יותר מוצלחים מטבעם? יהודים במערב

אני רוצה קצת להבהיר את נקודה 3 שהעלית בתיאור המחקר: על פי איך שאני מבין, החוקרים גילו שהמחלות הגנטיות הנפוצות רק אצל אשכנזים, מתמקדות בעיקר במוטציות בעלות השפעה על מערכת העצבים שקשורה קשר הדוק לאינטלגנציה.

מה שמיוחד במחלות הללו, הוא שכדי שהילדים יחלו במחלה יש צורך שהנשא יהיה הומוזיגוט לגבי הגן של המחלה, כלומר הוא צריך לשאת שני גנים של המחלה (או בצורה יותר מדוייקת – שני אללים זהים של אותו גן). מצב שבו אדם נושא שני אללים נגרם כאשר שני ההורים הם נשאים של הגן הגורם למחלה.  (במצב כזה יש לצאצא 25% לחלות במחלה)

לטענת החוקרים, בעוד שהומוזיגוט יחלה במחלה, הרי שלהיטרוזיגוט – כלומר לאדם שנושא רק גן אחד של המחלה ואילו הגן השני הוא בריא, הרי שלמרות שהוא לא יחלה במחלה לגן של המחלה תהיה השפעה חיובית על האינטליגנציה שלו.

יש לציין, שתופעה כזו, של גנים שגורמים לנשאים הומוזיגוטיים למחלה קשה, אולם בנשאים הטרוזיגוטיים יש להם יתרון הישרדותי, היא תופעה מוכרת מאוד, והיא מהווה את האחד ההסברים המקובלים לגיוון הגנטי הרב בעולם. (הדוגמה הידועה ביותר הוא הגן של אנמיה חרמשית שכאשר הוא מגיע בזוג – הוא גורם לאנמיה קשה, אולם כאשר יש רק מופע בודד שלו – הוא עוזר לחיסון נגד מלריה, ומסיבה זו הוא נפוץ מאוד באפריקה שבה המלריה נפוצה מאוד ).

הטיעון איך שאני מבין אותו הוא: א. עצם העובדה שדווקא סוגי המחלות האלו נפוצות יותר בקרב היהודים האשכנזים, מראה שלא מדובר במוטציה אקראית שמקורה בסחף גנטי, אלא שהייתה ברירה טבעית שהביאה לשימור של המוטציות הללו. ב. הסיבה שהמוטציות הללו נמצאות בעיקר באוכלוסיה היהודית היא מכיוון  שמוטציות מסוג זה אילו היו נמצאות באוכלוסיות אחרות, מן הסתם היו נכחדות כיוון שהנזק שהן גורמות היה גדול מהתועלת שלהן. רק באוכלוסיה שבה עושר חומרי, שמביא לריבוי ילדים, היה תלוי במידה רבה באינטלגנציה, היה למוטציות הללו ערך הישרדותי גדול יותר מהנזק שהן גורמות. ג. בהנחה שהוכח שהייתה קיימת ברירה חזקה לטובת גנים המעודדים אינטליגנציה, הרי שמן הסתם הייתה ברירה לטובת גנים נוספים המעודדים אינטליגנציה, לאו דווקא כאלו הקשורים למחלות גנטיות.

לגבי השאלות שהעלית:

לגבי שאלה 2: מה שמעניין הוא לא האם יש לקבוצה מחלות גנטיות יותר מאחרים, אלא האם יש לה מחלות גנטיות יחודיות, וזה בוודאי שמוסכם. כפי שכתבתי, על פי טענת החוקרים יש למחלות הגנטיות היהודיות מאפיינים שמייחדים אותן, ומרמזים על קשר בינן לבין יכולת אינטלקטואלית.

לגבי שאלה 3. אינני ביולוג, אבל בהחלט נראה לי הגיוני שאם היה מתאם חזק ביותר בין אינטליגנציה – עושר, עושר – ילודה (הנקודה השניה כנראה מוסכמת).  אז בהחלט יש סיכוי שתהיה לכך השפעה. מה גם שלא מדובר בשינוי ביולוגי חד משמעי, אלא בהזזה מסויימת של העקומה ימינה. אם כי כמובן ככל  שהזמן עובר ההשפעה אמורה להיות יותר רצינית.

באופן כללי, יש בעולם האקדמיה קבוצה גדולה שטוענת (בעיקר בהקשר של הבדלים אינטלקטואלים בין שחורים ללבנים), שזרימת הגנים בין הקבוצות והזמן הקצר יחסית שעבר מאז ההתפצלות שלהן (כמה עשרות אלפי שנים), אינם מספיקות לגרימת הבדלים באינטליגנציה. הטיעון הזה בדרך נראה כך: "למרות שיש הבדלים ניכרים בצורת הגוף ובתכונות נוספות, כל אלו הן תופעות מזעריות, לעומת אינטלגנציה שעל מנת ליצור בה שינוי צריך זמן ובידוד רבייתי הרבה יותר גדולים".

לי באופן אישי, הטענה הזו נשמעת שטות מוחלטת (שהסיבות של הטוענים אותה הם רחוקות מלהיות מדעיות), אני חושב שכל אדם נורמלי רואה שהווריביליות בנוגע לאינטליגנציה היא אדירה אפילו בתוך אותה קבוצה או אפילו בתוך אותה משפחה, כלומר בין אם מדובר בגורמים גנטיים, ובין אם מדובר בגורמים סביבתיים, הרי שהאינטליגנציה מושפעת מאוד מאוד בקלות, ולכן אני מאמין שאין שום  סיבה להניח (בוודאי בלי הבנה טובה של הגנים המשפיעים על האינטליגנציה,  הבנה שככל הידוע לי אינה קיימת בימינו), ששינויים מסויימים באינטליגנציה מצריכים שינויים גנטיים גדולים יותר משינוים  במראה הגוף. לדעתי המציאות מראה שההפך הוא הנכון.

הערה קצרה נוספת: כפי שנכתב בביקורת במאמר בויקיפדיה וכפי שהעיר גם פרזנט,  מחלות מסוג זה נוטות להתפשט כאשר קיים בידוד רבייתי של קבוצה קטנה (תוצא המייסדים).  אולם יש להעיר שגם ברירה טבעית נוטה להתרחש בתנאים כאלו (על זה מבוססת למיטב ידיעתי, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע של סטיבן גולד ), כך שזו לא טענת חזקה במיוחד נגד המחקר.

לגבי שאלה 5: לא הבנתי את כוונתך, האם אתה שואל בהנחה שליהודים אשכנזים יש IQ גבוה יותר, האם הדבר הופך אותם למועדון חברתי סגור? התשובה היא לא, מכמה סיבות. ראשית כל: ברור לחלוטין שגם אם האינטליגנציה הכללית של יהודים היא גבוהה יותר, הרי שמדובר ברמת הקבוצה, ולא ברמת הפרט, ולכן, מן הסתם יהודי חכם ירגיש בנוח יותר עם גוי חכם, מאשר עם יהודי טיפש. כמו כן באופן כללי, חלוקה לקבוצות לא אמורה להיעשות על פי קריטריונים קשיחים כלשהם.