דורכים במקום - התקדמות לימוד התורה בצבור החרדי.

ככל הידוע לי ההלכה רואה חשיבות בקיום, גם באונס, ומה גרע חינוך?

היכן ההלכה הזאת? וגם תסביר בהגיון מה תועלתייותה אם האמונה והדעה הנכונה, היא לא בחיריי, אלא כתוכיים וקופיים.

אם איני בעד גישה זו זה גם בגלל שחושבני שניתן לחנך באופן סביר והגיוני,

אבל החינוך יהיה הכנסת דעותיך לאחר, לא הכניסו בבחירת האמת, וחןץ מיזה מה לשיטתך הרעיון אייך לעשות זה.

וגם משום שכפי שציין דינו קשה מאוד היום למנוע מידע. לשם זה יש לחנך את הילד לבידול קיצוני, שלציבור אינו אפשרי

טוב, כבר אמרתי -יידן פיר זיך איימיש.ואולי כדאי לשנות בתורה, תחת חוקים צדיקים וישרים, חוקים תמימים וכפויים.

לדינו

יש מקום לדון אם צריך או שכדאי או שחייבים לדאוג לדור הבא,

לא מיבין אותך, הרי זה מה שאתה דן עליו עכשיו, אייך משמרים החינוך, אל תאמר שכל מה שמעניין אותך זה דור הסמוך אלינו ולא זה שאחריו, מאי אולמיה האי מהאי, וכי אתה טוען טענת יואב לדוד המלך, מה איכפת לך מהדורות הבאים אחריך, תדאג רק לעצמך.

אבל כמו שאומרים 'תפתח אשכול'. מכיון שאתה מציע משהו שיחסית חריג בנוף, זה נושא לעצמו.

חריג? אז מה, כל הצלחתינו והגיעינו עד הלום בכל שטח הוא בזכות החריגיים, שאינם מתבהלים מההמון. פעם שאלני זקן אחד ששמע דעותיי -מי רבך? (ואין הכוונה לבריסק והגר"ל, שהם רבותי שלימדוני דרך חשיבה וכיווני החשיבה, אבל לא רבותי שמימיהם אני שותה בעיוורון, כי רבותיי האמיתיים הם שתי כליותיי, וכנאמר באברהם -נעשו כליותיו כרבותיו), ועניתי אותו, רבותיי הם רבותיו של הרמב"ם והרמב"ן והאר"י והגר"א והבעש"ט והגר"ח והחזו"א, כלומר כשם שאילו צמחו והפכו העולם כל אחד כפי שיטתו (ואיני נכנס אם צדקו אי לאו) רק משום שלא היה להם מלאך שדפק על ראשם ואמר להם תגדלו לפי אייך שאני רוצה, אלא כי הם עצמם דפקו על ראשם ואמרו לו גדל, כפי שההגיון מורה אתכם, כן רבי הוא זה שאני דופק ראשי ואומר לו גדל. אתה לא מפריך בהגיון רעיוני אלא אומר שהוא חידוש, טען נגד זה מסברא ואדון איתך, כי טענותיי צודקות מאוד.

אני דיברתי על מי שיוצא מהנחה שיש ענין וטעם לדאוג לדור הבא. זה לא משהו שקשור דוקא לדת, כל אחד שמאמין במשהו רוצה להנחיל אותו לצאצאיו ולסביבתו ולחיות בסביבה טובה.

אה, אתה מדבר מהרצון האישיי והנטייה האישיית לנוחיות השבט והפרט, מה שקורא דוקינז הגן האנוכיי, אז איני מחפש לך פתרון. דאג לעצמך בלבדך. הרי שמעתי עליך שאיש רודף אמת אתה.

כתבת שאם אני מנחיל את אמונתי לבני אני מאמין והם חיים בשקר, אבל לא דיברתי בהכרח על להנחיל אמונה בכח, אלא לתת את הכלים להיות מאמין באמת. מה שכתבת שאסור להעלים וכו', אני לא טענתי שצריך להעלים, רק שאלתי מה הדרך הטובה ביותר, בודאי שהכיוון הנכון הוא לא העלמה, אבל לקבוע שכל מה שבא על ידי חינוך הוא העלמה, ממש לא נכון. גם כשתחנך את ילדיך על ידי הצעת שיטות שונות ומשונות, זה סוג מסויים של חינוך, והעלמה של הדרך הנורמלית שאתה גדלת בה. נדיר למצוא בעולם אנשים שלא מעניקים לילדיהם שום סוג של חינוך וכיוון, אלא מצפים מהם להיות אנשי מערות שימצאו את דרכם לבד. חיפוש הדרך הוא בזבוז אנרגיה עצום ולא תמיד אפשרי להיעשות בכלים המתאימים, בא נגיד בלשון המעטה שהכלים האינטלקטואליים שמספק העידן שלנו לא בדיוק מאוזנים ואובייקטיביים. לחשוף ילדים לתעמולה מבלי שום איזון זה בהחלט ההיפך מחינוך, ואין כאן שום מתכון לאמת. חשיפת צעירים לקונפליקט שאין להם דרך הגיונית לפתרו היא שקר קדוש, בשם איזה אידיאל אתה מכניס אותם למצב בו הם יגיעו לשקר. אם זה קדוש לך, עשה זאת.

אז דבריך כדברי, הבא לפניהם, בעת ובזמן המתאים לגילם, כל המידע הפילוסופיי והפסיכולוגיי, כי הם הנצרכים באמת לדעות הנכונות, וכבר כלול בהם ובדוגמותייהם עקרוינות המדע במה שנצרך להחליט היש ה' בקרבינו וכדומה. ותן להם להחליט, מה לך לכפות בכוח הר כגיגית מקטנות, והרי זה מה שטענתי השיטה הזאת היא הנוהגת בכל המקומות האפייליים בעולם, וגם שם כולם מאמינים בתמימות במה שבדו אבותיהם ואנסיהם.

בכל אופן אני דיברתי אך ורק על הנושא של מה אפשר לעשות כדי לחנך לשמירת המסורת, כפי שמצאנו את קדמוננו עושים. ושאלת נחיצות ענין זה היא שאלה נפרדת.

ע"ז גם עניתי לך, לשיטתך.שצא ולמד מכס האיימיש, בנתינת סיפוק לאדם מצורת חייו, ובתוספת האוישר האדדי והזולתיי, ובצרוף חסימת הדעת לגמרי תוך הטלת עונשים ונידויים, היא מתכוינת מצליחה ביותר, ורק תדאג אצלינו לקצת יותר סיפוק אנושיי, וכבר הצלחתך מובטחת.

בתור דוגמא לרעיון, ראה את דברי הגר"י וינברג בעל שרידי אש במאמרו על רש"ר הירש: "המגן היחידי נגד סכנתה של תנועה רוחנית המתפרצת מן החוץ הוא ליצור תנועה רוחנית נגדית, אי אפשר להילחם בה על ידי חרמות ואסורים". באופן זה הקונפליקט מתמעט או שנעלם לגמרי, וההתמודדות עם שאלות יכולה להיות ענינית, בלי לחץ פסיכולוגי.

אתה מדבר בתמימות? מה אינך יודע שרק הסיפורי דיבוקים והעונשים והחרדות והנידויים החברתיים הם הבולמים החרדיים מלעשות כאוות לבבם והגיונם.

הרעיון של האימיש הוא כמובן רעיון שלא מתאים לציבור החרדי, מכיון שהוא לא רוצה להיות כמו האימיש, יש גם את הנזירים ההודים שנמצאים 20 שנה במערה, או 10 שנים בראש עמוד חשמל, באופן זה הם מוגנים מכל פגע. כל חברה סגורה יכולה להחזיק כרצונה, השאלה שלנו היא לא מה אפשר לעשות בתוך חברה סגורה, אלא אלו כלים אפשר להקנות לאדם שיתנו לו יציבות נפשית גם כשהוא יבחר שלא להיות בתוך חברה סגורה. ובודאי שהרעיון של החרמות והנידויים הוא סוג של אכזריות שמן הסתם לא הצעת ברצינות.

ויש הנזירים היהודים המתגוררים במא"ש ושיכון חזו"א ולייקווד וויליאמסבורג וגייטסד, ושאר שלוחותיהם. שכל כוחם הוא אך ורק בזריית חול בעיני השכל ושקרים ובורות מפליגה, וגם בקללות ונידויים (ורק כדי לאסוף צדקות הם מציעים לאחרונה קצת ברכות וטובות), נדמה לי שאתה חי בעולם אחר מהיכן שכולנו חיים. אני יעלה בלילה קצת דברים שנדפסו מהחזו"א והקהלות יעקב והגרי"ז ועוד, ואסבירך מה מחזיק התמימות החרדיית.

אני גם בעד אמונה שכליית, ואני חושב שאם יסבירו העניינים הטבעיים היטב, אפשר להגיע אליה בהגיון פשוט (ןהארכתי ע"ז בלומדתלומדת) אבל צריך להיות הגוניים, ולהבין שמה שנראה לי הוא נראה רק לי, ואיטני יכול להחליט לחברי, אלא רק לנסות לשכנעו, וגם להראות הכיוון הפסיכולוגיי שנראה לי למה הוא נוקט בדעתו הלזו (והוא יראה לי בהייפך), אבל לסגור את מוחות הצעירים מכול וכול, ולהכניס שמה באבע מעייס'ת, והפחדות, הוא אינוס המוח, ואין בו שום תועלת, והמאמין מכוח זה הוא בדיוק שווה להכויפר, ואין תועלתיות אלא במה שבחר האדם משכלו ורעיונו החפשיי לגמרי, מכל דעה מוקדמת.