יותר מוצלחים מטבעם? יהודים במערב

שיבולייהו,
לא קראתי את המקורות שהוא מביא אלא את הערך של ויקיפדיה. יש שם כמה בעיות:
1. הוא מדבר על ממוצע אינטליגנציה לכלל האוכלוסיה היהודית האשכנזית מול הכללית. ההישגים בנובל ופילדס אינם משקפים בהכרח את הממוצע אלא את המאיון העליון. לכן הביקורות על מדגם לא מספיק אינן בהכרח רלוונטיות. כבר הועלו בעבר השערות שבתרבות היהודית מתחתנים בד"כ ת"ח עם ת"ח, ולכן קבוצות האליטה שומרות על ייחוד כלשהו. לכן ייתכן מצב שההישגים של המאיון העליון יהיו חריגים, כשהבאלק יהיה דומה לגויים.

  להבנתי, זה אינו מסביר כ"כ טוב את הנתונים המובאים במאמר (וחלק ממה ששאלתי הוא מה מידת הוולידיות שלהם). נניח שהממוצע בכלל האוכלוסיה הוא p, הממוצע אצל תת הקבוצה למעט המאיון העליון הוא p + m, הממוצע במאיון העליון של תת הקבוצה הוא h, והממוצע של תת הקבוצה הוא n מעל זו של האוכלוסיה הכללית. אז, בקירוב, h הוא (n - m) כפול 100. אם מציבים כאן את המספרים (n הוא סטיית תקן שלמה, לדעתי משהו כמו 14-15 נקודות IQ), אז המספרים אינם מסתדרים, לדעתי, עם מה שאתה מציע.
  בהנחה שאתה מדבר על משהו עדין יותר, דהיינו הפילוג אצל תת הקבוצה, השאלה היא מה הפילוג שאתה מציע שמסתדר עם דעתך (את דעתי אציג בהמשך).

2. כאמור בדבריי בהודעה הקודמת, אין להשוות הישגים בין יהודים במזרח ובמערב, אלא את היחס בין יהודים לגויים במזרח ואותו יחס במערב (העובדה שיהודי ארצות האיסלם מגיעים לפחות הישגים היא קורלטיבית לגמרי עם הגויים שסובבים אותם, ולכן אפריורי סביר שהיא תוצאה של השפעה סביבתית ולא גנטיקה). השאלה היא מה קורה כשהם מגיעים למערב (אם כי גם שם יש התניות ומניעות תרבותיות), ומה קורה ביחס בינם לבין סביבתם הגויית במקומם (יש להתחשב כמובן בכך שבמקומות רבים לא נותנים להם להתקדם).

  יכול להיות, אבל נראה לי שוב שהשאלה היא מה הסבר ממוקד יותר במסגרת מה שכבר מוסכם (את דעתי אציין בסוף). מה בדיוק אתה טוען? ב"התלמוד והקוריאנים", בתחילת דבריך טענת ש"התלמוד מפתח כישורי ניתוח וחשיבה יותר מכל תחום". בהמשך נראה לי שמתנת קצת, לכך שמדובר בכך שהתלמוד מפתח כישורי ניתוח וחשיבה כמו תחומים דומים לו. באשכול זה נראה לי שמתנת אפילו עוד יותר, וכעת מדובר בווריאציה של לימוד תלמוד, שהיא קורלטיבית עם חיים בתוך חברה שהישגיה בתחומים מסויימים גבוהים יותר. מדבריך ב1, אפשר להסיק לדעתי אפילו משהו יותר מינורי: היהודים פיתחו חברה אינטלקטואלית מריטוקרטית (גם זה די מוסכם), בו בני ה"אצולה המריטוקרטית" התחברו בקשרי זוגיות. לפי זה, תוכן התלמוד הוא אולי מינורי הרבה יותר, אולי כמעט אינצנדנטלי, ואולי באותה מידה היהודים יכלו להשביח את עצמם ע"י מריטוקרטיה שאיננה נשענת על תרבות של לימוד, אלא ע"י טורניר משחקי שח לדוגמה (ללא אימוני שח נרחבים בהכרח).

3. אני לא ממש מבין האם מישהו מתכוין לטעון שההישגים של יהודים בתחומים האינטלקטואליים אינם חריגים. ודאי שכן, והדבר אינו זוקק שום מחקר.

  עדיין אינני מבין אלו דברים בשני אשכולות אלו טוענים אחרת. אם מדובר בדברים שלי, אז כנראה שאלו טעויות ניסוח.

מסקנות:
א. הדיון האם אכן יש הישגים חריגים הוא התעלמות מעובדות.
  לא ראיתי דיון כזה. אפילו בתוך המאמר המקורי, השאלה עצמה מנוסחת בצורה הרבה יותר ניואנסית.

ב. הדיון האם השורש להישגים הללו הוא גנטי או תרבותי הוא עוד מוקדם מדיי. קודם חשוב לברר את הנתונים ולנסח נכון את השאלה.
  אם יורשה לי, לא נראה לי שב"התלמוד והקוריאנים" דעתך היתה שמוקדם מדי. מעבר לזה, חלק נכבד ממה שהעליתי כאן באשכול הוא מהם בדיוק הנתונים, ומה בדיוק השאלה. אתה בהחלט מוזמן לחוות את דעתך.

ג. לדעתי אם בכלל יש לדון זה על היחס בין יהדות להישגים ולא בין אשכנזיות להישגים. אפשר כמובן לקחת את יהדות אשכנז כקבוצת מדגם, אבל אין כל הכרח לטעון מכוח הממצאים טענות על הבדל בין אשכנזים לספרדים אלא אולי בין יהודים לגויים.
  הן המאמר המקורי, והן בודאי השאלות שהעליתי באשכול זה, אינם מתמקדים בהבדלים בין יהודים אשכנזים לספרדים. מעבר לכך, נראה לי שבאופן חלקי, לפחות, אכן אפשר להשליך ממה שהמאמר מדבר עליו לגבי יהודים באופן כללי.
  על פניו, במגבלות הידע המוגבל שלי, למאמר יש הגיון בבחירת הscope של מה שהוא מדבר עליו, מפני שהוא מאפשר חידוד של הנתונים והתוצאות לדברים מדידים יחסית. מה שידוע גנטית על יהודים אשכנזים וקבוצות אירופאיות אחרות מראה ש1. מצד אחד, בשל פילוג הדמיון בין הגנטיקה של הקבוצות מראה שיש אינדיקציות לכך שתופעת bottleneck לא ארעה בקבוצה זו, ולכן שינויים בה הם כנראה תוצאה של לחץ חיצוני, ולא genetic drift, ו2. מצד שני, השינויים שכן קיימים, אינדיקטיביים במידה זו או אחרת (באיזו מידה - חלק נרחב ממה שרציתי לברר) לאינטילגנציה מסוג מסויים.