|
|
| נשלח ב-12/1/2012 22:29 |
|
| |
| תורה_ודעת כתב: |  | | ולמשל רשב"י היה 'אידיאליש' שהיה דורש הטעמא דקרא, ואמר שמוקצה מותר כי אין אדם מקצה, ואמר שמשאצ"ל פטור, ואמר שדבר שאין מתכוין מותר, ואמר שהרומאים רשעים כי בשביל עצמם נתכוונו, ודבר הגורם לממון ממון, ואמר שיכול לפטור הכל מן הדין בסברא, ועוד הרבה, |
|
דוגמא יפה בהחלט.
גם אם יהיו כאלו שלא אהבו את ההגדרה הכוללנית והגורפת למימי קין והבל עד סוף כל הדורות ואף מעלים תהיות אם ניתן לגלות מימצאים שכאלו על כל המחלוקות שבש"ס. אני לא חושב שזו סיבה להיתפס לדבריך הכוללניים בקטנוניות ולבטל כלאחר יד את הרעיון שביטאת ואת הדוגמא היפהיפיה שהבאת. אל תדאג, גם אלו שלועגים לך, דבר ראשון שהם עסוקים כאשר מישהו אלמוני בא לדבר איתם בלימוד או בכל נושא שדורש קצת עומק, זה מיד לבדוק: אם הוא טיפוס הגיוני-פתוח או טיפוס משפטני-טקסטי, או אם הוא בריסקער או חזונאישניק, וזה ממש לא משנה אם הוא מגדיר זאת ביידיש עתיקה או בעברית מודרנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2012 22:59 |
|
| |
לא שמשו כל צורכם זה סיבת המחלוקת,
ואת האידי והריאלי נשלח לפסיכולוגים שיטפלו בהם עם תרופות,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 03:24 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: |  | ישראל בתשובתו לדעתי עושה טעות חמורה, כשהוא מפרש את דברי הרמב"ם הבאים: "וזו לא היתה הכוונה הראשונה (!), אבל המשא ומתן והוויכוח אמנם נפלו במקרה: כאשר היה מאמר שקול, ופירשו אחד בפירוש, ופירשו אחר בחלופו – הוצרך כל אחד מהם להראות אופן ראייתו ולהכריע פירושו. והכוונה הראשונה אמנם הייתה ידיעת מה שצריך לעשותו או להיזהר ממנו. וזה מבאר לשכמותו" כאילו: הרמב"ם – יקיר עולם הישיבות – אומר מפורשות שהמשא והמתן התלמודי אינו בכוונה אלא דרך מקרה, והעיסוק בו הוא כילוי הזמן! וזו פשוט טעות או הטעייה, הרמב"ם אומר שהויכוחים והדיונים אינם מטרה ואידיאל, הרי המצב הרצוי הוא שמשה יגיד לישראל את הכל ולא יצטרכו להתווכח על גירסאות וספיקות אלא ידעו הכל. אלא שבמקרי הזמן נפלו ויכוחים ודיונים וזה הויכוח התלמודי, אם היה בידינו לסיים את הכל ולהציג הלכה פסוקה וברורה, ברור שלא יהיה צורך עוד בויכוחים. ייתכן שהרמב"ם חשב שספרו יהיה סיום המו"מ, אבל מה זה משנה לענינינו? הרי מאז הרמב"ם קמו עוד מאות ואלפי פוסקים ושוב קרה 'המקרה' שיש ספיקות עד אינסוף ואי אפשר להכריע הלכה מבלי להתווכח. מקרה או לא מקרה, דברי הרמב"ם לא רלבנטיים בימינו כלל. אם לא ייתוכחו וידונו ויביאו ראיות מן התלמוד, איך ידעו? יש דרך אחרת לפסוק הלכות? |
|
למה טעות או הטעייה? כמדומני שנתתי שם מראה מקום מדוייק לתשובת הרמב"ם הנ"ל, אבל אם אין לך כוח להשיג את הספר, אצטט יותר: "לפי שהתכלית המכוונת במה שחובר בתלמוד וזולתו – כבר נכרתה ואבדה, ותכלית הלמדנים – כלוי הזמן במשא ומתן שבתלמוד, כאלו הכוונה והתכלית היא האמון בווכוח, לא זולת זה. וזו לא היתה הכוונה הראשונה, אבל המשא ומתן והווכוח אמנם נפלו במקרה: כאשר היה מאמר שקול, ופרשו אחד בפרוש, ופרשו אחר בחלופו – הוצרך כל אחד מהם להראות אופן ראיתו ולהכריע פירושו. והכונה הראשונה אמנם היתה ידיעת מה שצריך לעשותו או להזהר ממנו. וזה מבאר לשכמותו. ולפיכך נחלצנו אנחנו אל המכון הראשון, להקל זכירתו – יתר על כן להודיעו, לפי שכבר אבד בתוך כל דברי המשא ומתן – והנחנו מה שזולתו למי שיבחר שיעשהו אמונו. וכל שכן שאין שם מי שיחשבהו אמון, אלא יחשבהו התכלית והכונה הראשונה, אשר בה יעשה גדול, ואותה יש לבקש..." פירוש המילות: הרמב"ם טוען שכוונת התלמוד המקורית אבדה בתוך יער המשא והמתן. והוא מניח אותו למי שחושב שראוי לעסוק במשא ומתן כדי 'לעשותו אמונו', כלומר: להתאמן בחידוד המחשבה על ידי העיסוק במו"מ. ויותר גרוע מזה – למי שחושב שהמו"מ הוא התכלית והכוונה הראשונה אשר בה יעשה גדול. ולאחר מכן הוא מייעץ לתלמידו, נמען האיגרת: "ועצתי שהיא שתעשה יגיעך המסחר ולימוד הרפואה, עם העסק בתלמוד תורה באמת. ולא תילמד אלא הלכות הרב (הרי"ף) ז"ל, ותשווה אותו לחיבור, ואם מצאתם מחלוקת – תדעו שעיון התלמוד הביא לכך, ותדרשוהו במקומותיו. ואם תכלה זמנך בפרושים, ובפרושי הויות הגמרא, ואותם הדברים אשר הנחנו (=נתנו מנוחה) מעמלם – הרי זה אבוד הזמן ומעוט התועלת." ויש לצרף לזה את דברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה, "כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל, אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהן שחיברו אחר התלמוד. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה, ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". דברי הרמב"ם האלו מתאימים עין בעין למה שהוא כותב בתשובה הזאת לתלמידו. ובאשר לטענתך שהרמב"ם לא הצליח במשימתו, אכן. אבל אם המגמה היתה הכיוון שלו, ועיקר היגיעה וההשתדלות היתה לברר את ההלכה ולהסתכל על המשא ומתן כדבר שבדיעבד, מן הסתם היה העסק מצטמצם הרבה יותר. ולא היה משעבד את כל כוח היצירה של עולם הישיבות. אני חושב שאפשר לדמות זאת לעולם המשפט: מי שרוצה לעשות קריירה של משפטן – עוסק בתחום הזה ולומד אותו, ואף מחדש בו. אבל זה לא נחלת הכל. מי שרוצה להיות רופא או פיסיקאי או כל דבר אחר – לא צריך להתעניין בזה בכלל, הוא צריך רק שיהיה לו ספר חוקים שיהיה כתוב בו בבירור מה החוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 07:37 |
|
| |
תורה ודעת,
מספיק אתה לא שם לב שאתה פותח את פיך לבלי חוק על כל העולם ואשתו, תירגע, אל תדבר בכזאת התלהמות
תשאיר קצת מקום לאחרים, את מי לא פסלת במסא האחרונה שלך.
רק הערה: כדי שלא תחשוב שאין לי בעיה עם דינו, רק אומר שדינו גם אני נכוויתי ממנו, ואין אחד בפורום כמדומה שלא נכווה ממנו, אבל עדיין לדעתי יש הבדל בין אדם שלא פוסל את כולם כמוך, אלא שמדבר לא יפה וגם עקשן ואינו מודה על האמת, לבינך שפוסל את כולם בצורה גורפת, מבלי להתעמק בשיטות היסודיות, למשל הבדיחות קרש שעשית על חב"ד מבלי לדעת שחב"ד מבחינת תוכן זה חסידות נפלאה ביותר שיש לה הרבה מה לתרום.
תוקן על ידי tzvi11 ב- 13/01/2012 07:38:43
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 09:46 |
|
| |
תורה ודעת, מספיק אתה לא שם לב שאתה פותח את פיך לבלי חוק על כל העולם ואשתו, תירגע, אל תדבר בכזאת התלהמות אתה צודק, כבר הוגעתע מאמש, באשכול לומדתלומדת, שאניפוסק מלהשיב כאן לגירים וליציים ולזידיים, ואני חוזר לדון כאן רק בעניניים הגיוניים, הנוגעים לחקירות שכליים, ובל"נ היום לפני השבת או לשבוע הבא, כבר העלה שם, חקירה גדולה בעניין הנפש היא השכל (כלומר המחשבות עצמם), וכל שמות הנשמה, הרוח, הנפש, הם כינויים להרהורים ולהרגשיים (ויש לי לזה סימוכין מהרמב"ם בהלכות תשובה ובהלכות יסוה"ת, ואם כי איני מסכים אם כל דבריו, כי בזמנו לא נחקרו עדיין, כל האפשרויות בזה) אבל היות ואני יודע שגם חכמי היוונים כבר היו להם בזה איזה דיעות, וגם בהפילוסופייא של התקופה שלנו, יש בזה חקירות, אני ישמח אם יוסיפו לי ידעות ויקשו על דרכי הגיוניי, ואדרבא יוסיפו צדדים וישובים, רק אבקש שיהיה זה בלי התנשאות, אלא כדרך המסיבות שעשה אפלטוניוס שכשחקרו דרכי המחשבה, כל אחד הוסיף משלושאלה או יישוב או הבנה, וכולם כיבדו מאוד איש חברו, ושמעתי מ שאפילו אריסטוליוס כשביקר את דברי רבו אפלטוניוס, אמר שהוא אוהב מאוד דברי רבו וגם הם קרבוהו אל חקירותיו, אלא שהוא אוהב מדברי רבו את דברי האמת, ולכך חולק עליו, וגם כאן אבקש שיאהבו איש את רעהו, ורק בגלל אהבת אמת, יאמרו איש את דעתו וסברותיו, מתוך כבוד הזולת ואהבת האמת. תשאיר קצת מקום לאחרים, את מי לא פסלת במסא האחרונה שלך. לא פלתי אף אחד, רק הדינוז הזה, שאומר לי שאם יביאו להגר"ל את דברי חכמת הדינוז, הוא לא יבין. ואם יביאו דברי ניתוחיי באנליטיש וריאליש לפני התנאים והאמוראים הם לא יבינו, אמרתי לו שאם יביאו דבריו לפני רבותיו חכמי בניברק והגר"א, גם הם לא יבינו כלום מכל דברי החקירה של היום (ולכן אני סובר שמותר לחלוק אליהם, והלכתא כבתראה, כי הוא יודע דברי הראשונים וגם דבריי החכמה האחרונים) ולכך שיפנה חצי אשפת ביקרתיו לרבותיו, שלדבריו הם בכלל לא מאממינים, כי כל אמונתם מיוסדת על אדני טעות ומחשבות בטילות. רק הערה: כדי שלא תחשוב שאין לי בעיה עם דינו, רק אומר שדינו גם אני נכוויתי ממנו, ואין אחד בפורום כמדומה שלא נכווה ממנו, אבל עדיין לדעתי יש הבדל בין אדם שלא פוסל את כולם כמוך, אלא שמדבר לא יפה וגם עקשן ואינו מודה על האמת, לבינך שפוסל את כולם בצורה גורפת, אין לך מושג כמה אני אוחז מכולם,ואפילו דבריהחזו"א בהאמונה ובטחון למדתי הכל (גם מה שצנזרו הגריינמאנס) וגם החיי עולם והארחות יושר, ועוד מחכמי בניברק, אלא שאני סובר שהם פשוט לא יבינו ולא הבינו, הם הרי החרימו בנח"ש כל מי שיעיין בספרי חיצונים, ולא פסקו כהרמב"ם שלמען דעת האמת, מותר לעיין ולחקור בכל ההגיונות והסברות שבעולם, ולכן הייתה אמונתם מושגיית ומוטעיית, אבל שיבוא אחד שמתלמידיהם ויפסול אחרים כי הן לא חקרו? מי שמע כזאת? הדינוז הזה יודע מה חקרתי ומה לא, הוא דיבר בימיו עם הגרא"ל? וכבר אמרתי שאני כיבדתי את דעת חבירי, וראה כמה כיבדתי את לומדת וניסיתי להבין דבריה, אלא שהקשיתי עליה ביותר, כמו שהקשו עלי, ואני רוצה בקושיות האלו כי הם המעמידים אותי בקרן אורה. אבל הדינוז הזה קילל וגידף וליצץ, וקיימתי בו 'אם ללצים הוא יליץ' מבלי להתעמק בשיטות היסודיות, למשל הבדיחות קרש שעשית על חב"ד מבלי לדעת שחב"ד מבחינת תוכן זה חסידות נפלאה ביותר שיש לה הרבה מה לתרום. לא זלזלתי בשום מקום בחב"ד, (איפה ראית? איני זוכר) אדרבא כתבתי שהגרי"ד בבוסטן, אמר שמי שפקח עיניו והעלהו לדרך האמת היא תורת חב"ד שלמד בהיות אביו הגר"מ רב דחסלוביץ', ואפילו ר' חיים בחנו על התניא, תחת על הגמרא. רק אמרתי שבבריסק לא אחזו מכל תוצאות חקירותיהם(וגם הגרי"ד מבוסטן עצמו לא הסייק כמותם, אלא למד מהם על מה לחקור וחקר והסיק מעצמו, בראיות ובסברות) כי אינם מביאים הסבר וראיות על זה, אלא גוזרים גזירות בעניינים שרק השכל יכול לדעת ולהכריע בהם. ואדרבא אם אתה מכיר דבר מחב"ד שאינה גזירה אלא דבר שבסברא, אשמח מאוד לדעיתה. לייתכן, איני יודע איזה ר' לייזער תרגמת, אבל אני נתכוונתי לר' לייזער מבניברק (מפאניבז') שאחר שהיה אצל הגרי"ז וממנו למד את מידת האמת, וממנו למד אייך לדחות כל השיקולים הרגשיים כשמגיע הכרעת האמת, הלך לבניברק, ונלחם בבריסק וכל הקשור אליה בכל כוחו, ואע"פ ידוע שהיה נכסף ביותר לבית בריסק, ופעם אחת כשהיה בחתונת אחד מבני הגרי"ד (בן הגריז) עמד לידו אחד מאחי החתן (ילד קטן שהיה מבני הגרי"ד) והתפלל מעריב באולם בלא מנין, ואחר שגמר, שאל לו ר' לייזער, מדוע אין אתה הולך בהשטיבלאך שיש שם מנין גם בשעה כזאת, וענה לו -אזיי מיין זיידע האט גידאוונט, און אזיי מיין טאטע דאוונט, און אזיי דאוונט איך. כלומר ככה סבי (הגריז התפלל בלא מנין) וככה גם אבי מתפלל, ולכן כך גם אני מתפלל) ור' לייזער נתלהב ביותר מהעוז של ילד קטן לענותו (כראש ישיבת פאניבז' הגדולה בכל העולם) בצורה חזקה כ"כ, עד שסיפר זאת לכולם. (ואם כי אני לא אוחז מהשטויות האלו של הבריסקערס שכל מה שעושו אבותיהם , והרבה בגלל קושיים עצביים, (וכבר כתבתי ביקורית נוקבת עליהם, בהאשכול לומדתלומדת). הם צריכים לעשות כתוקיים, אבל אני אוחז מחיפוש האמת שלהם). וכיון שהזכרתי לר' לייזער, אספר עוד עובדה, שפעם אחת בט"ו בשבט, התחיל הש"ץ קדיש מיד אחר החזרה, ושאל ר' לייזער, למה אין אומרים תחנון, וענו אותו, כי היום ט"ו בשבט, ושאל -איז וואס איז (כלומר, אז מה יש), וענו אותו שטייט אין שו"ע אז ט"ו בשבט זאגט מען ניט תחנון, וענה -יא? אזיי שטייט? איך אהב ניט גיווסט. (כן? באמת? כך כתוב? לא ידעתי) ואם היה נשאר בבריסק לא היה קורה לו כזאת, כי היה לומד כל התורה כולה, ולא היה נעדר ממנו אפי' הלכה קטנה. וידוע שהגר"א בביאורו אומר שט"ו בשבט לא אומרים תחנון כי הוא כמו יו"ט. ואם כי בספרי ר' לייזערהוא מראה בקיאות גדולה גם בקדשים וטהרות וזרעים, אבל ידוע שמעת שעבר לעיר ההשקפה מסיני, כבר שקע בעיסוקיהם, וחסר ממה שהיה לו בבריסק.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 09:51 |
|
| |
דינוזאורוס אני חושב שאתה צריך לקחת את השורות של צבי לתשומת לבך, זה בחור לא מתלהם. אני חש זאת תמיד בהודעות שלך, ואני רואה יותר ויותר אנשים שגם חשים זאת. אתה מכיל המון ידע, וכותב עם הרבה טעם, גם אם לא מסכימים אתך. למה אתה צריך לתבל את כל זה בכמויות כה גדולות של העלבות, עקיצות, קטנוניות וירידה לרמה אישית, מדוע אינך יכול להשאר ברמה העניינית? תראה איזה 'ברוך' הכנסת לאשכול זה כשהרגזת את 'תורה ודעת' שיש לו רמקול במקלדת, והוא צורח את שטויותיו בגופן עבה כזה - שכולנו נהיים חרשים וירטואלית. תעביר את המסרים שלך, זה יפה ומפרה מאוד. אבל תשאר ענייני, וכך תהיה מכובד. אני לא מצליח להבין כל כך איך באותו איש יש ידע והבנה כה נרחבים, ולאידך אינטליגנציה רגשית כה בעייתית וקטנונית.
טוב, גמרנו עם הענין האישי (ותאמין לי שהתאפקתי הרבה זמן מלומר זאת). ונחזור לעצם הענין, שמתי לב כעת לשתי שורות בהודעה שהגבתי עליה קודם לכן: "באמת מוזר לתלות את היעדר לימוד המקרא ב'ישלש' של רבינו תם, אבל לא ברורה לי בדיוק הטענה, הישיבות הם בית מדרש גבוה לתלמוד, את המקרא אדם צריך או יכול ללמוד לבד" עכ"ל דינזואורוס
והרי על זה גופו אנו דנים! אדם לא יכול ללמוד את המקרא לבד - אפילו אם לימוד המקרא היה עומד היום באותו מקום שאליו הביאו אותו המפרשים הקלאסיים, רש"י ראב"ע רשב"ם ורמב"ן. כל שכן שהוא התפתח כל כך מאז ושינה את פניו לבלי הכר. על זה אני צועק: מדוע הישיבות הם בית מדרש גבוה לתלמוד, ולא ללימוד המקרא בעיון, כמו שעושים למשל בהר עציון? מי קבע את המסגרת הצרה הזאת? ומקרא הוא רק פן אחד, יש מחשבת ישראל, יש הלכות קידוש החודש הדורשות ידע במדעים, ויש עוד ועוד. מדוע לומד'עס מיותרת של עשרים דף ראשונים בפחות מעשר מסכתות זה כל פני התורה? מדוע??
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 10:03 |
|
| |
אני חושב שאתה צריך לקחת את השורות של צבי לתשומת לבך, זה בחור לא מתלהם. אני חש זאת תמיד בהודעות שלך, ואני רואה יותר ויותר אנשים שגם חשים זאת. אתה מכיל המון ידע, וכותב עם הרבה טעם, גם אם לא מסכימים אתך. למה אתה צריך לתבל את כל זה בכמויות כה גדולות של העלבות, עקיצות, קטנוניות וירידה לרמה אישית, מדוע אינך יכול להשאר ברמה העניינית? תראה איזה 'ברוך' הכנסת לאשכול זה כשהרגזת את 'תורה ודעת' שיש לו רמקול במקלדת, והוא צורח את שטויותיו בגופן עבה כזה - שכולנו נהיים חרשים וירטואלית. תראה שטות אחת שכתבתי. הכל כתוב לפניך, תראה משהו, שהוא שטות ולא חכמה. לפי אייך שאני מבין מדבריך, באמת למדת באיזה ישיבה (כפאניבז') שכל עיסוקיהם הוא מחצית בפוליטיקא, ומחצית בחקירה מטופשת בלא שיבינו בכלל מה עומד בשורשה. וכבר אתה מחזיק עצמך לחכם גדול שיודע למתוח הביקורת.
האם פתחת מימיך בהישיבה שלך, איזה ספר עיון ומחשבה? הרי בהישיבות כל מה שעיון וחכמה נודף ממנו, בורחים כמאש, האם עברת על דברי החזו"א בהאמונה ובטחון, הרי הוא היה ליטווישע, האם חקרת באחד מדרכי הפילוסופייא או הפסיכולוגייא החדשים? כל ימיכם בהישיבות הם מצות ומדנים, וקצת פילפןלי הבל. בבקשה ממך, תקרא את מה שכתבתי באשכול לומדתלומדת, ונראה מה כוחך בהגיון ובחקירת האמת. ללמוד כמה שנים בליטווישע ישיבע ולצאת עם הארץ גדול, שאינו יודע, לא הלכה ולא הגדה ולא אמונה, אלא כמה פילפולוניים. ואח"כ למתוח ביקורת, אינה מראה שאתה חכם, פתח פיך בדברי חכמה ונלמד מי אתה. תעביר את המסרים שלך, זה יפה ומפרה מאוד. אבל תשאר ענייני, וכך תהיה מכובד. אני לא מצליח להבין כל כך איך באותו איש יש ידע והבנה כה נרחבים, ולאידך אינטליגנציה רגשית כה בעייתית וקטנונית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 10:09 |
|
| |
תורה ודעת אני ממש ממש לא מתכוון להצטרד בויכוחים עמך, כבר ראיתי את סגנונך וזה הספיק לי. אוסיף רק שהניתוח אינסטנט שעשית למקום שלמדתי בו מלמד אותי על עומק הבנתך בניתוחי האישיות שאתה עושה פה בחינם לכל אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 10:27 |
|
| |
תורה ודעת אני ממש ממש לא מתכוון להצטרד בויכוחים עמך, כבר ראיתי את סגנונך וזה הספיק לי. גם אני ראיתי הסגנון שלך. שתינו מותחים ביקורת על המקומות שאנחנו מכירים, (תראה הביקורת החזקה שלי על בריסק באשכול לומדתלומדת, וגם על המתמידים יש לי ביקורת חזקה, אני לא פתי יאמין לכל דבר), ואני מבין הביקורת שלך על הליטווישע ישבות, שהם בתי בטלה גדולים, שגם מי שכבר מתמיד ועמל, מעלה בידו חרס על הרוב, ואיני פוסל כולם כי וודאי יש שם חכמים ויודעים הרבה. אבל הרוב יוצאים בעם הארץ גמורה, ולעומת בריסק, שמי שרציני (ולא בא סתם ליישב שם שנה או שתיים כדי לספר לכול, שהוא ישב בבריסק) יוצא לאחר שנים, יודע ובקי בכל קדשים ובהרבה מטהרות ובהרבה מנשים ניקין, ויש לו כלים מחשבתיים והגיוניים גדולים לשאר הש"ס, והוא יודע גדול בהלכה, ויש לו גם לזה כלים חזקים). אוסיף רק שהניתוח אינסטנט שעשית למקום שלמדתי בו מלמד אותי על עומק הבנתך בניתוחי האישיות שאתה עושה פה בחינם לכל אחד. אני לא יודע איפה למדת , אני קראתי ביקורתיך, ולמדתי, שמה שבאמת מפריע לך, הוא שלומדים תורה לשמה, כלומר לידע הדת והאמונה, וקיום המצוות, ופלפול הראוי בהם. ואתה רוצה שהישיבעס יהפכו לאוניברסיטן, וכל רצונך בלימוד התנ"ך הוא כדי שיפסיקו לפלפל במעשי המצוות, אלא שיחקרו מה עשה ירובעל ואת מי אהב דוד, ובמי חשק שלמה, ואת מי כבש יהושפט. אני עברתי על התנ"ך כולו כמה פעמים, וכל מה שהוא נצרך לתו"מ הכול נמצא בהש"ס ובמדרשים, וכל מה שאינו מעניין אותנו כמו כל חשק שלמה וכל אהבת דוד, אינו נמצא (רק הנצרך מזה להלכה) וע"ז כיוון ר"ת שהוא נמצא בהגמרא(והמדרשים), אם אתה לא רוצה בכך, הסימן הוא שאתה רוצה שנהיה ד"ר לתנ"ך וד"ר לתלמוד, ותייכף תדרוש שבכלל ילמדו קביקרת המקרא' בהישיבעס, ואפילו הרב קוק כשדרש בהר הצופים דרשתו הידטעה, נתחנן שלא יעסקו בזה. ולא שמעו בקולו, וראה מה קרא לאחריתם, כי שמעתי שהרבה מחוקרי התנ"ך הם יהודים שומרי תו"מ שכל התורה הפכה להם עניין לחקור אותו, ודין התנ"ך כדין הקוריאן, והברית הנוצריית אצליהם. אם אתה רוצה שילמדו כמו שצריך בהישיבות, וודאי צריך ללמוד הגמרות והראשונים, והפוסקים, והכל להלכה (תיכנס בבריסק ותראה אייך היא השיטה). אין לי זמן עכשיו (אני כבר באיחור לעבודה, אמשיך כשיוכל). ועוד לא הראית שטות אחת ממה שכתבתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 10:49 |
|
| |
למה אני צריך להראות את השטויות שלך, כשאתה עושה בעצמך את העבודה טוב כל כך.
תוקן על ידי ישראלבקוב ב- 13/01/2012 10:48:03
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 10:52 |
|
| |
הערה קטנה בקשר למוטיבהחוזר ונשנה של 20 דף הראשונים
גם ברוב הראשונים על הדף הנפח של תחילת המסכת גדו לאין שיעור משל סופה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 11:23 |
|
| |
תורה ודעת באמת, למה לא התחיל את התורה בהחודש הזה לכם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 13:05 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | הערה קטנה בקשר למוטיבהחוזר ונשנה של 20 דף הראשונים
גם ברוב הראשונים על הדף הנפח של תחילת המסכת גדו לאין שיעור משל סופה |
|
מעניין שגם בפירושי התורה של הראשונים רואים מגמה דומה: עיקר השקעה בספר בראשית, ולאחר מכן בסדר הולך ויורד. אולי פשוט מתעייפים בהמשך? 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 13:09 |
|
| |
בהמשך את הפרשנות עושה הגמרא- והם לא רוצים להתחרות, ובעיקר לא לסתור ולבטל את דבריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2012 14:03 |
|
| |
למה אני צריך להראות את השטויות שלך, כשאתה עושה בעצמך את העבודה טוב כל כך.
למדת כאן השיטה מדינוז מהר, שתחת התווכחות עניניית, כשאין מה לענות , ההכפשה היא התשובה, וע"ז כבר קראתי הפסוק 'זד יהיר לץ שמו' שהזד היהיר (היינו שמחשבותיו הם לא מהאמת וההגיון כי אם ממחשבות זדון עצמיים) כשאין לו מה להשיב הוא מיד פותח בהתלוצציות, כדי למעט חבירו ולפסול דעתו, ועל כן שמו הוא לץ. כל דברי שכתבתי הלוא המה כתובים עדיין, על הכול אתה מכובד להתווכח לשאול ולענות, ואם שגיתי אודה על האמת, ואם אתה שגית תודה אתה על האמת, רק שלא תזרה חול בעיני האנשים, כאילו אתה הוא החכם וזולתך הוא הטיפש. אם לשוני היא המפרעת, הרי שאין זה טענה ענייניית כי אם טענה שוליית. תראה שטות אחת שכבתי. ולעניין שאתה כתבת הכתבה ההיא מראש האשכול,אין לי כל בקורת אם מי שבא לומר, רבותי למדתי בהישיבות תורה הרבה, וגם למדתי חכמות חיצוניות בעומק ובביקורת מתמידיית, ובחנתי הדברים בעיניים בוחנות ואמיתיות, לדעת מה היא האמת, הדת ישראל היא אמת אם לאו, החכמת התורה היא חכמה אמיתיית המביאה התועלת האנושיית והתכלית האמיתיית אם לא, הכותבי התורה היו אמיתיים והעבירו מסורת אמת ממשה מפי הגבורה אם לאו, האם גירסת הראשונים ודרך פירושם אמת אם לא, והגעתי להמסקנה שדרך התורה היא שקריית, היא כולה זיוף על גבי זיוף וכל דור מרבה לזייף מקודמו, האחד טועה וכולם טועים אחריו, אדרבא איש כזה הוא איש אמת, שהוא טוען ממה שחקר באמיתות, ואיתו אני אוהב להתווכח, היעמדו דבריו או דברי. אבל אתה לא כך טוען, אלא נראה מדבריך שנמאס לך בכלל מדרכי הלימוד והתורה, וכל מעיונותיך היא לימוד התנ"ך כדי ללכת כפי הפשטיות העולה ממנו שכל חייהם בילו במלחמות איש בשכניו, וכל העיון בהגמרות בשבילך היא להראות איזה דור טעה בזה ואיזה גירסא טעתה בזה, ואיך הראשונים שגו בהבנת דברי הקודמים להם, ואיך האחרונים מפלפלים בשקר, הכל כי נמאס לך דרך הישיבות שאין מנהל להם כצאן טועה ירעו, אין להם לא דרך ולא מסורה (תשוו הלומדים כיום להלומדים בוולוז'ין, תשוו אפילו המוסר של היום למוסר של דוגלי שיטת המוסריית, אין בכלל אח ורע לדרך רוב הישיבות היום, ששיטתם נולדה מהאפס). השיטה של רוב העוילם הישיבעס היום היא מופרכת מיסודה. אם תיכנס לכל בריסקע ישיבה, תבין אייך שכל לימוד גמרא וכל חקירה, עניינה מה הנפקא מינה להלכה, ואם כי רבים השיטות, ולבסוף רבים המסקנות, אבל גם זה היה דרך הלימוד בבלי וןהירושלמי עצמם, שרוב לימודם היה בפילפולי דברי המשנה והברייתא, שהם היו ברובם פסקי הלכה, והלכה הגמרא ומכל הלכה פשוטה, הוציאה הרבה מאוד הלכות המתפרדות התלויים בכל שיטות והבנות המוראים, וכן בכל דור ודור נעשה קיבוץ הלכה מכל הפילפולים שלפניו, עד שההלכות המקובצות הופכות בעצמם להתפרטיות קטנות בדורות הבאים וחוזר חלילה. לי היו חברים שההורים שלהם היו לויערס (עריכות דין בהבתי המשפט, באיירופא ובאמריקא ששם המשפט מפותח, וכולם אמרו אותו הדבר, שאין להאמין ואין לשער כמה החקירות והעיסוק של הגמרות והראשונים והאחרונים היו לעזר אין ערוך בלימודי הלויערס, ועד היום הרבה חבריהם הנוכריים מתייעצים עמהם הרבה, בגלל גודל חריפותם הנלמדת מהגמרות והתורה). אם מפריע אותך מה שכולם מצדיקים הדורות הקודמים, אתה תתפלא לשמוע שגם בדרכי המשפט בעולם, כל דור מביא המסקנות מדורות הקודמים, ואפילו השופטים עצמם בהרבה פסקים מביאים שהעניין בדומה כבר נידון בערכאה אחרת קודמת ואנו מקבלים את פסיקתה בלי לערער, ושלא לדבר על הלויערס שעיקר הפרכותיהם על השופטים הוא מפסקי דין קודמים שהם מוצאים שלא כדברי השופטים דהיום, הרי שכך היא דרכי המשפט. ואיני אומר שאין לשנות, שהרי כידוע השותי"ם הרבים שינו מאוד המסקנה הפשטיית העולה מהגמרות והראשונים, עיין תשובות רעק"א ועיין תשובות נוב"י ועיין תשובותמהרשד"ם, ועוד ספרים אין קץ, שכל תשובה שמה מפרטת הגמרות והראשונים לאין ערוך פלפןלי הלכה ומסקנות מחודשים ונפקותות השייכים לדור שלנו. ואולי בהישיבע שלמדת העדיפו לעסוק בפילפולי הבל, אבל וודאי יש ישיבות ששם הדרך היא חיפוש המסקנוית. אלא שלא בכל דור יש מי שיקבץ כל הפלפולי הלכה לפסקי דינים וזה קורה פעם בכמה דורות. "ואולי למדת בחסידישע ישיבות, ששם יש ישיבות שלגמרי שללו הלימוד ההגיוניי, ושמעתי מבחור בגערער ישיבה, שמעולם לא פתח רמב"ן או רשב"א וכל היום לומדים שם משנה ברורה. הבזה תחפוץ שיגדלו בדור הבא עמי הארצות מוחלטין שחוץ ממשנה ברורה המנקודת לא ידעו כלום. תאמר מה דעתך אייך ילמדו בהישיבות? תכתוב הצעה חילופייית למה שאתה למדת. ונראה אם מה שבאמת אתה מציע הוא לא לסגור לגמרי הישיבות, ולפתוח תחתיהם אוניברסיטן לגמרא ולתנ"ך
תורה ודעת באמת, למה לא התחיל את התורה בהחודש הזה לכם? אתה יודע כמה הילכתא גבירתא, למדנו ממעשה אבות, וגם מעניין הבריאה, עיין בהחוברות תורה ודעת ותרווה נחת). ואפילו בבריסק יש להם תילי תילים של דיוקים ולימודים מכל חומש בראשית, הרוב הגדול בעל פה וחלק נמצא בהסטנסילך.
 |
|
|
|
|
|