| נשלח ב-25/12/2011 21:47 |
|
| |
דורכים במקום - התקדמות לימוד התורה בצבור החרדי.
אני פותח את האשכול ע"פ הצעתו של צבי ב http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2933007&whichpage=3&forum_id=1364#R_7במוסף 'שבת הגדול' של מקור ראשון בערב שבת חנוכההתפרסם מאמרו של ישראל לבקוביץ'. http://tinyurl.com/cgpfvbq
המחבר תוהה מהן הפירות של הלימוד האינטנסיבי של עולם הישיבות. התחושה של המחבר וגם של עוד רבים וטבים שהלימוד הישיבתי הוא פול גז בניוטרל, לומדים ולומדים וכמעט אין פרות. תלמידים רבים לומדים חומר שאינו דובר ואינו מתאים להם. בלשונו של הכותב: < ואכן, בחורים רבים סובלים סבל עצום – רק בשל העובדה שהם מוכרחים ללמוד מסלול שמתאים לעשרה אחוזים ופחות מכל בחורי הישיבות. תארו לעצמם אוניברסיטה שמחליטה לחייב את כל הסטודנטים ללמוד אך ורק היסטוריה, ובתוך ענף זה דווקא את תולדות השושלת ההבסבורגית. זהו בערך המצב בעולם הישיבות. אבל הכול כדאי! כבר אמרו חכמינו: "אלף נכנסים להוראה ואחד יוצא", ועולם התורה מוכן להקריב תשעים אחוזים ומעלה שיישארו מתוסכלים עד סוף חייהם במקרה הגרוע, ובמקרה הטוב יטחנו מים ויחדשו חידושי סרק, והעיקר שאותו אחוז קטן של מוכשרים לכך יגיע להיכן שיגיע. > אני תוהה גם לאן המוכשרים מגיעים. נקודה נוספת היא שעולם הישיבות הליטאי הכלל אינו מכיר בעולם אחר, הוא העולם האמיתי ויתר העולם הוא מדבר של עולם, לכן גם אף לא מחנכים ליום שאחרי, ויש קידוש נעורים נצחי. ר' שמחה בונים מפשיסחא אמר, בנוהג שבעולם, אדם עובד קשה, שואלים אותו למה אתה עובד כ"כ קשה? והוא עונה, לי יש מספיק, אני עובד בשביל הדור הבא. אמר רש"ב, אני משתוקק לראות את הדור שכל הדורות עבדו למענו. והנה זכינו, ודור בני התורה הנוכחי הוא הדור שכל הדורות עבדו למענו. היה כדאי?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 21:54 |
|
| |
במאמר הועלו נקודות נוספות שראויות לעיון. אחת מהן היא ירידת הדורות וכניסוחו הנאה של המחבר: <
אריסטו, ראש החכמים, כמעט נביא אליבא דהרמב"ם, היה אדם חכם מאוד, וקידם רבות את החשיבה האנושית. אבל מה היה קורה אילו היינו סבורים שאריסטו הוא שיא החכמה האפשרית, שאי אפשר להגיע מעבר למה שהגיע וכל תפקידנו הוא רק לרדת לסוף דעתו? מסתבר שלא הייתם קוראים מאמר זה, משום שהייתי כותב אותו על קלף לאור הנר. התפתחות הידע בנויה תמיד על כך שהדור השני משתמש במסקנותיו של הקודם לו, בורר מתוך הידע שקיבל את הנכון, משליך את הלא נכון, ומתקדם הלאה. אוי ואבוי היה לנו אם הידע היה נשאר בתחום תגליותיו ומסקנותיו של אריסטו, ואפילו אלו של גלילאו. לעומת זאת, החשיבה התורנית, כל כולה, בנויה על ההנחה שהתנאים כמלאכים, האמוראים כבני אדם, הראשונים כחמורים, ואנחנו – אפילו לא זבובים. שִׂכְלֵנוּ הזעיר אינו מסוגל לתפוס כלל את רוחב גדלות דעתם של הראשונים, מכל שכן של האמוראים, ובנוגע לתנאים – אין על מה לדבר, הם רחוקים מאיתנו שנות אור. עלינו להודות ולהלל לבורא עולם על שאפשר לנו לתפוס קצה קוצו של יו"ד מחכמת התורה על ידי שאנו מצליחים קמעא להבין את דברי הראשונים, המפרשים את דברי האמוראים, המפרשים את דברי התנאים. רק כך אנו מסוגלים בכלל לתפוס משהו, קמצוץ. >
על ירידת הדורות ראו:
ועוד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 22:08 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | | המחבר תוהה מהן הפירות של הלימוד האינטנסיבי של עולם הישיבות. התחושה של המחבר וגם של עוד רבים וטבים שהלימוד הישיבתי הוא פול גז בניוטרל, לומדים ולומדים וכמעט אין פרות. תלמידים רבים לומדים חומר שאינו דובר ואינו מתאים להם... והעיקר שאותו אחוז קטן של מוכשרים לכך יגיע להיכן שיגיע. |
|
בעלבעמיו,
אולי תוכל לחדד? נראה שאתה מעלה כאן שתי בעיות שונות, לכאורה, וכ"א מהן גם עלתה בעבר.
ישנה בעיה מתחום, אנא עארף, פסיכולוגיית ההמונים: איך מתחזקים חברת לומדים ש90% אינם מתאימים אליה, רק כדי לוודא ש10% המתאימים אכן שם. זה נידון ב:
האם מבינים שצורת הלימוד הישיבתי עלולה לייאש ולדחות החוצה? http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2912360&forum_id=1364&upd=1
למה הישיבות לא מצמיחות 'גדולים'?
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=3&topic_id=2886222&forum_id=1364
אולי גם קצת חיי חכם ללא התקדמות
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=197614&forum_id=1364&upd=1
ישנה השאלה של איך מקדמים את המחקר עצמו אפשר לראות בחיפוש העצכ"חי אשכולות על אקדמיזציה: בזמנו ניסיתי להציע רעיון (שגם לי הוא נראה ביזארי בעולם הישיבות של היום) ב"מדוע לא לומדים תורה כמו שממליצים על סרטים" כמדומני שכל המגיבים שם אמרו שהמתודולוגיה הנוכחית עובדת מצויין
תוקן הלינק לנוחות הקריאה בעמוד. אנא הקפידו לחלק לינקים ארוכים לכמה שורות כדי לא לקלקל את תצורת העמוד ולהקשות על הקריאה!
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 26/12/2011 07:11:26
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 23:24 |
|
| |
לדעתי המאמר מציף נקודה כאובה. אבל כמובן שהיריעה קצרה, מלמצות דיון בנושא זה. רק נקודה נוספת למחשבה ברצוני להעלות, והיא מעמד ראשי הישיבות בהקשר של דרך לימוד זו. לדעתי, כיון שראשי הישבות לועסים חומר לעוס, וכבר אינם מצליחים לחדש מאומה לתלמידם. מעמדם הולך ונשחק, ודבר זה, עלול למוטט את הבניין כולו. וזאת משום שמוטיבציית ההצלחה, תלויה ברצון של התלמיד, לחקות את רבו.וברגע שמעמדו של זה הולך ונחלש, רצונו של התלמיד להיות דומה לו, פוחת מאוד. בעיה זו אגב, מצויה יותר באותם תלמידים ,שלפי טבעם כן מתאימים לסוג הלימוד הישיבתי, אבל מהר מאוד, הם קולטים את הפואנטה, ומבינים שכבר אין מה לחדש בתחום, והמשבר נראה קרוב מתמיד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 01:36 |
|
| |
בעל יישר כוח רב! חזרתי היום בלילה מאוחר, וראיתי שפתחת אשכול חשוב ביותר. אפנה לעיונו מחר, לדעתי כדאי מאוד לפתח את הנושא מכל צדדיו, לדעתי זה אחד מהדברים שבציפור נפשינו, אנחנו עמלים להעמיד את ילדינו להיות תלמידי חכמים, וכאן השאלה האם אין עמלינו לשוא או לריק, או כלשונו פול גז בניוטראל
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 08:33 |
|
| |
חכם ראה את המשך חכמה המפורסם בפרשת בחוקותי.
אחרי פטירת בנו של הגרי"ז, ר' יוסף דב, ראיתי כותרת באחד החרדונים שצטטו בשמו שאנחנו מלמדים מה אסור לשאול. לא זכור לי שקראתי מעבר לכותרת. אבל המסקנה ברורה, מותר לשאול האם קידושי אשה הם כסף החוזר או כסף שוויות אבל אסור לשאול מה בעצם קונים כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 10:24 |
|
| |
בעלבעמיו
במחכ"ת שוב שכח שאסור לו לדבר על חרדונים... רק מי שמגיע 'מבפנים' ;-)
אגב זה נראה לי תוצאה טבעית - כאילו מה בדיוק אפשר ללמוד כל כך הרבה? ועוד כאשר רוב הנושאים לא רלוונטים? ועוד כל כך הרבה אנשים שפחות מותאמים לכך (או לימוד התורה פחות מותאם להם) שלא מסוננים? ועם מגבלות תיאולוגיות (בניגוד למדע ולפילוסופיה בהם אפשר לפרוץ דרך)?
אם כל הציבור היה לומד הנדסה (שזה לדעתי המקבילה הסקולרית ל'איך' ולא 'למה' - ויתקנו אותי ההנדסאים כאן אם אני טועה) זה היה נראה גם כן שאין התקדמות.
תוקן על ידי thepresent ב- 26/12/2011 10:25:33
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 10:29 |
|
| |
הנוכחי עיתון צהרים -> צהרון עיתון חרדי -> חרדון
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 11:06 |
|
| |
לא בטוח שהבעיה היא שאין לאן להתקדם, אלא שאף אחד איננו יודע להיכן ללכת. כולל ראשי הישיבות, אין להם שמץ של מושג מה התכלס' ומהו המדד להתקדמות או דרך נכונה. [עד כמה שיש כזו]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 11:30 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | עיתון צהרים -> צהרון עיתון חרדי -> חרדון
|
| עיתון של סינים -> צהובון עיתון של מיימוני -> ירוקון
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 12:05 |
|
| |
'Hardon' is Motke Bloie's lable for improper-behaving (according to his viewpoint) Haredim
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 12:11 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 12:15 |
|
| |
עציער המטרה היא ללמוד.
אם יהיה מדד, הישיבה תיהפך לאוניברסיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 12:47 |
|
| |
בעיני המאמר נכון אבל מחמיץ את העיקר. הלמדנות הליטאית כן יודעת לספק כלים לעיסוק תלמודי עיוני אינטנסיבי, גם אם היא פוסלת טיעונים או סגנונות לימוד מסוימים על הסף. מה שחסר לה זה מנהיגות שתעשה עם כל זה משהו משמעותי, לדעתי יש לכך מודעות בסיסית (גם אם היא מגיעה מתפיסה קצת בכיינית וחסרת אונים) ע"ע "אנן יתמי דיתמי" , אבל מכלול התפיסות (שאכן אחד המרכזים שבהם מתואר במאמר) גורם לכך שנכפה מצב של מבוי סתום (עד שיבוא משיח כמובן... :-) ) על הגישה הזו, באופן שרירותי. בעיני זו טרגדיה, אבל בסופו של יום פתרונותיה די פשוטים, השלב הראשון הוא שחרור מהפחד המשתק, ואנחנו כבר בעיצומו , ככל שזה קורה ומתעצם האמת תורה דרכה ממילא, והמאור שבתורה יחזירם למוטב. (...)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 13:32 |
|
| |
עציער
כאשר לימוד התורה הפך בהדרגה מ study (למידה אקדמית, רכישת ידע) ל'לעשות שטייגען' (צורה של אקסטזה דתית מומלצת שיש ללמוד כל הזמן למעט הנדרש לבריאות פיזית ונפשית), ברור שאין לשטייגען סוף - אין לאיפה לשאוף, אין מטרה (ריאלית) שאחרי השגתה תוכל להתרווח על הכורסה, ולכן אין בשביל מה לעבוד, בעצם. למי שלא מתחבר לחוויות רגשיות מסוג זה - מדובר בסוג של כלא, מהנוראים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. כזה שחולש עליך 'מבפנים' ואי אפשר להמלט ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 14:18 |
|
| |
השאלה יותר כללית: מדוע אין כיום כמעט גדולים בכל תחום? (תורה, מדעים, מוסיקה, אמנות, וכו'). והכוונה בגדולים לגאונים שמגיל יחסית צעיר משפיעים משמעותית על עולם התורה/העולם כולו. לענ"ד הסיבות לכך אינן התמעטות הכשרונות, אלא:
1. היעדר מורים גדולים. כשרונות צריכים הכוונה, וכשאין הכוונה, הצמיחה הרוחנית אורכת הרבה יותר שנים ורק לעתים רחוקות הפירות אינם בינוניים. 2. לימוד המוני המצליח לייצר הרבה תלמידים, אולם איננו תחליף ללימוד אישי. 3. שיטות לימוד אשר או מדכאות את יכולת ההתפעלות או שאינן מפתחות די את זכות המחשבה. 4. שאיפה של המוסדות והלומדים להישגים מהירים על חשבון עומק הלימוד. 5. חוסר סבלנות בלימוד/הוראה.
|
|
|
|
|