דורכים במקום - התקדמות לימוד התורה בצבור החרדי.

ישראל, גם אני פירשתי את המשנה כמוך בפעם הראשונה שלמדתי אותה, אלא שדברי תורה דורשים עיון.
מאחר שהרשב"א למד מהירושלמי שהמשנה התחילה במה שכבר נתפרש כדי לסדר ולפרש התולדות, אזי הירושלמי שייך לסוגיה. פירש תורת חיים: "תנא אבות וקתני תולדות ולהכי נקט איפכא הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר ולא קאמר לשבר בדרך הלוכה כדאמר גבי רגל משום דלשבר בדרך הלוכה משמע שהרגל משברת בהלוכה לכך נקט גבי תולדות הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר דהוי כאלו אמר לשבר בדבר אחר כגון בגופה ובשליף שעליה ולא בהלוכה". ומדבריו משתמע הדיוק הנהדר שדייק רש"י.

באשר למשנת כיצד השן מועדת לאכול, הרי שבמשנה יש חילוק באבות בין שן דחיה לשן דבהמה, ואילו בברייתא השן אב אחד לבהמה וחיה.


  

המאמר לעניות דעתי מערבב כמה בעיות שכל אחת לעצמה היא בעיה קשה, אבל לא בטוח בכלל שהם כולם מביאים למסקנה של דריכה במקום.
עיקרי דבריו בנויים על שתי הנחות יסוד:
א. צמצום הלימוד לתחום מאוד מסוים, וגם בו רק מספר מסוים וקטן של דפים.
ב. קבלת כל המתחדש כאמת, ואי יכולת לבקר ולחלוק.
תוך כדי, הוא מכניס עוד טענה פסיכולוגית, שרוב הלומדים צריכים להתעסק בדברים שאין נפשם מתחברת להם.
המסקנא מכל זה, שזה מה שמביא לדריכה במקום.
עד כאן עיקרי תוכן דבריו שהאריך בהם באריכות מסרבלת לטעמי.
לדעתי, גם הבעיה של 'דריכה במקום', היא לא בגלל קבלת כל הנאמר כנכון, אלא יותר ההחלטה ש'אנן יתמי דיתמי' ואין לנו יכולת לחדש, מאחר ואילו היינו בבחינת 'ויגבה ליבו בדרכי ה' להיות מוכנים לחדש, גם אם היינו מקבלים את כל הנאמר כאמת, עדיין היה עולם התורה מתפתח והולך.
המאמר התחיל כבעיה של עולם התורה הנוכחי, והמשיך לטפל בכל מסורת התורה מימות האמוראים.
אדם שרוצה לטפל בבעיה על ידי שמשמיט את כל מסורת התורה, אינו יכול לטפל בבעיה, אלא רק זורק את התינוק עם המים.