|
|
| נשלח ב-11/1/2012 12:54 |
|
| |
דינו תנוח דעתך שהנחת את דעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 12:54 |
|
| |
בעל, אכן ציינתי את חלקו של ר' חיים בניסוח הטרמינולוגיה ובחידוד והדגשת צורת החשיבה המכונה למדנית והפיכתה לבלעדית, בחינת בא ר' חיים והעמידן על אחת. דינו, אני מניח שאם ר' חיים היה רואה את הבריסקערס הוא היה מתחלחל. לא מעט מן העוסקים בהלכה מאז התפשטות סגנון חשיבתו של ר' חיים מושפעים מכך עמוקות וזה משליך על פסיקתם. אני לא חושב שאני מחדש משהו בזה. וסתם בשביל הסקרנות. רק לטובת הדת מותר לטעון שקרים קדושים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:18 |
|
| |
ה'השפעה' שאתה מתאר של הגר"ח על פוסקי ההלכה היא משהו דמיוני, אשמח מאד אם תראה לי ספר הלכתי משמעותי שהתחבר במאה השנים האחרונות, ותצביע לי בו על קטע שמזכיר את הגר"ח או אפילו מושפע ממנו בדרך כל שהיא. אא"כ אתה מייחס את כל יכולת החשיבה למשהו שהגר"ח המציא, ספרות ההלכה של ימינו דומה מאד לתשובות האחרונים לפני הגר"ח, וכל הקלוץ בולשיט שהאכילו אותך בישיבה לא מגיעים לידי ביטוי בהלכה, כל המליון מהלכים במיגו ושלש מאות כוועצ'ים במיתלא תלי וקאי לא מחזיקים מים של דיון הלכתי פשוט. זה הרי לא סוד מי פוסק הלכות כאן במדינה, פתח ספרי הגרשז"א הרב אלישיב הרב וואזנר ר' נסים קרליץ וכו' לא תמצא שם כלום מכל זה. השאלה היא לא אם 'מותר' לשק"ק, אלא האם באמת הכותב מודע לכך שהוא משקק. והאם הוא מתייחס לקהל קוראיו כאל ילדים קטנים שלא קולטים מה הוא רוצה. ובמדה וכן מה הבעיה שלו עם יתד נאמן.
תוקן על ידי דינוזאורוס ב- 11/01/2012 13:21:16
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:30 |
|
| |
כתב ייתכן:
"לא מעט מן העוסקים בהלכה מאז התפשטות סגנון חשיבתו של ר' חיים מושפעים מכך עמוקות וזה משליך על פסיקתם"
בספר "מאורי שערים" תשנ"ה עמ' רכג, מספר המחבר הגרא"ז גורביץ זצ"ל על הגר"י אברמסקי זצ"ל "זכורני שסיפר שפעם שאל את הגר"ח, איך אפשר לאלו שלא למדו הגמרא ופוסקים בדרך ההבנה והניתוח - כמו אצל מר - איך אפשר להם לפסוק הלכה - כי הלא אי אפשר למצוא מפורש באחרונים כל דבר בדומה ממש - והגר"ח השיב לו - דע שהם אינם כבעלי בתים בהלכה "זיי בעליבת'ווען נישט" כמונו - כלומר כי אין בכוחם להורות כמונו" (כמדומני שהובא כעיי"ז גם בסה"ז להרב אברמסקי)
לעומת זאת, מחתנו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל שמעתי שחמיו נהג להתלונן על מורי הוראה צעירים שפוסקים, תוך שימוש בסברות הלמדניות שרכשו בישיבה ...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:31 |
|
| |
כתב המאירי: "לעולם יהא אדם שקוד ללמוד תורה הרבה ולא יהא נשען בבינתו ופלפולו, שאין הפלפול כלום לעניין הוראה במקום שאין שם ידיעה". זו גם דרכו של הגר"א שהזהיר את תלמידיו לא לעסוק הרבה בפלפולים וחילוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:42 |
|
| |
ספרן, יש איזה פסק הלכה המיוחס לגר"ח מבריסק?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:45 |
|
| |
דינו, ההבדל בין סגנון פסיקתו של הגרשז"א לשל הרב וואזנר נובע, בין השאר, מכך שרש"ז אימץ במידה ידועה את דרך החשיבה שהושפעה עמוקות מר' חיים. (כנראה שביקורתו, שהובאה על ידי הרב ספרן, הייתה על המפריזים בשימוש בסברה). נראה לך שהצליחו להאכיל אותי בישיבה? "השאלה היא לא אם 'מותר' לשק"ק, אלא האם באמת הכותב מודע לכך שהוא משקר. והאם הוא מתייחס לקהל קוראיו כאל ילדים קטנים שלא קולטים מה הוא רוצה. ובמדה וכן מה הבעיה שלו עם יתד נאמן" אני חותם על כל מילה. באותה מידה מה הבעיה שלך עם מקור ראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:48 |
|
| |
דינו,
בספר "הליכות הגר"ח" על או"ח נאספו רק על חלק זה של השו"ע למעלה ממאתיים פסקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:49 |
|
| |
אני חוזר ואומר שמדובר בקביעה דמיונית, הגרשז"א לא קשור לגר"ח בשום צורה, הגר"ח לא המציא את הלמדנות. ומה שהוא כן חידש אין לו זכר בתורת הגרשז"א. כנ"ל שאר כל מי שנחשב כ'פוסק' במאה השנים האחרונות. אין לי בעיה עם מקור ראשון, אלא עם מאמרי ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:52 |
|
| |
ספרן צר לי על בורותי בענף הבריסקאות ואי הכרתי את הספר, אבל האם מדובר במשהו כמו ארחות רבינו, דהיינו איזה חומרות היה מחמיר וממה היה נמנע, או שמדובר במשהו שקשור לצורת החשיבה שלו (כמו החילוק בין הקידוש בלילה ובין בבוקר לענין לטעום מהכוס)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:53 |
|
| |
אם אינני טועה יש פסק המיוחס להגר"ח, אודות מי שלא התפלל מעריב במוצ"ש ומשלים בשחרית באיזה תפילה יאמר אתה חוננתנו, בראשונה, של שחרית, או בהשלמה של מעריב, לפי המיוחס הוא פסק שאתה חוננתנו שייך לתפילה הראשונה של אחר השבת ולא לתפילת ערבית דווקא. יש עוד. אבל לא זה העניין. תיכף הבנק נסגר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:55 |
|
| |
אני יודע שיש פה ושם נגזרות הלכתיות מהלמדנות הבריסקאית, זה חייב להיות, אבל זה מזכיר את מי שליקט פסקי הלכטות מהאבי עזרי. כל הנפ"מ האלו כמעט לא נספרות ע"י מי שעוסק בפסיקת הלכה, זה לא מבוסס ואף אחד מהראשונים והפוסקים 'לא יודע' על זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:56 |
|
| |
דינו,
גם וגם. רובם ע"פ דרך חשיבתו האפיינית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 14:02 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | אם אינני טועה יש פסק המיוחס להגר"ח, אודות מי שלא התפלל מעריב במוצ"ש ומשלים בשחרית באיזה תפילה יאמר אתה חוננתנו, בראשונה, של שחרית, או בהשלמה של מעריב, לפי המיוחס הוא פסק שאתה חוננתנו שייך לתפילה הראשונה של אחר השבת ולא לתפילת ערבית דווקא. |
|
כמובן. זהו אחד מהיותר מפורסמים שלו. הביאו כדוגמא אופיינית, הרש"י זוין ב"אישים ושיטות" בפרק על הגר"ח, עמ' 61.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 14:06 |
|
| |
דינו, וכי אין הבדל בין סגנון הפסיקה והשו"ת של פוסק ליטאי, ספרדי, הונגרי וכו' רמ"ש מדווינסק בתשובותיו לא הושפע מהגר"ח? וכי "הר צבי" אינו מושפע עמוקות מסגנון הלימוד הליטאי. נכון כי העיסוק בפסיקה מצוי יותר אצל חוגים שאינם מושפעים כמעט משיטת הלימוד הישיבתית, אבל יש לא מעט יוצאים מהכלל ולא חריגים במיוחד, וההשפעה הישיבתית מחלחלת בהתמדה גם לשאר הלומדים והפוסקים. אפשר לדון מה תרומתו של הגר"ח לסגנון. אני הוא זה שכתבתי כאן שהוא לא המציא את השיטה. אינני חושב שהטענה כי הייתה לו השפעה מסוימת היא דמיונית. אין לזה קשר ל"מליון מהלכים במיגו ושלש מאות כוועצ'ים במיתלא תלי וקאי". הרב ספרן,
בישיבה הפסק הזה היה מאד שימושי. לא כאנקדוטה מאישים ושיטות...
|
|
|
|
|