מוסר אלוהי - האמנם?

אכ"מ של דיון זה אבל פרשנותך בדברי הרמב"ן, עליה אתה חוזר שוב ושוב, אינה נכונה כלל.

הרמב"ן לא רומז אפילו כי אין מציאות של דבר ה' כפשוטו. אדרבה במקומות שונים הוא דן בהבדל בין נבואת משה ושאר נביאים ובין נבואה מפי ה' לבין נבואה על ידי מלאך ועוד. (ראה לדוג' ריש פרשת בראשית).

כל מה שהוא אומר כאן הוא כי מעשה ה', דוגמת המתת בני אהרן, יכול שיוצג גם כדבר ה' למרות שלא בא בדיבור.

ההוכחה לכך היא הדוגמאות שהוא מביא. "זה הדבר אשר מל יהושע" (מילה היא פעולה מעשית ומכונה "דבר". "על דבר הכסף" (וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף, וַיֹּאמְרוּ עַל-דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה, אֲנַחְנוּ מוּבָאִים--לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת-חֲמֹרֵינוּ, מעשה הכסף מכונה "דבר).

זוהי הבנת הנקרא כפשוטה.

אם ברצונך להמשיך לדון בכך, אנא פתח אשכול נפרד.

האם לא היה ראוי להגדיר קודם מהו "מוסר" בכלל? והאם הוא בכלל קיים?

מטפחת,

אם אתה מסכים כי התורה אינה מצפן, אין לי ויכוח אתך.

אחדד את שאלת האשכול.

מוסר מורכב משלושה אלמנטים.

א.      ההצדקה של המוסר.

ב.       המוטיבציה למוסריות.

ג.        הקוד המוסרי.

(ניסוח המונחים א וב מתוך הערה אגבית ב"היעלמות האל" ריצ'רד פרידמן).

א וב יכולים (אם כי לא מוכרחים) להתבסס על צו אלוהי.

ג בתצורתו העכשווית, אינו מבוסס וגם אינו יכול להתבסס (אא"כ נאמץ את המוסר המקראי כמות שהוא) על הצו האלוהי המצוי בידנו.

בפועל הקוד מסור בידי חכמי אומות העולם ששתלן הקב"ה בכל דור.

ר' ירוחם,

דבריך עוסקים בדוגמה ספציפית האם היא מוסרית. האשכול דן ברמה העקרונית, האם הקוד המוסרי יכול בכלל להיות מושתת על תורה שגם לדברי מאמיניה נוסחה בהתאמה לתקופתה בלבד.

אלי,

לצורך הדיון כמעט כל הגדרה של המונח מוסר רלוונטית.

ייתכן, היש מקורות מוקדמים חד משמעיים לכך שהאורתודוקסיה סבורה כי התורה מוסרית? מקור למוסר?