "דבר". "על דבר הכסף" (וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף, וַיֹּאמְרוּ עַל-דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה, אֲנַחְנוּ מוּבָאִים--לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת-חֲמֹרֵינוּ, מעשה הכסף מכונה "דבר). זוהי הבנת הנקרא כפשוטה. אם ברצונך להמשיך לדון בכך, אנא פתח אשכול נפרד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:19 |
|
| |
ר' ירוחם,
דבריך נחשובים מסיטים את נושא האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:26 |
|
| |
התורה לא באה ללמד את המוסר אלא לצוות על עבודת השם וקיום מצוות, התורה גם מצווה אותנו (או שציווי זה קודם לתורה) לחיות חיים מוסריים ואה"נ המושגים שלנו לגבי מה מוסרי משתנים ובהתאם לכך גם דרישות התורה מאיתנו (או הדרישות שקדמו לתורה).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:33 |
|
| |
ייתכן
האם דברי לא עוסקים במוסר. האלוקי האמנם?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:34 |
|
| |
האם לא היה ראוי להגדיר קודם מהו "מוסר" בכלל? והאם הוא בכלל קיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:35 |
|
| |
| מטפחתספרים כתב: |  | התורה לא באה ללמד את המוסר אלא לצוות על עבודת השם וקיום מצוות, התורה גם מצווה אותנו (או שציווי זה קודם לתורה) לחיות חיים מוסריים ואה"נ המושגים שלנו לגבי מה מוסרי משתנים ובהתאם לכך גם דרישות התורה מאיתנו (או הדרישות שקדמו לתורה). |
|
היכן מופיע הציווי הלז?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:39 |
|
| |
אני מבין שאתה שואל בהנחה שהוא צווה בתורה. יש את הפסוקים הידועים "דרכיה דרכי נועם" (שר' עקיבא למד מכך לגבי הלכות נידה) ויש את "ועשית הישר והטוב" (שנלמדים ממנו חיובים ממוניים שאינם מעיקר הדין, יש כמובן גם פסוקים שנשמע מהם ההיפך הגמור). זו כנראה בעיקר תפיסה מטא-הלכתית שהתורה באה (גם) לשפר את האדם (שמלווה בתפיסה מהו שיפור). יש עוד נקודה, שפעולות שנתפסות כלא מוסריות גורמות להתבהמות שסופה השתעבדות ליצרים וכתוצאה מכך זניחת המאמץ שכרוך בקיום תורה ומצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:43 |
|
| |
מטפחת, אם אתה מסכים כי התורה אינה מצפן, אין לי ויכוח אתך. אחדד את שאלת האשכול. מוסר מורכב משלושה אלמנטים. א. ההצדקה של המוסר. ב. המוטיבציה למוסריות. ג. הקוד המוסרי. (ניסוח המונחים א וב מתוך הערה אגבית ב"היעלמות האל" ריצ'רד פרידמן). א וב יכולים (אם כי לא מוכרחים) להתבסס על צו אלוהי. ג בתצורתו העכשווית, אינו מבוסס וגם אינו יכול להתבסס (אא"כ נאמץ את המוסר המקראי כמות שהוא) על הצו האלוהי המצוי בידנו. בפועל הקוד מסור בידי חכמי אומות העולם ששתלן הקב"ה בכל דור. ר' ירוחם, דבריך עוסקים בדוגמה ספציפית האם היא מוסרית. האשכול דן ברמה העקרונית, האם הקוד המוסרי יכול בכלל להיות מושתת על תורה שגם לדברי מאמיניה נוסחה בהתאמה לתקופתה בלבד. אלי, לצורך הדיון כמעט כל הגדרה של המונח מוסר רלוונטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:47 |
|
| |
מטפחת דרכיה דרכי נועם נאמר במשלי ונראה שהתחולה שלו אינה גורפת.
על ושית הישר והטוב אמר י"ל שהפסוק מדגיש בעיני ה'.
ולגבי התבהמות, הלוואי והיינו יכולים לחתום שכל העוסקים בתורה ומצוות נקיים ממנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:53 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | מקס
אתה לא צריך להפוך כל תשובה לסמינר. השאלה שלי היתה פשוטה וקצרה,
איך אתה היום אומר את הברכה בשם ומלכות וציוונו להדליק נר חנוכה. הרי לפי דבריך ה' נתן להם רשות לצוות על מצוות( למרות שבתורה כתוב לא תוסיפו על מצוות)
אם כך המקסימום צ.ל.---במצוותיו וציוונו לקיים דברי חכמים.
איך חכמים מדברים בשם ה' ישירות? האם אין כאן - לא תשא את שם ה' לשווא?
אני בטוח שאתה יודע כי אני יודע מה אמרו על כך הראשונים והאחרונים, לכן על תטרח להביא אותם. הם משכנעים את המשוכנעים. |
|
ירוחם
אני לא עוסק בסימנרים אני טורח להסביר שנבין את דברי, נוו באמת,
האלוקים לעולם לא דיבר איפה אתה חיי ???? כל דיבורו זה מעשיו, זה לא שהרמב"ן אמר, גם מוצא הלוח הכפל לא רלוונטי לעצם אמיתות הלוח, כך כל המתיות המדעיות לא רלונטי מי גילה אותה או מי אמר אותה,
אני מביא שהרמב"ן אמר זאת. רק להראות לך שאני לא מדבר באוויר, אני אמרתי את התזה הזה כבר הרבה לפני שראיתי (או הבנתי שזה כוונתו) את הרמב"ן,
ראיתי זאת בחומש לכל אורך הדרך, קח את הדוגמא שהרמב"ן מביא ממשיח לפי תומו של שני גויים גמורים ורשעים לבן ובתואל (בראשית פרק כד)
(נ) וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְקֹוָק יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב:
(נא) הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לבן אדניך כאשֶׁר דִּבֶּר יְקוָק:
כאשר דיבר השם ???? מתי דיבר השם ריבנו של עולם הרי אליעזר עשה רק גורל,
למה לבן ובתואל הגויים מגדירים גורל כדבר השם ??
וכן תעבור על כל בראשית ותאמר לי מתי דברי השם התקיים הלכה למעשה,
הוא מבטיח לאברם את הארץ ולא נותן לו רק צריך לקנות כבר,
הוא מבטיח ליעקב שיעלה אותו ממצרים ולא קיים רק מת שם ויעקב חייב היה להשביע את יוסף שיעלה אותו,
מתי תבינו שלעולם האלוקים לא מדבר, כל המושג דיבור בתנ"ך היא פשוט מחשבתו של האדם,
יעקב ירד למצריים וחשב מה יהיה בסוף נתבולל שם, אז הוא הבטיח לעצמו שלא ולא אני יעלה בחזרה,
וזה כוונתו שאומרו שהאלוקים אמר,
זה הייתה השפה פעם,
כל מחשבה עמוקה של האדם חכם, הוא הוא כאילו השם מדבר איתו והוא עונה לו כביכול,
(אגב: מי באמת המסתפק במחשבתינו כל הזמן ?? מיהו ה"אני" שמחולק לכמה אניים ??)
אני רק אמרתי שהדלקת נרות וברכתה היא ראיה הכי גדולה שגם בזמן חז"ל הבינו שזה המושג "דבר" האלוקים, אחרת אייך נשקר לומר שהאלוקים ציווה ??
על כורחינו שזה פשוט כך, הם ראו את דבר האלוקים כמו שלבן ובתואל הבינו,
שנתן הנביא מגיע לדוד המלך להוכיח אותו, דוד המלך קיבל את דבריו כי האלוקים אומר אותה, או קיבל את דבריו כי הם נכונים מעצם התוכן,
אדם פשוט מהרחוב חושב שלמלך מותר הכל,
רק נביא\חכם\מלומד יודע לעורר מוסר, וזה תפקידו,
לא שדוד המלך חשב לרגע שהאלוקים בעצמו מדבר,
אל זו הדרך תפרש את כל התנ"ך ותראה פלאים ממש,
תבין אייך החכמים שינוי והוסיפו על התורה,
אחרת אייך באמת ??? אייך מחללים שבת בשביל חולה, הרי הדרש של חיי בהם זו רק אסמכתא בעלמא,
איך על ידי אסמכתא מבטלים דאורייתא ממש של שבת, הרי נהרגים מי שמחלל שבת, אז למה שנחלל בשביל להציל ? שהאלוקים יציל אותו אנחנו נמשיך ראש בקיר עם הציווי של שמירת שבת בכל מחיר,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:57 |
|
| |
| מטפחתספרים כתב: |  | אני מבין שאתה שואל בהנחה שהוא צווה בתורה. יש את הפסוקים הידועים "דרכיה דרכי נועם" (שר' עקיבא למד מכך לגבי הלכות נידה) ויש את "ועשית הישר והטוב" (שנלמדים ממנו חיובים ממוניים שאינם מעיקר הדין, יש כמובן גם פסוקים שנשמע מהם ההיפך הגמור). זו כנראה בעיקר תפיסה מטא-הלכתית שהתורה באה (גם) לשפר את האדם (שמלווה בתפיסה מהו שיפור). יש עוד נקודה, שפעולות שנתפסות כלא מוסריות גורמות להתבהמות שסופה השתעבדות ליצרים וכתוצאה מכך זניחת המאמץ שכרוך בקיום תורה ומצוות. |
|
האם תפיסות מטא הלכתיות (הנובעות ממקום רגשי?) הינן ציווי?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 12:58 |
|
| |
ייתכן, היש מקורות מוקדמים חד משמעיים לכך שהאורתודוקסיה סבורה כי התורה מוסרית? מקור למוסר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 13:00 |
|
| |
בעל, התורה מתייחסת רבות לצורך במוסריות. (לייבוביץ כידוע לא התבלבל מפסוקים). המבול הגיע כי מלאה הארץ חמס. על אברהם נאמר כי אלוהים בחר בו כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָ-ה (שהיא) לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. התורה מלאה בציווים מוסרים. לא פחות ואולי אף יותר מהצווים הפולחניים. לא להפלות בין עשיר לעני, לא לענות יתום ואלמנה ולאהוב את הגר. כמו כן רבו המצוות המורות על הפרשת חלק מהיבול לצדקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 13:01 |
|
| |
ייתכן האם זה לא המצפן שבקשת?
|
|
|
|
|