דורכים במקום - התקדמות לימוד התורה בצבור החרדי.

תוקן על ידי חכםלעצמו ב- 11/01/2012 21:09:02

תוקן על ידי ייתכן ב- 11/01/2012 21:14:21

אין לי בעיה עם ההקלה של הרב גרוס, בכל אופן לא על זה דיברתי כאן. זו לא רק בעיה של עירוב קבלה, אלא של גישה לא ביקורתית ולא מבוססת. אני לא אמרתי שהאופציה היחידה היא ללכת לתלמידי החזו"א (נשאר מישהו מהם שעדיין יכול לדבר?), ואין לערב בעיה בבעיה. הרב גרוס בקי גדול וכבודו במקומו מונח, אבל לסמוך עליו בהכרעת הלכה, וקל וחומר על תלמידיו שהוסמכו בשיטת אינסטנט, הורו גדולי וחכמי הדור שאי אפשר.

פרוטגורס

איני מבין איך פירשת את דברי בצורה שונה, זה בדיוק מה שאמרתי, שהעיוות הקל שיש בגיל הנעורים לא מוריד מערך הלמדנות הישיבתית, והעבודה השחורה של שנות הלימוד הם התכלית של מצוות לימוד תורה, נא ראה דברי לעיל.

לא טענתי שהישיבות לא עשו מהפך, ברור שעבודה רבה ויגיעה של אלפים מתוכם מוכשרים ורציניים תרמו רבות להעלאת הרמה, זה היה הטיעון הראשוני שלי נגד ישראל. דיברתי רק על הנקודה של תורת הגר"ח, וטענתי שלא היתה משמעות רבה ובודאי לא השפעה על ההלכה. אבל יגיעת התורה והעבודה הקשה של כל האברכים ובפרט במקומות כמו כולל פוניבז' הם בהחלט סוד קיום העולם.

ייתכן

ר' חיים הוא ממש לא הראשון שכתב ספר רק לפלפולא, קדמוהו רבים וטובים, פרשת דרכים לא קראת? ר' חיים הוא הראשון שכתב ספר שבא להסביר רק דברים שנראים תמוהים ומוזרים. לא זו היתה ביקורתו של החזו"א, אלא שהחזו"א סבר שההגדרות המופשטות והחמורות הם פילוסופיה יתירה, שאין בשמים מישור של 'גדר הדין', ומכריעים בכל מקרה לפי שיקול דעת מקומי, ושכשקשה להבין את הרמב"ם פשוט עוברים לדעת הרוב ולא עושים עיקר מהדברים הסתומים ודברי היחיד. למרות זאת החזו"א לא כתב על כך כמעט כלום, ועיקר דבריו היה לתפוס את הגר"ח בחשבון, כי לדעתו העיסוק העיקרי והחשוב הוא החשבון, ובכך הגר"ח פחות עסק עקב שימת המשקל על שיטתו וחידושו.

קבוצת העילית מושפעת בודאי מהאטמוספרה שסביבה, וכפי שכתבתי אנשים חכמים ומוכשרים וצדיקים ומחברים פוריים, שחיו באטמוספירה של בעלי בתים פשוטים, כתבו ספרים שמעלים חיוך על פנינו לפעמים. היו תקופות שהיתה יותר אטמוספירה לימודית והיו שפחות, ככל שיש יותר כזו פני הדור נראים אחרת. ובל נשכח שאנשים פעם היו הרבה יותר רוחניים, היום גם אברך שיושב בכולל מגיע הביתה וגולש באינטרנט באתרי חדשות במקרה הטוב, ואילו פעם גם סנדלר היה יכול להגיד משניות בעל פה, ולהיות הרבה יותר רוחני, ואנשי עסקים יכלו להיות גדולים בתורה (החיי אדם) יש אוברדרפט עצום של רוחניות וחיבור לתורה, וכל חברת הלומדים הענקים בקושי מספיקה ליצור איזו שהיא אוירה רוחנית כל שהיא. (לא בטוח שלימוד המוני הוא הפתרון היחיד, אבל הוא בודאי קרש הצלה, בדור שטוף תועבות ורדידות כמו שלנו).

פרוטגורס ב'

הגר"ח הראשון שכתב ספר שהוא רק פלפולים על הרמב"ם, מי העם הארץ שכתב דבר זה? עשרות מפרשי רמב"ם קדמוהו, ולא רק הנו"כ, אלא גם מרכבת המשנה שער המלך וכו'. השאלה היא בכלל לא אם ענין אותם הלכה למעשה אלא אם צורת הלימוד שלהם יכלה להיות קשורה להלכה למעשה. המהרש"א לא עוסק בשום מקום כמעט בהלכה למעשה, הוא רק מחשבן תוס' ורש"י, אבל הלימוד שלו מביא להלכה ולהוציא פרטי דינים מהסוגיא.

אתה עושה שחוק גדול שקורין חויזק מעצמך, כשאתה באמת מאמין בכל הבובקעס מיט לוקשן האלו של לשיטתו עד לאין קץ.

חשבתי לעצמי, הרי הדינוז הזה חושב עצמו לחכם גדול בעיני עצמו, אז למה לא ידבר בדעת, להשיב לי בבאר היטב מה הבנתו בהר' שמעון ור' ברוך בער, ומה יש לו להשיג על דבריי,  ולמה לא יראה היכן הרעיון הזה של המחלוקת (ריאליש ואידיאליש) אינו נכון, שהרי ישבתי עם חכמים שהם לא פחות גדולים ממנו, וחישבנו הרבה מחלוקות תנאים וראשונים ואחרונים, וכולם מתאימים (אעפ"י שיש הרבה סיגנונות בכל מין מחלוקת, ולא ראי מחלוקת של תנאים אלו כשל זולתם, ולא ראי אמורא זה כראשון או אחרון זה, אבל הכלל הוא נכון), וזה בא לזלזל בלא דברי טעם לדבריו. והרהרתח לעצמי שמא אינו חכם כמו שנראה אלא תאוות הניצוח, וטבע העקשיות בליבו,

עד שקראתי בדף שאחרי כן את תגובתו הזאת בעניין אחר, וזה לשונו,(דינוזאורוס לספרן) צר לי על בורותי בענף הבריסקאות ואי הכרתי את הספר, אבל האם מדובר במשהו כמו ארחות רבינו, דהיינו איזה חומרות היה מחמיר וממה היה נמנע, או שמדובר במשהו שקשור לצורת החשיבה שלו (כמו החילוק בין הקידוש בלילה ובין בבוקר לענין לטעום מהכוס).

כאן הוא כבר מודה שאינו יודע העניין שעליו הוא חולק, על בוריו, ופיו עשה עצמו שהוא 'בור' וגם 'עם הארץ' שאינו מכיר בכלל הספרים של בריסק (ואיני מדבר שמסתמא הוא לא מכיר כלל בני הגרי"ז ונכדיהם, ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם), לדעתי הדינו הזה הוא בכלל איזה גר או בעלתשובה, אייך יתכן מי ששייך בכל שהוא לציבור החרדי ומזלזל כ"כ בתורת בית בריסק, שכבר מחולקת לענפים הרבה, ומי הוא שאינו מכיר את מאות ואלפי הפסקים ופרטי הדינים (וכי בספר חידושי ר"ח או בחידושי מרן רי"ז הלוי אין הרבה פסקים היוצאים למעישה מחידושיהם והסבריהם?, ואיני מדבר בקדשים ובטהרות ובזרעים, אני מדבר בהלכות הנוגעות בכל יום ובכל עת ובכל שעה, וגם הרבה פסקים הנמצאים הרבה מאוד בהרבה ספרים (וזה על אף הקללות והחומרות על כל מי שיהין להעלות על הדף מתורותיהם ומפסקיהים). אם הוא לא מבין התועלת שהביא שיטת בריסק לכל השיטות, אז אחד מהשתיים או שהוא כמו שאמרתי גר או בעל תשובה, או הוא שייך לעדת החזונישניקיים, ובמזיד ידבר, ואז אני כבר מבין הרבה מהתנצחויות שלו, החזונישניקיים תמיד יאמרו דעתם הפרטיית, וייעקמו הגמרות והפסקים שכוונתם כמותם, אין להם כל מחויביות, למה שכתוב, ואכמ"ל. (וקורוב אצלי שהדינוז הזה הוא גם גר וגם חזונישניק ואז הכל אתי שפיר, כל הוויכוחים כאן איתו) אין לי בעיה שמי שמוצא דברים תמוהים או סתירות בהרמב"ם או בשאר ראשונים או בהגמרא, יאמר ע"ז תירוצים כנוסח החזו"א בנוסח 'לאו דווקא' או 'חכמים הראשונים הבינו את גדר ועומק הדברים, ואנחנו לא מבינים' או 'צ"ע דבריו' אבל לבוא בגלל זה לזלזל בדרכו של הגר"ח?, ואני אף על פי שלא הסכמתי עם הרבה דברים שכתב הגר"ח בחידושיו על הרמב"ם, שהם נראים מדוחקים ואוקמתות, אבל לפסול בגלל זה עצם השטיה הנפלאה שלו, ודרך מחשבתו, שהכל נוגע לפסק, הלוא כל תירוץ על קושיה יוצאים ממנו כמה נפקא מינות לדינא, ואם כי ידוע החרדה הגדולה בבית בריסק גם הגר"ח וגם הגרי"ז, עד שהוצרכו לר' שמחה זליג, שיהיה הוא הפוסק למעשה, אבל לומר שאין בבריסקע שיטה, נפקותא למעשה, יכול לומר רק גר ובעל תשובה, שמקצת דברים שיודע הוא כבר קופץ כהדיוט בכל.

וכמו שאמרו, עקשנים אפי' על פתח גהינם אינם שבים, הוא ממשיך בעמרציות שלו ובבורותו להתווכח על מה שהוא בעצמו הודה שאין לו לא ידיעה ולא הבנה, וזהו תגובתו אחר שכבר הוכיח לו ספרן שיש ספרים ובהם מאות פסקים מהגר"ח (ולידיעתך ספרן הפסקים שהם בע"פ הם רבים ממה שנכתב בספר, וגם כל ההסתכלות בבריסק על כל פרטי דין בכל נושא שהוא הוא מיוחד ביותר, ויש בו הרבה נפק"מ להלכה. הלוואי שהיה זה השיטה ממשיך כמו שצריך עם תוכן ולא כפי שנסתאבה השיטה הזאת עד לזרא ולטירוף.וכבר כתבתי הביקורתיות שלי על בריסק באשכול הנקרא לומדתלומדת)

אני יודע שיש פה ושם נגזרות הלכתיות מהלמדנות הבריסקאית, זה חייב להיות, אבל זה מזכיר את מי שליקט פסקי הלכטות מהאבי עזרי. כל הנפ"מ האלו כמעט לא נספרות ע"י מי שעוסק בפסיקת הלכה, זה לא מבוסס ואף אחד מהראשונים והפוסקים 'לא יודע' על זה.

כאן הוא כבר יודע שיש 'נגזרות' וזה אפילו 'חייב להיות', אבל זה מזכיר לו לייצנויות מר' לייזער, וכמו שאמרו ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות, הוא חושב להמיר דברי הגיון בדברי שחוק (אני נזכר כעת בהפסוק, זד יהיר לץ שמו).

סוף דבר, דינוז תתעסק במה שיש לך באמת ידיעות, וגם שם תנסה להבין שמא אתה הוא הטועה. ואל תדחוך חוטמך בכל מה שאפי' אתה בעצמך מודה שלא עסקת בו מעולם, ואת הליצנויות שלך תפנה לעצמך, ולא לגבי אחרים. תזכור את המשנה מאבות -איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.

וגם כתבת על פסקי הגרש"ז, וכי הגרש"ז לא למד אצל תלמידי ליטא, שינקו בוולוז'ין מפי הגר"ח את השיטה, מי האיש שהשפיע ביותר על חשיבתו של הגרש"ז? הלוא הוא הרא"ז מלצר שהיה חברותא הרבה שנים של הגרש"ז ויחדיו בנו יסודותיהם, ומי היו אחד משתימהאנשים שהכי השפיעו על חשיבתו של רא"ז ? הלוא הוא הגר"ח המג"ש האהוב והאוהב בוולוז'ין.

מי היה האיש הראשון שהיה בידו הספר 'חידושי רבינו חיים הלוי' בירושלים? הלוא הוא הגרש"ז, (שמעתי מבנו) ששלח להגרי"ז לבריסק דליטא, טעלעגראם מיד כשהוציאו הספר. ובנו הלזה סיפר לי, שר' חיים היה נערץ ביותר על הגרש"ז וכל מיימרא או חידוש ששמע ממנו היה שש בו ומחשב בו ביותר.

ומי היה אחד משתי רבותיו שעשה אצליהם שימוש הגרי"ש אלישוב? הלוא הוא הראב"ד הרב בענגיס, ומי היה רבו שהכתירו בשם העילוי הגדול מוולוז'ין, הלוא הוא ר' חיים.

תקרא קצת אפי' מפי הציוניים ומשכילי וותיקי וולוז'ין איזה מהפיכה עשה ר' חיים בצעירותו ביותר, בכל החשיבה בוולוז'ין, אני בטוח שאפי' אתה עצמך בלא ידיעתך מושפע ממנו. אז סתם להטיל דופי בכל מה שאינו לפי טעמך? מנין לך המידה המגונה הזאת.

ומי היה האיש שהשפיע ביותר על הגר"ח עצמו? הלוא הוא רעק"א בתשובותיו (זה דבר מפורסם מהגרי"ז שהעיד על עצמו ששמע זאת מאביו) שאמר ר' חיים שדרכי חילוקי וחישובי רעק"א בפסקיו (וגם בחידושיו להגמ') הם לימדוהו דרכו.

וכבר בתגובותיו האחרונות שאח"כ, הדינוז משים עצמו ללעג גדול, הוא מראה את חוסר הבנתו (ושלא לומר חוסר ידיעתו) בכל מי שיידבר עליו, העיקר להצדיק שטויותיו הראשונות, ולא פסק משגיונותיו עד שאמר את ההברקה הגדולה -'מי צריך לר' חיים, עולם הישיבות היה ממציא מעצמו מה שר' חיים המציא' (כאילו יאמר 'מי צריך לאיינשטיין, גם בלא איינשטיין אני עצמי הייתי ממציא בסוף את חידושיו') וכמעשה דהרשלה שנתבקש להחזיר החמור שלקח בהשאלה, ואמר 'לא שאלתי' ועוד ש'החזרתיו כבר' ואם לא די לך באלו השתי דברי אמת,  אז 'קח חזרה את חמורך ולך לך'. אני מציע לך להתחיל לחשוב מעט לפני שאתה פותח פי חכמתך בכל עניין שהוא, אלא אם כן אתה רוצה לשעשע את קוראיך.

מסכים בהחלט שאיני מתמצא בכל ה'רייד' של בריסק, איזה קונדרוסים וסטנסילים נתחברו ועדיין הולכים ומתחברים וכו'. לא מרגיש צורך להתנצל על כך, את ספרו של הגר"ח אני כמובן מכיר היטב, ולא התכוונתי חלילה לזלזל בו, ואני מיצר אם מדברי הובעה נימת זלזול בגר"ח. כנראה לא טרחתי מספיק על הסגנון והניסוח.

אבל מה לזה ולתיאוריות של אידיאליש ופרקטיש? האם יש לך צד קל שבקלים שאם היית מדבר עם המושגים האלו עם ר' יהודה (בן עילאי) ור' שמעון (בר יוחאי) הם היו מבינים מה אתה רוצה? באמת נראה לך שכל המחלוקות תלויות באי אילו הנחות סודיות שאף אחד לא ידע אותן מעולם? כמובן שיש אופי ואפיון של אדם באופן כללי, אבל זה כמו שתאמר שכל המחלוקות בין הגרשז"א למנח"י תלויות בהבדל אופי מסויים שביניהם. זה הסבר חסר תועלת שלא מוסיף כלום.

אתה מגיע עם תיאוריה הזויה, ומתלונן על כך שזה לא מובן מאליו. אדרבה, אולי את ייתכן תצליח לשכנע בנכונות התיאוריה הריאלישית. אין ספק שמחכמתו של יתכן ניכר ששימש מישהו בבריסק או באיזור.

וכמובן הערכת הגדולים לגר"ח לא צריכה הסכמה של מישהו ולא היה עליה שום ויכוח, לא הנושא אם העריכו את הגר"ח, אלא כמה השפיעה שיטתו על ההלכה. לא היה כלל ויכוח על כך שהגר"ח עשה מהפכה גדולה, כל השאלה היא האם מהפכה זו נוגעת לפסיקת הלכה בימינו. מחוץ למעגל הבריסקערס.

כשתדבר בקשר לדברי, אשמח להתייחס.