מאיפה לוקחים כוחות אחרי שידוך שירד ?

אין מאיפה לקחת כוחות . רק אם יגיע אחד יותר טוב זה ירגע. אם לא – אז לא.................................

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2659390&forum_id=17053

אני שונאת קישורים – אז אני מביאה את הציטוט, אבל זה אשכול שווה ...

רוחלה מותק,

אין לי זמן להאריך כרגע בדברי, אבל אכתוב בכל זאת
אני מזדהה איתך המון. לפני כמה חודשים יכולתי בקלות לכתוב את מה שאת כותבת, ואגלה לך שלפעמים גם עכשיו, בזמנים קטנים של "ימי השנאה" אני יכולה להרגיש את כל זה שוב,
אבל אני לא נותנת לעצמי לעשות את זה.
אז, היו כולם אומרים לי שהזמן יעשה את שלו. כמה צחקתי עליהם אז! זמן? איזה זמן? יש דברים שהם מעבר לזמן, מעבר לכל גבול יכולת השגה. חשבתי שאמשיך לאהוב ולכאוב את האדם הזה
 שעכשיו אני לא מבזבזת עליו אפילו שניה של מחשבה
אני רק רוצה לומר לך, שעם כל הכאב שלך עכשיו, שגם אני עברתי - את צריכה לנצל כל רגע, ברצינות.
אם יש משהו שאני מתגעגעת אליו זו הקרבת אלוקים העצומה לה זכיתי מתוך כל הצער והיגון
דווקא מתוך הבכי, דווקא כשמרגישים שהלב נקרע, שכבר אין אויר לנשום, שכל העולם מתמוטט על הכתפים שלך - דוקא אז! כמו שכתבת: לפתוח סידור, או אפילו בלי סידור- לבכות לאבא, לצעוק לו, לספר לו הכל
אבל הכי חשוב: לא לשאול "למה".
הרבה זמן אחרי שניקיתי את הלב שלי משאריותיו של אדם שלא זכאי היה להכנס לתוכו- אני יודעת שלא שואלים שאלות. הוא היה השליח הרע לקרב אותי להקב"ה, והוא היה רק שליח - והוא הגיע לעומקים שהגיע ופגע בי בעוצמה שפגע- רק בגלל שזה היה מגיע לי, ורק בגלל שזה בא להעלות אותי למעלה ובסופו של דבר, כמו הכל- לעשות לי טוב.
בעוד כמה זמן, גם אם לא תגלי למה זה היה מגיע לך (אני עוד לא גיליתי..) תראי למה זה היה שווה לך. את הבור החסר שנפער לך בלב תמלאי בהרבה תפילות ואמונה. עוד רגע תראי איך לא רק שהכל התמלא, אלא אף הציף אותך בשמחה עצומה של בטחון וקרבה

יהיה ה' בעזרך