המופת הקתולי

אמשלום כתב: כשאני קוראת סיפור, ומסופר שם על הגשם היורד בחוץ, ברור לי שלא רק ניסיון לתאר מציאות אקלימית יש כאן, אלא גם רצון להביע משהו ביחס למציאות ה"ספרותית" (רגשות הגיבורה, מערכת היחסים בין "חוץ" ל"פנים" וכו' - תלוי כמובן בהקשר).

  אולי את צודקת. מעניין האם זה נכון גם בהקשרים כאלה.
 בתענית ג', כד:, כתוב "יומא חד שמעיה דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע חייב א"ל ולימא מר ובין סנפיריו אמר ליה ולא סבר לה מר דההיא רבי יוסי בן רבי אבין אמרה אמר ליה אנא ניהו א"ל ולאו קמיה דר' יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר א"ל <הין> [הן] א"ל ומ"ט שבקיה מר ואתא הכא אמר ליה גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס עלי דידי היכי חייס בריה מאי היא יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא נגה להו ולא אייתי להו ריפתא אמרו ליה לבריה כפינן הוו יתבי תותי תאינתא אמר תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא אפיקו ואכלו אדהכי והכי אתא אבוה אמר להו לא תינקטו בדעתייכו דהאי דנגהנא אמצוה טרחנא ועד השתא הוא דסגאי אמרו ליה רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך אמר להו מהיכא אמרו הכי והכי הוה מעשה אמר לו בני אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה יאסף שלא בזמנו ברתיה מאי היא הויא ליה ברתא בעלת יופי יומא חד חזיא לההוא גברא דהוה כריא בהוצא וקא חזי לה אמר לו מאי האי אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם"
  פרופ' קוסמן כותב על סיפור זה ב"מסכת גברים". פרשנותו היא שאין דעת הכותב נוחה מיוסי דמן יוקרת (למען האמת, קל להבינו). לדעתו, "השולה דג מן הים" הוא אמצעי ספרותי, שנועד להכניס לאווירה של דינים הנוגעים למוות. אותי זה הפתיע מאד. מילא מזג האוויר בWuthering Heights המשקף את סערת רוחו של Heathcliff - לא חשבתי שבגמרא בוחרים ציטוטי דינים לפי שיקול ספרותי (אבל מי יודע, אולי זה נכון).

[שיבוליהו,

רבות כבר נכתב על הקשרים שבין הלכה ואגדה (כל מה שאינו הלכה) בתלמודים ובספרות חז"ל בכלל. לענ"ד, כל מי שלומד תלמוד, אינו יכול להתעלם מקשרים אלה - סיפורים נבחרו להיות מושמים בתוך דיונים הלכתיים (והלכות, בתוך סיפורים) מסיבות מסוימות. לעיתים אלה סיבות מובנות, פשוטות וגלויות (כדוגמת "מעשה שהיה", המדגים יישום של הלכה ספציפית או עבירה עליה וכד'). לעתים הסיבות אינן חשופות לחלוטין, ואז הלימוד מרתק אפילו יותר. בכל מקרה, יש דרכים שונות לספר משהו (ואפילו מדובר במקרה "היסטורי", שכולו עובדות "אובייקטיביות"). בחינת הלשון, מבנה הסיפור וכד' יכולה לעזור בהבנת סיבות אלה. במקרים רבים מוגדרים קשרים כאלה בין הלכה ואגדה (או אפילו בין דיונים הלכתיים שונים בתוך סוגייה אחת, או בין סוגיות שכנות) כ"אסוציאציה" של העורכים או משהו דומה. בעיניי, פעמים רבות, זו "עצלנות" מחיפוש מעמיק יותר, שיכול ללמד לא מעט הן על הלך הרוח של העורכים והן על כוונות רעיונות ו"מוסר השכל". יש דוגמאות רבות לכך, וחלקן כבר נדון בפורום בעבר.]

לדעתי תמונה לא מתאימה לא לאיש ולא לפורום.

   טוב, לא חשבתי שזה כ"כ נורא, אבל אפשר למחוק אם זה מפריע. סליחה.