דורכים במקום - התקדמות לימוד התורה בצבור החרדי.

תו"ד,

עזוב את שאלת המקרה.

איך אתה קופץ משאלות הבריאה לקבלת "מסורת" בפרט לאור איך שהגדרת נכונה את מנסחי המסורת.

אמרתי זאת כאפשרות ולא כוודאות, כי לומר שעמלו כאן להמציא סיפור אחר סיפור הוא קשה, שהרי דור בית ראשון היה כמה מאות שנים אחר יצי"מ ומתן תורה, וכמו שכבר הבאתי מגדעון ועוד מקומות, משמע שהיו מספרים האבות לדורות אחריהם הקורות אותם. וא"כ הגע עצמך שבדור הגר"א והבעש"ט מישהו יקום וימציא שבתקופת רש"י והרמב"ם או הגאונים היה 'יציאת אשכנז' או 'מתן נבואה במעמד גדול לעיני כל העם' או 'קודש הקדשים בהם מונח לוחות הברית מחורב' או עוד הרבה ציוויים שלא נשמעו מעולם, האם מישהו יקבל זאת? כולם יטענו למה לא שמענו בלתי היום? ולמה אין כל עדות לדבר? אז אייך אתה מקבל בהגיון פשוט שבאמצע זמן בית ראשון קמו אנשים וסיפרו על מתן תורה באותות ומופתים ועל המן והמים ועל מלחמות כיבוש הארץ, ועל לוחות הברית בארון הברית ועל עוד הרבה מצוות שניתנו מסיני כשמיטה ודיני עבדים ודיני כהונה, וכולם קיבלו דבריו בלי טענות ומענות. בלא להזכיר שום ערעור.

ובנוסף, הרי אמרתי שאף אם יש לערער על המסורת, ולא הייתי מקבלה מצד עצמה בלחוד, אבל יש כאן הטענות על העולם שמכריחים אותי לסבור בורא לעולם, וממילא תכלית לעולם, וא"כ כבר לא מופקע שהסיפורים של המסורת היא לא אמיתית, אדרבא האחד משלים רעהו.

האם זאת התורה שגם אתה היית מנסח?

הראיה שהיא מצלחת להחזיק מעמד עד היום. מי יתקע לך שאם היה נוסח אחר היה מצליח כמו המתכונת הזאת, בכל דבר יש מה שנקרא 'מבחן התוצאה' וכאן עד הדורות האחרונים, הצליחה מתכונת התורה להחזיק מעמד. היום זה כבר דור שחכם מכל מה שהיה קודם, ואנחנו נמצאים בבעיה גדולה.

או שאתה אומר צריך איזה תורה ולמה לא לקחת את זו. (יש כמה סיבות, אבל מקודם אני מנסה להבין מה אתה אומר)

כתבתי למעלה, אם יש בורא יש מסברא תכלית, ומאחר שהתורה לא מופקעת ואדרבא יש טירחה להסביר אייך הגיעו כל האמונות ומעשי התורה בלי ערעור. א"כ למה לא נקבל את המסורת כנסמכת וסומכת את מה שההגיון מראה על בורא ועל תכלית.

לשאלות הפרקטיש על האבולוציה יש תשובות מניחות את הדעת. צריך ללמוד קצת יותר כדי לשאול על פילים קצרי חוטם.

נכון, זו חכמה רחבה שלא למדתי אלא את עיקריה, ושורשי רעיונה. ואני יוגע שיש המשיבים על כל טענה, אבל דבר אחד קשה לי על הרעיון של דוקינז, בעניין הגן האנוכיי, אייך שהבנתיו, יש איזה רעיון של שימור קיום המין, והוא החוט השני לכל אורך האבולוציה מהפרט הקטן ועד הגדול, ואינני מבין, בשלמא לומר שיש התפתחות סתמיית מחוקי הטבע, אני שומע הסברא, כי יש כאן חוקים של פיסיקס שעל ידם באופן עיוור מתנהל הכימיקס. אבל לומר שיש איזה חוק רעיוני (שימור המין הוא חוק רעיוני ולא חוק פיסיקס) מנין החוק הזה בא לעולם, ועל מי הוא חל בראשונה?

והעיקר אצלי הוא הב' עניינים שהקשיתי, א' היא רק מסבירה הדרך ולא מסבירה מי סלל הדרך, והב' גם אם נאמר שהכול תוצאה סתמיית -במציאות יש כאן בריאה שהיא מאוד תבוניית והיא ע"כ הייתה בהכרח בכוח במציאות הראשונה אייך שתגדירנה, וא"כ כבר העולם כאילו הוא ברוא בתבינתו הרעיונית מאז קדם. ועל אלו ב' העניינים קשה מי ברא אלו, והאם מסתברא שמעולם אינסוף בעבר היה מציאות תבונית (ולו בכוח) והיה חוקי הטבע שהם נמצאים מוגבלים בתבנית הגדרתם, ומדוע היו נמצאים ולא היו נעדרים, זה מכריחיני בעל כורחי לסבור שיש ממציא שהוא משולל מכל הגבל ותפיסה ורעיון.(וכבר כתבתי לפני ימים שאפילו בזה אין דעתי נוחה לגמרי, כי הרי איננו משיגים אלא מה שבהשגת החושיים ובגדרי הדעת, וכאן אנו דנים על מה שאין לנו בו תפיסה וא"כ בהדי כבשי דעלמא למה לי, אבל שוב יש המסורת שתומכת, וחזר הדין וכו' הצד השווה).