דורכים במקום - התקדמות לימוד התורה בצבור החרדי.

תוקן על ידי ישראלבקוב ב- 09/01/2012 17:06:40

בלי מגילות, רק כמה הערות

1. מסכים כמובן שא"א לדעת מה בדיוק חשבו הצדוקים, ואם בכלל היתה להם משנה סדורה (ייתכן שהם היו כמו כותבי טורי הדעות בעיתונות של ימינו). כוונתי היתה לומר שהעמדה הזו היא עמדה שחז"ל דחו, ולא חשוב לענינינו אם היא באמת עמדת הצדוקים.

2. העובדה שהם הציגו דעות בלתי מבוססות, לא מוכיחה שהיתה להם מסורת אחרת. ומאד לא סביר שהיו ביהודה הקטנה שתי מסורות מקבילות שהגיעו לכזו קיצוניות. השווה ב"ש וב"ה.

3. לגבי הכזית, ברור שדברי התוספות תמוהים, והרשב"א כותב במפורש שבביצה יש טו' זיתים (לא טעות, חמש עשרה!), ואכן הגר"ח מוולז'ין הורה שמספיק גודל של זית, וכך הורה הסטייפלר בשם החזו"א ככתוב בספרו על שיעורי תורה. למה יהודים נחנקים? כי הם אוהבים חומרות ונהנים מזה.

4. אין לנו הכלים לשפוט מה 'טעות ממש' ומה 'נדמה לנו כטעות', את אותה קושיה שאתה שואל, תוכל למצוא באחד המפרשים בסגנון של: קשה לי למה לא פירשו כך וכך וצע"ג, ואולי יש לומר וכו' (כמו שכתב איש ציפור) ודוחק וכו'. אין מניעה מעיסוק בכך. אבל מכיון שהאמוראים הכירו את חשיבת המשנה ואת סגנון המשנה הרבה יותר מאיתנו, אין לנו דרך חד משמעית להכריז על 'טעות'. גם אם זה 'סביר מאד שמדובר בטעות' זה לא מאה אחוזים, ולכן אין לאשר הכרזה על טעויות של האמוראים (הרבה הברקות התבררו כטעויות מחוסר ידע מחמת המרחק, גם ההברקה שלך יכולה עוד להפתיע אותך או את צאצאיך). אף שברור שכל אדם עלול לטעות, לא ברור שכל אדם יכול לזהות ולקבוע את הטעות. (גם במקרא יש כמה וכמה מקומות שהוצעו הגהות מבריקות שלא נופלות מההצעה שלך לפירוש המשנה, אפשר שאתה מקבל אותן, אבל בכמה וכמה מקרים התברר על סמך מידע חדש שמדובר בהצעה מוטעית, למרות הברק)

5. "הרמב"ם נהג לחלוק על גמרות שונות כסדר", הגדרה מופרזת ולא מדוייקת. מה שהוא עשה הרבה פעמים היה להכריע בין גמרות שנתפסו אצלו כחולקות זו על זו. או לבטל דעות שכרוכות באמונות טפלות לדעתו, כשהוא טוען שהם דעת יחיד.

6. הפרושים היו בטוחים שהפרשנות של הדרש היא התורה, והסיבה היא שהדברים באו בצורה אורגנית ולא על ידי מהפכות, החכמים התאבקו בעפר הדורות הקודמים, וראו את המסורת כעיקר גדול מאד, ולכן אפילו אם התרחשו שינויים טבעיים, הכל בא מתוך יראה  טהורה ורצון לשמר את רוח התורה ולא מתוך רפורמות. אבל הם לעולם לא היו מאובנים, הם היו בטוחים שהתורה תמיד  תהיה דרכי נועם ושום דבר לא מוסרי לא יצא ממנה, וכך הפוסקים בכל הדורות הראו גמישות גדולה מאד, ואם תשווה שוב לקראים תגלה שהם לא גילו גמישות. ואכן תורתם המאובנת לא שרדה.

7. נכון שצורת הלימוד בישיבות וגם בכוללים ישיבתיים היא לא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ויש להצטער על כך. אבל עדיין כאשר הלימוד הזה נעשה ברמה גבוהה הוא תורם גם להלכה עצמה. האטמוספרה של הלמדנות מעלה את הרמה בהישגי ההלכה בכל תחום. צא ולמד בספרי האחרונים שחיו במקומות שלא היו בני תורה אלא רק קומץ מוכשרים עמלו בתורה (כחזון הוגי הדעות החדשים של ימינו), ספריהם הם תת רמה בלשון עדינה. ומכיון שנקטתי לשון כזו לא אתן דוגמאות, אני בטוח שאתה מכיר בעצמך.

8. על השיעורים כלליים שטוחנים את אותם מים יש בהחלט להצטער, יש הרבה מה לשפר. אבל אני בטוח שגם אם זה היה משתנה לא היית מרוצה. זה נושא צדדי מאד. אני למדתי בישיבה מוכרת בה לא טוחנים את אותם המים, ומפורסם המקרה שאחד מראשי הישיבה נתן שיעור כללי שלם על השאלה האם הד"א של שביתה שנותנים לאדם הם עגולות או מרובעות. ולא זה מה שהציל את העולם.