|
|
| נשלח ב-22/12/2011 15:53 |
|
| |
יעקב, נראה לי שאת העיקר בענין היבום החמצת , האשה , כל הענין נעשה דרך אשת המת, שנתפסת כקשורה עדין לבעלה הראשון. אם נעשתה חליצה והקשר ניתק אין עוד מקום ליבום "כיון שלא בנה שוב לא יבנה", נמצא אתה למד שאשת המת מהוה לפי התורה סוג של נוכחות של המת וכן אחיו , והמחיבור בין השנים קם (או לפחות יכול לקום אם יעשה יבום) לו זרע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 15:53 |
|
| |
שיבולת רק בענין סין- כאחד שביקר בסין היום אתמול ולפני עשרים שנה, כאחד שבקשרי מסחר וקונה את המוצרים הסינים- לא שטויות כמו בגדים וצעצועים, יכול להעיד כמובן רק מהתרשמות אישית, כי בעוד כמה שנים סין תהיה המעצמה העולמית. בשביל להבין צריכים לראות. הדבר מדהים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 16:36 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  |
1.
ההיסטוריה של המולדת שלך, דוקא מוכיחה ההיפך. האדם הלבן התרבה - והאינדיאנים לא. החברה האורבנית בעולם המתועש מתרבה יותר מהחברה הכפרית הנחשלת.
אם ניקח שתי משפחות עירוניות דומות באמסטרדם, אחת קתולית והשניה פרוטסטנטית, קרוב לודאי כי נגלה בראשונה מספר ילדים רב יותר מאשר בשניה. שתיהם לא מחוברות לאדמה או לטבע בדיוק באותה המידה.
ההצגה שלך את הסיבה כקשר לטבע לא רק שהיא פשטנית - היא פשוט לא נכונה.
2.
טענתך אודות האיסור של התורה על הכלכלה המודרנית חדשנית ומעניינת. אתה מוכן להסביר בדיוק את כוונתך?
אנא, אל תנסה להסביר את דבריך בהקשר של ריבית בלבד, משום שמעבר לעובדה שריבית בין שתי חברות בע"מ אינה הלוואה בריבית, אלא בגלל שרוב הכלכלה המודרנית נשענת על תיעוש, על מידע, על חדשנות ועל עוד מאפיינים בהם התרוה כלל לא הביעה את דעתה.
התואיל להסביר את כוונתך?
3.
אם הכל מותר, לאיזו תרבות רעה יכול לצאת הילד שלא חונך? אם הפחד הוא המושל, הרי דוקא הכפופים לתורה ולמצוות היו צריכים לחשוש יותר. למי יש יותר סיכוי שהילד לא יצא כפי שרצה, למקפיד על קלה כעל חמורה, או לזה שמציע לבנו לעשן ביחד ג'וינט?
|
|
1, המולדת שלי טכנית היא לא אמריקה, בכל זאת אני השתמש עם הדוגמא שלך,
ובכן הלבן (וגם הישראלי ששכנעה את הרוסי לבוא לישראל ונתן לו דיור חינם,) קנה מהאנדיאני את אדמתו (שלפי התורה והתבונה הישרה היא לעולם לא למכירה) אבל גרם לבנו של האינדיאני להפוך ללבן שאין לו מקום ביקום לדרוך עליו רק בעבדות רוב חייו (שהוא גם יכול להפסיד אותו בתוך יום על ידי ערבות שנתן למישהו או סיבות חברתיות אחרות כמו מחלה שלו או אחד מצאצאיו,) במילא לא שרדו באמת, (והרוסי שעלה לארץ ישראל קיבל דיור חינם כדי שצאצאיו יהיה עבדי המדינה\החברה, אותו טיפשוט של האינדיאני) כלומר הישרדות האדם אישית תלוי מאוד באייך שיטת הכלכלה עובדת,
מבחינת תבונת התורה אין סיכוי שכזה לעולם כי נחלתו של האדם שלו לעולמים והיא לא למכירה, יכול לסחור בה אבל רק לשש שנים,
לגבי משפחות עירוניות דתיות, ברור שהאמונה והביטחון באלוקים נותן דחיפה להתרבות יותר מהרגיל, אבל זה מבחינת חברתית גזל ממש, אבל שוב אני מתנגד לשיטה הכלכלית המודרנית מהיסוד (לא מבחינת אקדמית = המצוי)
2, כאן מתחיל הכל, אתה ממציא את הבע"מ אתה ממציא את החברה שלא קיימת, ומזה רוצה לבטל את עומק יסודי התורה ?!
ריבית זה לא חוק תורני ריק מתוכן, הרי למה שלא נקח ריבית סביר ועוד בהיתר עסקה ?!
למה שלא נוכל למכור את האדמה לצמיתות ?!
כל חשיבת התורה בעניין הם יסודיים כלכליים, היסוד היא בכך שכל אדם יש לו אדמה והיא לא למכירה בשום פנים ואופן, זה כמו שתקח ממנו את הנשמה הנצחית ממש,
גם עניין הריבית: מהי ריבית ומהי כסף בכלל, שניהם המצאה אנושית שגוזלת את חירותו של האדם,
האדם מקבל אדמה ומה שהאדמה נותן לו בלי עמל כמעט, ויש לו לאכול ולחיות, מצד שני כל הפירות והירקות שצמח לו בנחלתו, לא מחזיקות זמן רב, ושוב צריך לזרוע בשנה הבאה, אבל הוא בן חורין באמת,
המצאת הכסף הביא משהו מטורף, הפירות\הירקות שלו נהפכו לכסף שהיא מחזיקה לעולמים, ולא רק זה הצורך בכסף גם צריך לשלם ריבית, כלומר את הכסף עצמו הוא הופך למשהו שצומח בלי סוף ובלי אפסד, (מה שאין כן פירות וירקות נפסדים טבעית) מכאן להיות עבד הכסף ועבד החברה קצרה ביותר,
המצאת הכסף היא לא מציאותית כנ"ל הרי כל דבר טבעי נפסד, והכסף לא, (לא נכנס עכשיו לערך של הכסף שיורד ועולה, העיקר ברצוני שתבין את מהלך מחשבתי בעניין)
האדמה שיש לכל נולד ביקום מעצם שנולד, נפסדת ממנו על ידי כסף שהיא המצאה ולא מציאות,
זה הרי אבסורד,
לסיכות המהלך המחשבתי שלי היא בכך, שהאדם המודרני לא רואה בנצחותו האישי עניין רב, אם בכלל חשב על כך,
במילא כל מעינם היא הישרדותו של השבעים שנים שלו עצמו, במילא לא כל כך רע הכלכלה המודרני (חוץ שהוא לא מרגיש שהוא בעצם עבד לשבעים השנים האלה,)
אבל האינדיאני היהודי וכל שאר האומות שיש בהם את התובנות הפשוטות האלה, בוודאי לא יכולים לקבל את החיזת העיניים,
בתכלס האדם הלבן גנב מהאינדיאנים את אדמתם ואת נשמתם אפי' במקרים שקנו בכסף מלא את האדמה,
3, לא תרבות רעה העיקר (גם זה כמובן) העיקר בשביל מה ובשביל מי ?? שלחברה לבע"מ יהיה יותר עבדים ??
הרי הוא לא בטוח שבנו יהיה כל כך מוצלח וישלוט על חלשים במילא בנו יהיה עבד כמו העבדים שלו בבע"מ שהוא הקים, והבן,
תוקן על ידי maxmen ב- 22/12/2011 16:42:30
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 17:26 |
|
| |
| maxmen כתב: |  |
...
2, כאן מתחיל הכל, אתה ממציא את הבע"מ אתה ממציא את החברה שלא קיימת, ומזה רוצה לבטל את עומק יסודי התורה ?!
ריבית זה לא חוק תורני ריק מתוכן, הרי למה שלא נקח ריבית סביר ועוד בהיתר עסקה ?!
למה שלא נוכל למכור את האדמה לצמיתות ?!
כל חשיבת התורה בעניין הם יסודיים כלכליים, היסוד היא בכך שכל אדם יש לו אדמה והיא לא למכירה בשום פנים ואופן, זה כמו שתקח ממנו את הנשמה הנצחית ממש,
גם עניין הריבית: מהי ריבית ומהי כסף בכלל, שניהם המצאה אנושית שגוזלת את חירותו של האדם,
האדם מקבל אדמה ומה שהאדמה נותן לו בלי עמל כמעט, ויש לו לאכול ולחיות, מצד שני כל הפירות והירקות שצמח לו בנחלתו, לא מחזיקות זמן רב, ושוב צריך לזרוע בשנה הבאה, אבל הוא בן חורין באמת,
המצאת הכסף הביא משהו מטורף, הפירות\הירקות שלו נהפכו לכסף שהיא מחזיקה לעולמים, ולא רק זה הצורך בכסף גם צריך לשלם ריבית, כלומר את הכסף עצמו הוא הופך למשהו שצומח בלי סוף ובלי אפסד, (מה שאין כן פירות וירקות נפסדים טבעית) מכאן להיות עבד הכסף ועבד החברה קצרה ביותר,
המצאת הכסף היא לא מציאותית כנ"ל הרי כל דבר טבעי נפסד, והכסף לא, (לא נכנס עכשיו לערך של הכסף שיורד ועולה, העיקר ברצוני שתבין את מהלך מחשבתי בעניין)
האדמה שיש לכל נולד ביקום מעצם שנולד, נפסדת ממנו על ידי כסף שהיא המצאה ולא מציאות,
זה הרי אבסורד,
לסיכות המהלך המחשבתי שלי היא בכך, שהאדם המודרני לא רואה בנצחותו האישי עניין רב, אם בכלל חשב על כך,
במילא כל מעינם היא הישרדותו של השבעים שנים שלו עצמו, במילא לא כל כך רע הכלכלה המודרני (חוץ שהוא לא מרגיש שהוא בעצם עבד לשבעים השנים האלה,)
אבל האינדיאני היהודי וכל שאר האומות שיש בהם את התובנות הפשוטות האלה, בוודאי לא יכולים לקבל את החיזת העיניים,
בתכלס האדם הלבן גנב מהאינדיאנים את אדמתם ואת נשמתם אפי' במקרים שקנו בכסף מלא את האדמה,
...
|
|
מאחר והדברים שאתה כותב שלדעתי הם לא נכונים, מתרבים בקצב מסחרר, אבחר הפעם להתייחס לנקודה אחת.
המשטר הכלכלי לפי התורה.
לפי דבריך, יש בתורה קביעה מהו המשטר הכלכלי הנכון.
לעניות דעתי, דבריך אינם נכונים כלל וכלל.
קניה ומכירה של אדמה:
הריני להפנות את תשומת לבך כי קניה ומכירה של אדמה, גם לצמיתות, לא נאסרה בתורה. גם המגבלות הידועות, חלות רק על מה שהן חלות. אין שום מניעה על אדם למכור קרקעות שאינן בארץ ישראל - שלא היו שדה אחוזה - וקרקעות אלו אינן חוזרות בשנת היובל.
פרנסה מחקלאות:
משום מה, אתה חושב שקל להתפרנס מחקלאות; "האדם מקבל אדמה ומה שהאדמה נותן לו בלי עמל כמעט, ויש לו לאכול ולחיות". נקל להבין שלא ניסית להתפרנס מחקלאות מעולם. מאז ומתמיד זה לא היה קל, ונתקיימה בנו קללתו של אדם הראשון - ובלי זעת אפיים לא מוציאים לחם.
וראה שאין חדש בעולם, כבר רבא הוא שאמר לתבואה שאיוושה בה הרוח: רשרשי ככל שתחפצי - בשעה אחת של מסחר אני מרוויח יותר מכל השדה שבכאן.
הכסף משעבד את האדם:
אנשים משעבדים את עצמם, או משעבדים אחרים. לא הכסף משעבד. הכסף אינו מהות, הוא בסך הכל כלי שהמציא האדם לתועלתו - וכלי יעיל מאד.
קח לדוגמא את אברהם אבינו, כשקנה את מערת המכפלה. ללא הכסף, היה אברהם אבינו צריך למצוא מה עפרון חפץ. שמא יחפוץ עפרון בגמלים? בעורות תחשים מאדמים? בגרזן ובכבשה?
אני מנסה לדמיין את העולם אותו אתה רוצה לראות - עולם ללא שימוש בכסף. אתה משכים בבוקר וממהר אל הרכבת התחתית. בידך אתה אוחז גמרא - אולי יתרצה הנהג להסיע אותך למקום חפצך תמורת איזה תירוץ חדש על קושיה של רעק"א? אולי יסתפק הפעם בווארט?
הפרופסור לפילולוגיה שמית עתיקה מאוניברסיטת קולומביה ינסה למצוא נהג מונית שמעוניין בהרצאה קצרה על כתב היתדות, כדי שזה יואיל להסיעו לשדה התעופה - שם יחפש טייס שמוכן להטיסו תמורת הרצאה אחרת. המטוס לבוסטון עמוס בתרנגולות וביצים שהביאו הנוסעים כתשלום.
אכן, עולם של סחר חליפין נשמע מאד אטרקטיבי.
נ.ב.
האינדיאנים כבשו בכח אחד מהשני טריטוריות הרבה לפני שהאדם הלבן הגיע לשם ועשה את אותו הדבר בדיוק. כדאי ללמוד קצת היסטוריה ולא לנפול לפח של הפרא האציל מול האדם המתועש והמושחת.
בדוק, למשל, מדוע בני ה-Kickapoo ברחו מה-Kioawa, ונגד מי נלחמו ה- Penateka Comanches רוב הזמן. רמז - לאו דוקא נגד האדם הלבן, למרות שבכך התפרסמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 17:36 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 20:31 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | מאחר והדברים שאתה כותב שלדעתי הם לא נכונים, מתרבים בקצב מסחרר, אבחר הפעם להתייחס לנקודה אחת.
המשטר הכלכלי לפי התורה.
לפי דבריך, יש בתורה קביעה מהו המשטר הכלכלי הנכון.
לעניות דעתי, דבריך אינם נכונים כלל וכלל.
קניה ומכירה של אדמה:
הריני להפנות את תשומת לבך כי קניה ומכירה של אדמה, גם לצמיתות, לא נאסרה בתורה. גם המגבלות הידועות, חלות רק על מה שהן חלות. אין שום מניעה על אדם למכור קרקעות שאינן בארץ ישראל - שלא היו שדה אחוזה - וקרקעות אלו אינן חוזרות בשנת היובל.
במה אתה חולק בעצם, שלא בארץ ישראל או אפי' בארץ ישראל בית דירה בעיר עם חומה נמכרת לצמיתות (נותנים לו לגאול את הדירה למשך שנה) ?? אנחנו לא מדברים על הון שאדם יכול להשיג בחול וכדומה על ידי הצלחה טבעית בעיסוקיו הטבעיים, אני נותן לך את היגיון התורה וההבטחה שישבתם לבטח, (ואף אחד לא יצטרך לרדת מהארץ לגלות,) כלומר האדם חייב שיהיה לו אדמה לדרוך עליו וגג לישון תחתיו, הוא חייב אוויר (עוד מעט גם זה יעלה כסף) הוא חייב מים ואוכל, כל זה האלוקים והטבע נותן לו ואין לשום בע"מ רשות לגנוב ממנו או לחלק את המים לירדן,
בוודאי שאדם מצליח באופן טבעי ויכול לסחור באדמות עד היובל למה לא ? אגב: אסור לאדם למכור את נחלתו סתם רק עם הוא עני באמת, אבל היסוד הפשוט של התורה היא שלא ניתן לכסף ולכל המצאה אנושית לשעבד את חירותו של האדם, היא תתיר לעני למכור את הנחלה עד יובל אבל לא תתיר למכור לצמיתות כי אז הוא מת הוא ומשפחתו, זה לא רק עניין של מוסר וצדק יש כאן גם עניין של לגדל פושעים הרי רוב הפושעים הם מהשכונות החלשות, כלומר גם כדאיות לאורך טווח יש כאן ולא רק מוסר, וזה ההבטחה שישבתם לבטח בארצכם,
פרנסה מחקלאות:
משום מה, אתה חושב שקל להתפרנס מחקלאות; "האדם מקבל אדמה ומה שהאדמה נותן לו בלי עמל כמעט, ויש לו לאכול ולחיות". נקל להבין שלא ניסית להתפרנס מחקלאות מעולם. מאז ומתמיד זה לא היה קל, ונתקיימה בנו קללתו של אדם הראשון - ובלי זעת אפיים לא מוציאים לחם.
וראה שאין חדש בעולם, כבר רבא הוא שאמר לתבואה שאיוושה בה הרוח: רשרשי ככל שתחפצי - בשעה אחת של מסחר אני מרוויח יותר מכל השדה שבכאן.
אתה כנראה לא יודר לסוף דעתי, האשם בזה כנראה אני דווקא,
אבל אני אנסה שוב,
לא החקלאות העניין, אוקיי זה רק דוגמא מה יש במציאות הטבעית, ומה עושה הכסף שזה בעצם המצאה והחיזת עיניים,
ברגיל יש בטבע מה שאדם צריך כלקט גם אדמה לא היו צריכים פשוט היו נוודים,
שהאנושות החליטה להיות חקלאים, אז התחיל בעצם העבדות,
התורה מיסודו דורש חירות, ולכן התורה לא מתערב בהסכמי והמצאתיו של אדם, אבל כן דורשת את חוק היסוד שהיא כל דבר שמביא לאדם להיות עבד ?! פסולה !! ריבית. ומכירת הנחלה לצמיתות. וכסף, להימכר לעבד
ולכן התורה דורשת אוקיי המצאתם את הכססף אבל רק לשש שנים תשחקו עם זה, אחרי שש שנים יש שמיטת כספים הנחלה חוזרת ביובל וריבית אסורה בכל מקרה, ועבדים משתחררים בשש שנים,
להביא מים לבית דרך ברזים זה דבר טוב, המצאה אנושית, אבל אם היה משה רבינו הוא היה דורש שההמצאה יהיה יותר יצירתית למשל שהמים יגיע לבית בלי שנצטרך לשלם עליה כל כך הרבה, ולא להפוך את העניין למקומות עבודה, כלומר יש אינטרס למקומות עבודה אז למה שכולנו לא נשלם לעובדים שמביאים לנו מים,
ושוב זה רק דוגמא,
אנחנו כיהודים יראי שמים צריכים להבין את עומקם של תורה להבין מה ואייך לקיים את האומה לנצח,
ובתורה נכתבה הכל בעניין, ויש אפשרות להכול בעצם, אבל בצדק ולא בההפקרות, הקנה מידה היא חירותו של האדם ונצחותו\שרידותו, אם יש חירות האדם ונצחותו אז סימן שאנו בדרך הנכונה, ואם אנשים יורדים מארץ ורוב בני האומה כלל לא רוצים לגור בה ?! סימן שאנו לא בדרך התורה,
הדוגמא הטובה ביותר היא שמי שעולה לארץ מקבל דיור חינם, (הסיבה היא כפי שאמרתי לעיל כמו מה שהלבן עשה לאינדיאני) אבל הנולד שמחוייב מצד החברה ללמוד 17 שנה וגם לתת שלוש שנים מחייו לחברה, והוא מה הוא מקבל ???
עבדות לכל חייו !!! ואין לו שום ביטחון בעמלו שאפי' יצליח בן ובת מושכלים ומצליחים אז ירדו מהארץ כי שם המששחק של הכסף יותר מוצלח, הרי זה מה שלימדו אותו בכל ה17 שנים, הצלחה כלכלית היא העיקר,
הבן או הבת שיורד\ת לשחק בחו"ל לא מבינ\ה שהשואה בו יבוא במראה שוב, כי מי רוצה שזרים יבואו לשחק משחקי כסף ולשעבד את חירות בני האומה שאתה משחק שם ???
הכסף משעבד את האדם:
אנשים משעבדים את עצמם, או משעבדים אחרים. לא הכסף משעבד. הכסף אינו מהות, הוא בסך הכל כלי שהמציא האדם לתועלתו - וכלי יעיל מאוד.
התורה לא תתן שהמצאת האדם תגרום לשיעבוד הרי גם מצריים קנה את היהודים לעבדים אז באיזה צדק האלוקים שיחרר אותם משם ??? יוסף הצדיק שיחק כאן משחק מלוכלך בקנית העם המצרי לפרעה בסוף עלה מלך מההמון העם ופשוט החזיר ליוסף באותו מטבע, זה מה שהמוצלחים המודרני לא רוצים להבין, בסוף המצליחן מהשכונה החלשה ישעבד את בניו של המצליחן היום,
זה אחד ההסברים למה האלוקים\משה לא רצה להוציא את בני ישראל ממצרים בלי רשות של פרעה כי הרי סוף כל סוף בני ישראל היו שייכים לו בצדק,
קח לדוגמא את אברהם אבינו, כשקנה את מערת המכפלה. ללא הכסף, היה אברהם אבינו צריך למצוא מה עפרון חפץ. שמא יחפוץ עפרון בגמלים? בעורות תחשים מאדמים? בגרזן ובכבשה?
שוב צדיק, זה לא העניין בוודאי שכסף יהיה תרגום נכון של עורות או פירות וירקות וכדומה אין בעיה, יש בעיה במצב שהכסף קם על יוצריו, תחשוב למשל בתיאוריה שאדם אחד יכול לקנות את כל העולם, ולשעבד את האדם לטובתו כמו שיוסף עשה במצריים,
אני טוען שהאנושות חייבת להמציא מושג כזה של כסף שלא יכול לגרום לכל זה, יש טבע וכל מה שבטבע נפסד כך הכסף חייב להפסיד, אי אפשר להחליף דבר נפסד לדבר נצחי כמו כסף,
בכל אופן חייב להיות מוגבלות בצרכי היסוד של האדם כמו איסור מכירת נחלה לצמיתות, (כמובן קודם שיקבל מהבע"מ את הנחלה)
אני מנסה לדמיין את העולם אותו אתה רוצה לראות - עולם ללא שימוש בכסף. אתה משכים בבוקר וממהר אל הרכבת התחתית. בידך אתה אוחז גמרא - אולי יתרצה הנהג להסיע אותך למקום חפצך תמורת איזה תירוץ חדש על קושיה של רעק"א? אולי יסתפק הפעם בווארט?
הפרופסור לפילולוגיה שמית עתיקה מאוניברסיטת קולומביה ינסה למצוא נהג מונית שמעוניין בהרצאה קצרה על כתב היתדות, כדי שזה יואיל להסיעו לשדה התעופה - שם יחפש טייס שמוכן להטיסו תמורת הרצאה אחרת. המטוס לבוסטון עמוס בתרנגולות וביצים שהביאו הנוסעים כתשלום.
אכן, עולם של סחר חליפין נשמע מאד אטרקטיבי
בשביל מה לך לדמיין דמיונות הזויים לגמרי, תנסה לרדת לסוף דעתי, האנושות חייבת להשגיח שהכסף לא תוכל לשעבד את האדם, שפשוט נהיה יותר יצירתיים, לא נראה לך הצעת התורה אז תציעה משהו יותר יצירתי,
תבין שבסוף כל סוף החברה משלם על כך ביוקר, 1, פשע 2, ירידה מהארץ 3, חוסר עניין בילודה, ואז החברה מתחיל להזרים כסספים לשכונות החלשות במילא, ומנין החברה לוקחת את הכסף ?! רק מה יש בינתיים קורבנות פרטיים, עד שהחברה מתעוררת לעזור בינתיים יש כבר קורבנות,
נ.ב.
האינדיאנים כבשו בכח אחד מהשני טריטוריות הרבה לפני שהאדם הלבן הגיע לשם ועשה את אותו הדבר בדיוק. כדאי ללמוד קצת היסטוריה ולא לנפול לפח של הפרא האציל מול האדם המתועש והמושחת.
בדוק, למשל, מדוע בני ה-Kickapoo ברחו מה-Kioawa, ונגד מי נלחמו ה- Penateka Comanches רוב הזמן. רמז - לאו דוקא נגד האדם הלבן, למרות שבכך התפרסמו.
אני לא מבין לאן אתה חותר עם זה, אתה אומר בדיוק מה שאני טוען, אני מחר יבוא לכבוש את אמריקה בצדק כי הם גנבו מגנבים, או אני יקנה את כל אמריקה כמו יוסף הצדיק,
התורה (= נח) חילק את הארץ בגורל, שלא יהיה מצב של גנב מגנב וחלילה וחלילה, וכל אחד מבניו חילק את ארצו לכל פרט עם גורל,
בעידן המודרני לדעתי האדם הוא כבר מספיק תבוני להבין את הפשוט ביותר של תורה, כל מה שהיא נוכלות היא תחזור אליך כבומרנג,
אם הלבן היה בא לאמריקה ללמד את האינדיאנים תבונה לא לגנוב ולא לרצוח,
אבל ללמד את האנדיאני את היגיון ההישרדות הזמני של דור אחד ?! זה נכולות לשמה !!!
וראש השבט שם שאל את הלבן את אותו שאלה, (למה הרוסים שעלו לישראל לא שאלו את אותו שאלה ??)
אוקיי אתם רוצים לקנות בכסף מלא את האדמה שלנו,
אבל מה יהיה עם צאצאי מנין יהיה להם אדמה לגור בה,
הלבן: לא הבין מה האינדיאני רוצה ממנו, (והלבן עוד חושב שהוא החכם והמשכיל) מה פירוש יעמול כל חייו ויקח משכנתא ואז בימי זקנותו אולי יהיה לו בית, או שילמד ערמימות מיוסף הצדיק, נוווו באמת,,,,,, |
|
עוד לא נכנסתי לעצם המושג בע"מ שזה טירוף ממש,
כתבתי פעם אשכול בעניין ומוכן לשלוח לפורום, ומשום מה נמחק לי, ולא הייתי כוח לחזור לכתוב שוב,
אולי עכשיו אתה נותן לי מרץ לחזור לכתוב בעניין, בעזרת השם,
תוקן על ידי maxmen ב- 22/12/2011 20:43:11
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 21:02 |
|
| |
כאבא חרדי טוב אני יודע. א. יש בעיה הלכתית עקרונית עם מניעת הריון ויעידו על כך כל התשובות בנושא. למיטב ידיעתי האמצעי היחיד המותר לכתחילה (למעט משחק עם "הימים") לפי ר' משה פיינשטיין אלו כדורים. הוא מסתייג מכך כיוון שזה גורם לטענתו לדימום וודאי. כנראה שעל הכדורים של היום הוא לא היה טוען זאת. ב. בחלק מהמקרים ולפי חלק מהפוסקים גם אופנים המותרים הם רק בשעת הדחק והצורך. ג. יש תפיסה שוולדות זה מן השמים ואין להתערב בוודאי לא משיקולים "קטנים". ד. אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגופים. כמובן שככל שהחברה מתקדמת, ההלכה מתאימה את עצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 21:15 |
|
| |
ייתכן היקר
זה כל כך שונה בין רב לרב שאי אפשר להכליל,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 21:53 |
|
| |
כיום כמעט כל הרבנים, מתירים נטילת אמצעי מניעה. רק יש שמגבילים את זה אחרי שלושה ילדים רצופים ויש לשניים. אבל איני מכיר כמעט רב, שאתה לא יכול לחלץ ממנו היתר, לשימוש באמצעי מניעה. מלבד ר' חיים קניבסקי שדעותיו בכל הנושא הזה הם חריגות. וייתכן, כנראה גר במקום בו הרבנים עוד לא התעדכנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 22:07 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | |
יש תפיסה שוולדות זה מן השמים |
|
טוב, זה דווקא נכון.

תוקן על ידי xibolaiyu ב- 22/12/2011 22:13:42
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 23:17 |
|
| |
תודה על ההזדמנות שנתת לי לכתוב את הדברים בצורה קצת יותר קונוונציונלית..
| מואדיב כתב: |  | ...
הצורך בייבום הוא חוק בטבע והתורה מחדשת שגם חוקים כאלה שהאדם יכול לאבד ברדיפתו התמידית אחרי מלוי הצרכים שיש לו בכל זאת "לא תוכל להתעלם" חובת הייבום שהוא הקיום של ההרגשה שהאדם הוא לא סופי הוא לא המיצוי ולא הסוף של העולם והוא לא גוף שהמציאות שלו מסתיימת במותו הוא המציאות שאותה התורה מחייבת ואמנם שכיום אין אמונה לאנשים שרוח המת תובעת את קיומה מחדש מהאח החי ולכן גם אין הרגשה שמחייבת את קיום הייבום עצמו וגם קיומה לא שייך אליו ובכל זאת יש בה את הביטוי של אחד מחוקי היסוד היותר בסיסיים בעולם לכן כבעלי הכרה אנחנו מחויבים אליו גם אם אנחנו לא מרגישים את המשמעות שלו באופן המיידי ומהסיבה הזאת גם המצווה הקדמונית הזאת אמנם שאין בה חובת מימוש על פי חז"ל ובכל זאת החובה שלנו היא השמירה שלו כחוק ולו ברמה הסמלית של הדבר ...
חוששני שלא הבנתי אותך כלל וכלל.
אם פריה ורביה היא העיקר - מה לי ייבום, מה לי הבאת ילד שלא יקרא על שם המת? העיקר - שהובא עוד ילד לעולם.
בעבר הייתה לאנשים הרגשה מוחשית שעיקר הנוכחות של האדם הוא לא הגוף שלו אלא המציאות שלו המופשטת ולכן אדם שהייתה לו נוכחות מופשטת בחייו החלק המופשט ההוא ממשיך להתקיים בבניו שהוא הביא לעולם ולכן אדם שמת לא בנים המצב הזה דורש מעצמו שאנחנו האנשים שנשארנו אחרי מותו ניצור לו תחליף שיקרא על שמו במקום הבנים שלא היו לו "להקים שם המת על נחלתו" כיון שההרגשה שלהם הייתה שהשם שלו עדיין מסתובב בעולם והוא מחפש מקום עליו לנוח [משהו שנשמע כמו תורת הגלגולים אלא ששם לא היה מדובר באמונה אלא בהרגשה ממשית] ובשביל כך אנשים שחיו בזמן ההוא באו להסכמה שעל האח להקים את השם ההוא כיון שהוא הקרוב למת ביותר ולכן גם הבן הנולד כנראה יהיה הקרוב ביותר לאילו נולד הבן מהמת עצמו וכך יקרא שמו בצורה המושלמת במידת האפשר וכך יהיה המשך לרוח "ולא יכרת שמו" מהעולם ומהסיבה הזאת לא הפרייה ורביה הוא מה שמתקן לכשעצמו את העדר המת אלא קריאת השם היא היוצרת לו המשך לרוח והנקודה היא שבזמן ההוא לא היה צורך בציווי מחייב בשביל ליצור את ההרגשה שהרוח קיימת בלי קשר למציאות הגוף כיון שזו הייתה ההרגשה הכללית של כולם כיון שההרגשה שלהם הייתה שהיות האדם בעל רוח הופכת אותו לבלתי תלוי במציאות הגוף וההכרה עצמה של האדם וההתחברות שלה בהוויה הכללית של העולם הופכת את המהות שלו לדבר שקשור לנצח כיון שהישות שלו בהגדרה היא דבר שלא מוגבל כל זה הוא מה שהיה ברקע של יצירת המצווה הזאת של ייבום על ידי האנשים שחיו בדורות שקודם מתן תורה ואת המצווה הזאת התורה נטלה וקבעה אותו כחובה ממצוות ה' והיינו שאת ההרגשה האנושית על מציאות הרוח כדבר נפרד וכדבר נצחי התורה הפכה לחוק קבוע שיש בו משמעות מחייבת ושעל ידו היבמה נאסרת כך שכבר לא מדובר רק על מצווה אלא על כחוק והיינו שיש לנו חובה להתייחס למצווה הזאת ולתת לה מקום על אף שהיא עצמה אינה מצוות התורה שהרי היא הייתה קיימת קודם לכן וזה מה שכתבתי שהאנושיות עצמה יכולה לחוקק חוקי חיים והתורה מחייבת להכיר בהם כמצוות הבורא כיון שהיא עיקר התכלית בתורה ליצור קיום וקביעות למציאות האנושית וליצור מצב במציאות שיגרום ויחייב אותה לצאת אל הפועל גם שיר ההלל שלך לייבום לא מובן לי, כאשר כבר בגמרא מצאנו שעכשיו, כשאין ליבם לשמים - אין לייבם ויש לחלוץ.
[אכן "שיר", הדברים כתובים יותר בצורה של נקודות מפוזרות שאמורים להצטרף לאיזה ציור כללי יותר]
אכן כיום הדבר קרוב לאיסור כיון שאין ליבם לשמיים והנישואין הם לשם האשה ובלי קשר למציאות המת ולכן את המשמעות של הייבום המקורית היבם לא יקיים ואם כן לא נותר לנו אלא חובת השימור של החוק כמות והעיקר בו הוא שהוא יוכר ולא יעקר לגמרי
אבל עיקר מבוכתי נובעת מהמשפט הראשון שצוטט למעלה כאן:
הייבום זה חוק טבע?
אתמהה.
חוק הטבע הכוונה לחוק טבע אנושי שהוא חוק שלא המציאה אותו סמכות אלא היא עלתה מהשטח מתוך ההרגשה של האנשים כך שלא יכול להיות בה משהו שרירותי או סיבה צדדית שגרמה לו אלא הוא במציאות שלו כמו שהטבע הראשוני הטביע אותו בלב האדם
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 23:54 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: |  | לא מקרה הוא הדבר שככל שאדם הוא פחות דתי כך הוא פחות עוסק בפריה ורביה וזה פחות עניין של אידיאולוגיה ויותר עניין של הרגשה האם האדם הוא כאן בשביל להיות או שהמציאות שלו כאן הוא חלק מביקור ארעי ולכן הגישה שלו היא גם גישה של חטוף ואכול "ואכול ושתה כי מחר נמות" יעקוב, זו באמת שאלה מעניינת מאד. [ אני חייב לציין שבזמנו חשבתי לפתוח אשכול כדי לשאול בנושא. יש מספר מאמרים בעלי מודלים מתמטיים עם הסבר גנטי כלשהו, המנסים לחזות האם האנושות תיעשה דתית יותר או לא, לדוגמה: (יש גם רבים אחרים). מה שהכה בי הוא שבכ"א מהמאמרים יש הנחה סמוייה שאנשים דתיים תרבותית מולידים יותר ילדים. אכן תהיתי מדוע זה משותף לכל הדתות (בהמשך אסייג). מדוע אין דת שפרשנותה היא שה' רוצה שנגיע לאיזון עם הטבע, וכולנו נוליד ילדים לפי ייחס ההעברה (2.11 ילדים בממוצע)? ] עכ"פ, לשאלתך, יש לה שני הסברים אחרים אפשריים: - כשמדברים על דתות ותרבויות ששרדו, יש לחפש האם יש ייתרונות השרדותיים לאותה אמונה. כדוגמה, הפוכה, נקח לדוגמה את כת השייקרים, נוצרים אדוקים שדגלו בייצור רהיטים יפים והמנעות מוחלטת מייחסי מין, ללא שום יוצא מן הכלל
http://en.wikipedia.org/wiki/Shakers כת זו איננה קיימת יותר. ברוב הדתות, הפרשנות המקובלת היא אכן שיש להוליד הרבה ילדים, מה שדי תרם להשרדותה של אותה דת. ממילא מה שאתה אומר כאן מזכיר לי במידה מסויימת את העקרון האנתרופי (אם כי אני חושש להעלות מילה זו בפורום זה, פן ייפצחו הוויכוחים העתיקים בעניין). אתה אומר - זה לא מקרי שאנשים בעלי זהות דתית דוגלים בילדים רבים, ואני אומר - אולי זה נכון לפי ההגדרה; לולא הדת היתה כוללת ילדים רבים, אולי לא סביר שהדת היתה שורדת, וממילא הם לא היו מזדהים כשייכים לדת זו. לא נראה לי שאפשר לשייך את תכונת הריבוי לעבר כיון שבזמנו הדבר לא היה נתון לבחירה כלל - לדעתי, אפשר להפוך את דבריך "פחות עניין של אידיאולוגיה ויותר עניין של הרגשה" לכוון השני. ייתכן שלאנשים דתיים יש הרגשה מאד מודגשת של חשיבות עצמית. יש לזה כמה אינדיקציות: למרות שאנשים חיים על גרגר אבק בקצה גלקסיה נידחת כלשהי, נטולת ייחוד לחלוטין, אלהים ממש בנה את כל היקום לצורך זה (כך סבורים רובם המכריע של המאמינים - אין צורך להעיר שיש גם פרשן אורתודוקסי אבסטרקטי כלשהו שסבור אחרת). זה שהרוב המכריע של המאמינים חושבים שרציונאלית, ניסי הדת שלהם הוכחו, ושל דתות אחרות לא - עלה כבר ביותר מאשכול אחד. זה שבשטחים חושבים שכמה קרבות טנקים וחי"ר מוצלחים לפני כמה עשורים הם כמעט בגדר נס גלוי - דבר ידוע. אפשר למצוא עוד. ממילא, אם זה נכון, הטענה היא שככל שאנשים משוכנעים יותר שהם נזר הבריאה וממש הגשמת חזונו של אלהים - כך הם נוטים לפזר את הגנים שלהם.
החשיבה של החשיבות גם היא לא נראית לי משמעותית כיון שמדובר בעיקר ברעיון מופשט מה שחשוב להבנתי הוא בעיקר היחס וההרגשה של החיים עצמם כך שמדובר יותר בעניין נפשי מאשר בעניין תיאולוגי ועיקר הטענה שלי היא שהדת עושה טוב גם לנפש לעומת מי שדוגל בספקנות בתחום הדעת ובנהנתנות כדרך חיים שאצלו החיים מגיעים יותר לחוסר איזון ולחוסר ביטחון עצמי בהם לגבי הנקודה השניה, מעניין אותי מאד האם יש מבחני דיפרנציאליים לזה שיכולים לאמת את ההשערה באופן אובייקטיבי יחסית - אולי מישהו בעל השכלה בפסיכולוגיה (פרזנט?) יודע. לדעתי יש יותר מסוג אחד של נרקיסיזם: ישנו הנרקיסיזם של אדם שחושב שהוא בכוחות עצמו הפך את עצמו לנעלה מאחרים, וישנו הנרקיסיזם של מי שחושב שהוא נולד נעלה. מעניין האם יש מבחנים פסיכולוגיים שהיו מראים שלאנשים מהסוג השני יש subjective bias גבוה לגבי אירועים אקראיים שהיטיבו עמם, והאם יש קורלציה בין זה לבין ילודה גבוהה.
|
|
עיקר הנקודה שהתכוונתי אליה הוא שדווקא לא ההרגשה המודעת היא המניע לריבוי הילודה אלא הנוחות בחיים עצמם ואני לא מדבר על אלו שבאופן כני לא מכירים את האפשרות הזאת של לקחת מניעה אלא על כאלו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2011 00:07 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | יעקב היקר:
חוסר בפרו ורבו לא קשור לדת, בעיקר זה קשור לעבדות, עבדות מוריד את הבפרו ורבו, כפי עצת פרעה בבמצרים לבעיה שלו עם בני ישראל,
הדבר היה נכון בזמנו בעיקר מתוך חוסר אפשרות טכנית בשונה מהיום שמדובר בעיקר על בחירה מודעת יותר או פחות עמים\אומות מחוברות לטבע ולאדמה מתרבים יותר, מה שאין כן עמים שכלכלתם בנויה על אחיזת עיניים, ששם גם הנשים חייבות לעזור בכלכלה, במילא עבדות וצורך האישה לעזור בפרנסה מביא חוסר בפרו רובו,
אצל כת ההשקפה ששמחנכת היום שהאישה חייבת לפרנס את ביתה ?! במילא גם יהיה חוסר בפרו ורבו !! (מה שקרא עד היום זה לא ממש ראיה כי עוד היו בעלי בתים ועשירים, בדור הבא זה כבר לא יהיה, אפי' שכן יהיה כמה עשירים ובעלי בתים, אבל לא יתרמו כי כת ההשקפה רודפת אותם ואת ילדיהם)
קשה להעריך דברים כאלה מראש עיין מה שכתב שיבולי התורה פוטרת את הנשים מהמצוות ומחייבת את הבעל לפרנס אותה (= כתובה).
זו הדרך הנכונה של להרבות בפרו ורבו, וזה תורתינו הנצחית,
גם בכלכלה התורה אוסרת את שיטת הכלכלה המודרני, כלומר שיטה הכלכלי המודרני בעצם הופך את כולנו לעבדים, ואין בהם ממש הכל אחיזת עיניים,
לא פלא שאין כוח נפשי וגופני לעסוק בפרו ורבו,
אני לא יודע אם יש תכלית בפני עצמה בפריה ורביה אלא שמבחינת נפשית של האדם הנפש שלו שלמה יותר ומתאימה יותר למציאות אם הוא שייך לחיים יתכן שבסופו של דבר היא תביא להיצף גדול מדאי אלא שהחשבון הזה הוא לא לאנשים ובפרט שהוא על חשבון חיי אמת שמבטאים את החלק הקיומי היותר פנימי של העולם יש עוד סיבה עמוקה,
הנאור בעקבות החינוך החופשי כביכול פשוט מפחד להוליד כי אין לו ביטחון בחינוך המודרני,
וכאן אולי אתה צודק שלהמאמין הפשוט יש ביטחון בחינוכו, הוא מאמין שהכל יהיה בסדר, יש צדק במה שאתה אומר |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2011 00:33 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | יעקב צר לי לנפץ כמה מיתוסים ,עניין הפיריון בציבור הדתי מתחיל מאידיאולוגיה של מצווה גרידא ובעיקר נגמר בלחצים חברתיים גרידא ,וכיום אני שומע שזה נהיה ,אין,כלומר הציבור המודרני התחיל לאמץ את העניין בתור סטייל , אני לא חושב שמדובר בעניין הלכתי בלבד כלומר שמדובר בעניין של יראת שמים לחוד כיון שיראה לחוד לא נראה לי שהיא יכולה ליצור מוטיבציה לקיום משפחה ובפרט שאפשר למצוא פתחים להתירדווקא מתוך הלחץ החברתי אפשר לראות שמדובר באידיאל עמוק ולא סתם בקיום הלכה גרידאהציבור המודרני הוא אכן פחות דתי במובן העמוק יותר של המילהבעניין הייבום כחוק טבע ותחושת עולם הבא שבו,לדעתי המשמעות כאן היא בדיוק הפוכה, נתחיל בזה שמדובר בחוק[טבע?] טבע אנושי שהיה נפוץ כידוע בעמים גם בתקופת האבות ,היום עד כמה שידוע לי אין כזה חוק טבע מלבד ביהדות [באיסלם?]. כיון כיום התפיסה האנושית היא יותר מופשטת ובמובן הזה מדובר בחוק טבע שנמצא בעומק של העבר הפרמיטיבי יותר שלנו ובכל זאת הוא קיים גם כיום שהרגשה ברקע ויש לנו חובה על פי התורה לשמור עליו ולחדש אותו בעיקר בחלק של המשמעותלעצם המשמעות ,הרי אדרבה ,כשיש אמונה בהמשכיות של עצמך ,למה לך המשך פיזי בעולם הזה , האמונה בהמשך לא פיזי כדבר מנותק בגוף העולם בו אנחנו חיים לא מיוחס לדעת תורה ולהפך מדובר באמונה לא ישראלית והיא מנוגדת לאמונה ב"תחיית המתי מן התורה" אלא על כרחך שזה נובע מתחושה ,שלך ,עצמך זה נגמר כאן,וכדי שלא להרגיש שזה נגמר לך,אתה נאחז בהרגשה שאתה ממשיך את קיומך על ידי צאצאים,וזה היה החוק באותם ימים ,סוג של הבטחה לאדם ,שגם אם הוא ימות ללא צאצאים ימשיכו את זכרו ויקימו לו בן על ידי אישתו ושאר בשרו ,להרגשה של קיום והמשכיות .וכאן תוספת ביאור. לא נראה לי שהיבום נוצר כהבטחה לאדם אלא כמילוי החסר על ידי קרוביו לאחר מיתתו וקיום ההמשך על ידי ילדים הוא לא הבטחה להמשך אלא הרגשה של המשך כבר בחיים עצמם וההבדל הוא גדול כיון שעל פי ההגדרה הזאת הילדים הם חלק בעיקר צורת החיים של האדם ולא רק הבטחות עתידיות שאינם במציאותhttp://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2925851&forum_id=1364הרעיון של רוח נכנסת ביבום התחדש ברמבן אלפי שנים אחרי כהסבר לחיוב יבום מן התורה, הרעיון של הרמב"ן הוא סוג של תרגום של ההסבר המקורי למושגים חדשים לפי הבנתי |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2011 00:41 |
|
| |
| אישציפור כתב: |  | יעקב, נראה לי שאת העיקר בענין היבום החמצת , האשה , כל הענין נעשה דרך אשת המת, שנתפסת כקשורה עדין לבעלה הראשון. אם נעשתה חליצה והקשר ניתק אין עוד מקום ליבום "כיון שלא בנה שוב לא יבנה", נמצא אתה למד שאשת המת מהוה לפי התורה סוג של נוכחות של המת וכן אחיו , והמחיבור בין השנים קם (או לפחות יכול לקום אם יעשה יבום) לו זרע. |
|
אשמח אם תרחיב בעניין כיון שעל פי הבנתי מקום האשה הוא רק כאמצעי וכמקום בו יש יכולת להשלים את החסר כיון שלא בנה שוב לא יבנה לכאורה הוא הרחקה הלכתית כיון שהוא לא כבמקום מצווה וכמו דעת אבא שאול [?] שהוא כפוגע בערווה מה משמעות "החיבור בין השניים" ?
|
|
|
|
|