מתערבבים כאן כמה וכמה נושאים, כמובן זכותו של כל אחד לדבר על נושא אחר, אבל קשה לדבר על הכל ביחד, ובפרט שיוחסו לי דברים שלא אמרתי, הריני לנסות לעשות סדר:
יש כאן הרבה שאלות, למשל:
א) האם ראוי ואיך לחנך ילדים לדעה שבעיניך נכונה. (כפי פתגמו של דוקינס 'אין ילד דתי').
ב) האם גיל העולם בתורה אינו כפשוטו.
ג) את"ל שכן האם זה מאיים על מישהו.
ד) את"ל שכן האם ראוי ונכון לחנך לכך ילדים.
אבל אין בשאלות אלו קשר לשאלה ששאלתי מתחילה. אני שאלתי, בהנחה שעקרונות החרדיות נכונים, ובהנחה שהם נתונים בפני איום, מה הדרך לגרום לילדינו שלא להיות מושפעים מאיום זה.
לא עסקתי בבירור הנחת היסוד שראוי לחנך ילדים לדעה שבעיניך נכונה. לא התעניינתי בשאלת גיל העולם, לא טענתי שהיא איום, ובודאי לא כדברי תלמיד טועה שאם נחנך כך ילדים הכל יתמוטט, לא נכנסתי כלל לפרטים של שאלות ותשובות ודעות אישיות של כל אחד.
אני רק שאלתי איך גורמים לילדים להתמודד מול תעמולה אינטנסיבית ביותר, כשברור שאין טעם לצפות שהם לא יפגשו בה לעולם. וגם ברור שאי אפשר לצייד אותם במענה לכל טענה שתושמע במליון מדיות במליארד השנים הבאות. צריכים לספק להם כלים, שכליים ונפשיים. אלו כלים צריכים לספק להם? ואיך עושים זאת?
כל השאלות מה היא הדעה הנכונה, ומי ישכנע את הגדולים בדעה זו, וכו' לא נוגעות לשאלה העיקרית. והיא הדרך הנכונה התיאורטית. ייתכן שזה עולה כסף, ייתכן שזה מעצבן, ייתכן שיתלו אותנו בכיכר העיר, ייתכן שלא נרצה זאת. השאלה היא רק מה הדרך הזו, וכל אחד יבחר איזה מחיר לשלם ואם היא אפשרית. (מי אמר שמדובר על דרך לכולם ושיש צורך לגרום לכל הציבור לנהוג כך?)
הצעתי את האפשרות של תנועה רוחנית כנגד, התעוררות נפשית שיכולה לשים את התעמולה הנגדית בפרופורציה האמיתית שלה. ונראה לי שכשאנחנו היינו בישיבה קטנה די עשו שימוש בתנועה רוחנית שמסבירה לנו עד כמה הרחוב מכוער ומסכן ודוחה ומתועב, וממילא אנחנו העדינים והאצילים וכו', והרגשה כזו נותנת לך תחושה שמי הם בכלל החילונים השקרנים והמכוערים והמסריחים שנקרא איזה משהו שהם כתבו ובטח כוונתם להתיר בזה עריות. הבעיה של ה'תנועה הרוחנית' הזו שהיא מכלילה בלי קשר, ולכן היא מתנפצת ברגע שאדם פוגש חילוניים שאינם מכוערים ומסכנים ודוחים, אלא סתם אנשי טובים.
אם מישהו יתייחס ס"ס לשאלתי, אשמח. ואם לא, שלכה"פ לא ייחס לי נושאים שלא העליתי ודעות שלא אמרתי.
אבל מכיון שכבר נאמרו הדברים, אכתוב כמה הערות שקשורות להנחות היסוד וכנראה צריכות לעלות איך שהוא במהלך הדיון:
1) מה מהווה איום? גיל העולם. עד כמה שידוע לי נויגרשל שנחשב כחברונר קלאסי ומטה, כותב ואומר בהרצאותיו את דעת הרב קוק הידועה בצורה זו או אחרת. לא נראה שלי שזה מפריע למישהו, או שזה פתר בעיה למישהו. ממתי מדובר באיום?
השאלה אם חז"ל טעו בעניני טבע לא חשובה כלל, ולא נראה לי שהיא תציל את הדור אם נסביר תמיד שיכול להיות שטעו (כפי שדרש רש"ר הירש), או שלא. בזה נלע"ד שלא כדעתה של צענע.
האיום הוא כלל השיטה של המדיה, לדבר בצורה שנראית משכנעת ומבוססת, על כל הבא ליד, על התרבות היהודית המסורתית על האמינות של המסורת על הרלבנטיות שלה, מה שיכול לגרום לבחור מבית חרדי כמו פרזנט 'לקנות' את זה. וכך יכולים עוד רבים אחרים.
יש להבין כי אם כל החרדים היו דוגלים בכך שהעולם בן 5 מליארד שנה ושחז"ל טעו פעם ביומיים, זה לא היה משנה שום דבר, המדיה היתה מתמקדת בפרט אחר שנראה לה בעייתי, והאפקט היה שוה לגמרי. כל מי שלא מיישר קו כמו סרגל עם העמדה החלולה הניאו קלאסית של דורינו דינו להידרס בגלגלי התעמולה. שלא נדע מטומאה.
2) למה צריך לחנך? כפי שהסברתי, זה לא מה שאני דן עכשיו, אני פשוט מדבר לפי ההנחה הרווחת של רוב שומרי המצוות. והדיון האם הם צודקים הוא דיון נפרד. אין לי בעיה עם חריג בנוף, זה רק שאלה של הפרדת נושאים. ייתכן שהחריגים הם הצודקים במקרה זה כמו ברבים אחרים, אבל אני דיברתי אל הרוב, יש כאלו שצריכים לישון, יש כאלו שצריכים לאכול, ויש כאלו שמחנכים ילדים, לא משנה כעת למה, יש להם בעיה, ואני שואל אם למישהו יש פתרון.
בנוגע לזה הציע תו"ד את האיימיש, ואני ביקשתי פתרון יותר פרקטי. שישאיר אותנו אנשים נורמלים ושפויים. הנזירים ממא"ש לא נראים בעיני שפויים, ולכן גם ה'פתרון' שלהם אפילו אם נניח שהיה מביא למשהו, דוחה אותי.
הרעיון שלך להציע את כל הדעות, אינו מתמודד עם הבעיה, מה שאתה תספר לבן שלך וכל הדעות שאתה תציב לפניו, זה יהיה בכל מקרה מגוון שאתה תבחר לפי הקשת שנראית לך. זה 'החינוך שלך' (שהרי אם מישהו ירצה לתת לבן שלך משהו אחר, כגון לחנכו רק כפי ביה"ס חילוני קלאסי, תתנגד). אבל כשהבן שלך יהיה עצמאי הוא יקרא לבד את כל התעמולה שהוא יבחר, תעמולה משפיעה, כשם שאנשים קונים קוקה קולה או מכניסים לגוף סיליקון בגלל תעמולה ופרסומות, כך אנשים מחליטים בעניני דעות. פוליטיקה. כספים, והכל. יש כיום תעמולה מאד חזקה לטובת אורח חיים מסויים והשקפה מסויימת שמכונה בטעות 'פלורליזם', והבן שלך לא יוכל להתמודד בצורה אובייקטיבית עם התעמולה הזו, בדיוק כמו שאנשים גדולים וחכמים ממנו מושפעים מפרסומות. אם תתן לו לבחור לבד, איבדת אותו לטובת משרד הפרסום הכי מוצלח, הפרסומאי הכי עשיר, והקשקשן הכי מוכשר. זה יכול להיות ויקפדיה, אתר הידען, או פורום עצכ"ח. אתה חייב לתת לו את הכלים להעמיד תעמולה במקומה. שזה ענין מאד לא פשוט.
אתה חושב שרק הסיפורי דיבוקים גורמים לחרדי לשמור מצוות. ועל זה בדיוק אני בא לספר לך שלא, ישנו מצב של תנועה רוחנית, הסוחפת את האנשים מרצונם להיות דבוקים ברעיונותיה. מי שנבלם ע"י דיבוקים הוא נמצא במצב שלא חינכו אותו ולא נתנו לו אידיאליים רלבנטים (מלבד 'שיבנה בית המקדש'), ובדיוק כדי שלא להגיע למצב זה אני מעלה דיון. ונראה לי שכחבר קהילת המתמידים אתה אמור לדעת ולהרגיש שאידיאל רוחני ותחושת יחודיות יש בהם הרבה כדי לדחות תעמולה. אע"פ שבאמרך שהיהדות של כל החרדים היא בגלל דיבוקים אתה מפגין צמצום אולי עקב קירבה לנזירי מא"ש.
3) מה היא החרדיות? רוח חדשה כתב לדעתי התשובה היא לא, אין דרך להשאיר את הקונספט החרדי ולפתור את הבעיה. זה דומה לדברי בעל בעמיו שמדובר בזהות חדשה.
אבל אחר המחילה, אני לא שאלתי שאלות 'מה יהיה אם הבן שלי לא ילבש כובע שחור' או 'מה יהיה אם הבת שלי לא תלמד הוראה'. לא חשוב מה הוא הקונספט החרדי. השאלה היא כיצד ניתן לתת לילדים כלים לבחור בעקרונות החשובים באמת: תורה משמים, סמכות התורה שבעל פה, מרכזיות קיום המצוות וההלכה, הרוחניות כעיקר ועולם הזה כטפל.
שנית, אין דבר כזה 'לא', על כל מצב יש כלים שמשפיעים לכאן או לכאן, הצלחה לעולם אינה מובטחת, אבל אין דבר שאי אפשר. מבלי קשר להצלחה, השאלה היא מה הם הכלים המביאים לחינוך נכון המאפשר התמודדות.
אחרי שמישהו יציע פתרון לילדים ונערים נגד תעמולה, אפשר לבחון האם צריכים לוותר בשביל זה על משהו מהקונספט החרדי או לא. כל הבעת דעה בשאלה השנויה במחלוקת לא מקדם את הדיון בכלום. הנחת הדיון (שלי) היא שיש שאלות ויש תשובות, והשאלה היא איך גורמים לנער להתייחס לדברים בפרופורציה נכונה. שאלות שאין עליהם תשובות הם כמובן לא בתחום הדיון שלי. זה נושא נפרד לגמרי, מה עושים עם שאלות שאין עליהם תשובות, מכל הבחינות.
רצץ כ' שהפתרון הוא רק להסתגר, אבל זו רק משיכת זמן. אותם אלו שנלחמים בשבועונים ביום, מבלים באילת בלילה, לא צריך להיות תמים.
