מאיפה האומץ לא לספר על בעיות רפואיות?

אין יפה ונדירה מן האמת כשהיא מהלכת לה נקייה, חפה ממסכות, ואינה מתיימרת להיות אחרת מלבד עצמה, אמת לאמיתה.

זוגות רבים מעידים שגם אם נכשלו באמירת האמת מתוך מניע של כוונה טובה, התוצאה לאורך זמן הייתה הרסנית הרבה יותר מאשר הקונפליקט אותו רצה השקר לחסוך לנו. כי גם כשנפתרת בעיית השקר - הצלקת שהשאיר אחריו אותו השקר המיותר, עשויה להשפיע עלינו בעתיד.

זה לא פשוט להיחשף ולעמוד באור יום כשאנו עירומים עם כל הפגמים והצלקות שלנו. הרי אנחנו לוקחים סיכון שבן זוגנו לא יאהב את מי שאנחנו. אבל אסור לנו לשכוח שני דברים קריטיים: האחד, לרוב הפחדים שלנו ממה שיקרה בעתיד נשארים מה שהם - פחדים, ואין להם קשר למה שיקרה או קורה כרגע במציאות. לרוץ לעברם זו הקלישאה הכי נכונה שתקראו מפי העט הנובע שלי, מבטיח! תחושת האושר העילאית שמתקבלת אחרי שהבטנו בפחד ונצחנו אותו – אין גדולה ממנה, וכל יום מחדש נוכל להרגיש אותה אם רק נהיה אמיתיים עם מי שאנחנו אוהבים, ובעיקר עם עצמנו.

יחד עם זאת חשוב לי לומר עוד משהו: מי מכם מסוגל לשים את עצמו במקום כזה של אחד או אחת שיש להם בעיה והוא יודע שגם אם היא לא חמורה וגם אם הוא או היא תחת איזון אף אחד לא יסתכל עליהם ולא ייתן להם צאנס.. ככה זה דרך העולם. לא מצדיק את זה בכלל אבל תנסו לגלות הבנה.. אני חושב שהכותרת הייתה צריכה להיות "מאיפה האומץ לספר  על בעיות רפואיות