דורכים במקום - התקדמות לימוד התורה בצבור החרדי.

פרוטו

לצערי הדת המוסלמית שפויה בהרבה מגוונים מסויימים בדת שלנו, וד"ל

ואם אתה חושב שהקיצוניות החילונית תפיל תשחק נגד עצמה - כך יש לחשוש גם על הדת 

דינו -  "האיום הוא כלל השיטה של המדיה, לדבר בצורה שנראית משכנעת ומבוססת". עם זה מתמודדים בקלות. מדברים כך לצד השני, צא ובדוק.

ועוד - "כל מי שלא מיישר קו כמו סרגל עם העמדה החלולה הניאו קלאסית של דורינו דינו להידרס בגלגלי התעמולה". זה קצת נכון אבל מגזרים שמים מתמודדים עם זה.

ההצעה שלך (תנועה רוחנית) היא טאטוא השאלות מתחת לשטיח, ויהיו האנשים עסוקים במעש רוחני במקום להזכר בשאלות. זה ילך? וזה נכון?

תלמיד

לאור התפתחות האשכול ימה וקדמה צפונה נגבה, ייתכן כי אני נכשל ומכשיל באל תפנו אל האובות.

יצר התגובה משיאני.

משל התשבץ של ישראל דומה לנמשל עד כדי כך שאולי אי אפשר כבר לכנותו משל.

כמרגליה בפומיה דר' בערל פוברסקי, כאשר הוא נדרש למשליו הרחוקים לעתים כשית אלפין שנין מנמשליו, נו, אז ניט, איז דאך עס דער משל אליין. (אם לא כן הרי המשל יהיה כנמשל בעצמו ומשל לשם מה).

אך יש להודות ביושר (דומני כי התייחסו לזה) כי חז"ל יסדו את השיטה והנחילוה, אם כי הם היו חופשיים יותר, אם בעיקרון, אם משום שהשיטה הייתה בראשית דרכה.

אתה טוען כי הם "חשבו שזוהי באמת משמעות הטקסט מחמת דרכם המוזרה להבין טקסטים כרצף של מילים מנותקות זו מזו". יש בזה משהו, אך עדיין הם גם לא הניחו ידיהם מהעמסה מודעת (במובן שהיו מודעים כי הם חורגים ממשמעות הטקסט).

החרדית היא מוטציה טבעית, אם כי לא הכרחית, של החזליות.

ציינת כי גם בראשונים על התורה ניכרת מגמת "התעייפות". לאלו ראשונים אתה מתכוון? באלו הנדפסים בדרך כלל ב"מקראות גדולות" לא שמתי לב למגמה מעין זו.

פרוטגורס,

ההתרפקות על יראת השמים של היהודים של פעם מוכרת.

אני לא מספיק משוכנע בה.

אולי זה חלק מהנטייה לנוסטלגיה ולאידיאליזציה של העבר לנוכח המצב העגום, כביכול, כיום. (גלגול עיניים למרום, פרישת ידיים לצדדים, ואנחה המפטירה, "הדור של היום").

לא בטוח שיש בכלל דרך לקבוע זאת. כפי שקשה לקבוע כיום באיזה חוג יש יותר יראת שמים וכפי שניתן להצביע גם כיום על יתרונות מסוימים של בעלי בתים מזן מסוים.

ייתכן

זו לא רק התרפקות, קח את בעלי התשובה ותבין על מה אני מדבר. החרדיות הפכה לתעשייה גדולה מדי עד שאיבדנו את האינטימיות עם אלוקים.

ברשותך, אצטט שוב את הדברים כי אגב סירבולו של האשכול, נעלם ההקשר. 

פרוטגורס כתב: נכון שמעולם לא הייתה חברה עיונית ולומדת כפי שקיימת היום, נכון שהיא גם מתמסרת ומשלמת מחיר של חיי עוני וכמעט רעב באופן המוני ומעורר השתהות בכל קנה מידה. באלו, אכן לא היו ימים טובים לישראל כמו הימים שלנו. אבל בכל מה שנוגע לרוחניות דתית, ידענו תקופות טובות בהרבה. רוחניות דתית, אין הכוונה לחיי רוח במובן של היום - התמסרות ללימודים ולקיום מצוות. הכוונה היא לרמה דתית פנימית המקנה את מקור ההשראה המרכזי בחיים. אפילו תפילות סדורות אינן מצביעות בהכרח על רמה רוחנית דתית, אצל רובם היא יותר רמה חברתית המקבלת על עצמה כחברה לציית ב- 100% לחוקי התורה ולהלכה, כמובן מתוך אמונה בדברים, אבל לא פחות מכך, כתפיסה וכתרבות חברתית. נראה לי שהלהט הדתי שאליו אני מתכוון ברוחניות, ניתן למצוא כיום - באופן גורף - בעיקר בחוגי בעלי התשובה. אורי זוהר, הוא איש דתי. שולי רנד, הוא איש דתי. אני חושב בעצם כי כל בעל תשובה ברחוב, הוא יותר רוחני ודתי מאשר חרדי - בן תורה מצוי. ושלא יבינו אותי לא נכון, אינני מתכוון לרוחניות חסידית בדוקא. אני חושב כי שם המצב כיום הוא אותו הדבר פחות או יותר. אני מתכוון לדתיות אקטיבית, לדתיות תודעתית ולדתיות אמונית. ברור שיהודי פשוט של פעם, היה דתי יותר ורוחני יותר מתלמיד חכם של היום. אפילו בדור הסבים שלנו, אנו רואים להט שאנו מתקשים למצוא אצלינו. לדעתי, להתמסדות החרדית כחברה המונית וממוסדת, יש חלק גדול בכך. כאשר מיעוט קטן חי בין הגויים, ברור שכל אחד רואה את הדת כבחירת אידיאל של חיים שלמים ואינטימיים עם האלוקים, אבל כאשר הדת הופכת למדינה, האיש הדתי הופך לאזרח שומר חוק במקרה הטוב. אין צורך כמובן להוסיף, מה קורה כאשר בנוסף להתמסדות הדת כמדינה, היא גם מושפעת בעל כרחה מציווליזציה של מתירנות משוכללת וזמינה שמעולם לא ידענו כמותה. התוצאות הן ברורות.

ההבדל בין בעלי תשובה לחרדים מלידה ברור.

השאלה איך היו החרדים מלידה של פעם.

אני לא בטוח כי בעלי התשובה נוהגים כפי שנוהגים רק משום  ש"היו שם מספיק שנים ומכירים היטב ולעומק את כל מקסמי השוא ואת כל האופנות המתחלפות. אין להם שום עניין למצוא חן בעיניהם או להידמות להם...".

הם לוקחים את העניין קצת יותר ברצינות והם בתהליך של שינוי וחוויה. ברור כי מה שציינת מקל עליהם במידה ידועה, אך לעתים גם מכביד, הן כי נפשית הם עדיין קצת קשורים והן משום הרצון להראות לבני המשפחה והחברים כי בעלי תשובה נשארים נורמליים.

כמו כל תופעה חברתית קשה מאד לתת בה סימנים מובהקים שאינם עשויים להיטשטש.

לדינו לא ברור מה אתה מבקש האם חרדיות שתעמוד במבחן הזמן או את העקרונות החשובים היינו תורה משמים היינו דת שתעמוד במבחן הזמן עם יכולת להעבירה נכון לנוער.
כי העקרונות החשובים כפי שנמצאים בידי שומריהם החרדיים אינם יכולים אלא לבינוניים ואיני חושב שתנועה רוחנית חדשה תועיל אלא אם אתה מתכוון לתנועה של חובת התלמידים או להידבק בבלבבי משכן אבנה 
תנועה דתית שמתאימה לימינו שאין בה כחש ואין בה הסתרה היא אפשרית אבל יש לה מחיר המחיר הוא כאלו שיחשפו לאקדמיה ליהדות והיא לא תענה על בעיותיהם והם יפרשו או יחפשו פנים אחרות או עומק אחר לדת [אכן יכול להיות דבר כזה]אבל תנועה זו כבר לא יכולה להיחשב חרדית מקסימום אנטי חרדית...

תוקן על ידי רוחדשה ב- 16/01/2012 19:02:16