|
|
| נשלח ב-22/1/2012 05:49 |
|
| |
ישראל תמשיך בקו ותעמיס את מה שאתה חושב על הגר"ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 07:52 |
|
| |
ר' ישראל תנוח דעיתך, איני בא להוכיחך, ותהיה לומד מכל אדם. אתה מביא כאן ביקוריות על הישיבות ועל הגר"ח, אני מסכים שעל שתיהם יש הרבה ביקורויות, אבל צריך לברר היטיב היטיב העניין, מה שיטתם ומה מהלכם, כדי לבקרם. תחת לומר לי יישר כוח שפקחתי עיניך אתה בז. כל תורה שבע"פ כך היא כל אחד לומד הקודמים ומברר מקחם, למה הגר"א היה מותר לו לקחת תוספתות שהר"ש ושאר ראשונים נסתבכו בהם והמציאו שם סברות התלויים בשערה כדי ליישבם,והרמב"ם פסקם בפךיאה. והוא בא ובהיניף קולמוס הפך מותא לאסור וחייב לפטור וטמא לטהור, ובכך הפך הראשונים ללא קישעו מה קאמרו רבנן ועוד חלק מזה נפסק להלכה, ולהגר"ח יהיה אסור לברר הנקודה הפנימיית בראשונים וללבנה ולהעלותה כראוי. תאמר כמה שטיקלאך למדת בחידושי ר' חיים הלוי עד שאתה הופך לד"ר על שיטתו, ודבר פשוט כזה לא הבחנת. היום השיטה שכל מלומד שלמד מעט וחשב פחות מעט כבר מוציא ספריו בטראסק גדול על אור שבא לעולם, וכשקוראים דברים לומדים שזה עדיין התוהו ובוהו והחושך על פני תהום, הביקורתיות צריכה להגיע רק כחלק המיעוט משטיחת העניין כולו, ולא דיבור שלם על הביקורתיות ללא שטיחת ונסיון בירור העניין עליה היא באה.אולי אתה חסידישער שר' חיים הוא 'האייליגער ר' חיים' והרמב"ם הוא 'האייליגער רמב"ם'ואתה מקדש הגברא ולא החפצא, צריך לדעת שהגברא הוא רק היכי תימצי להביא החפצא שהוא דבריו והוא העיקר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 10:45 |
|
| |
נאמר בירושלמי: האומר שמועה מפי אומרה יראה בעל השמועה כאילו עומד לנגדו. התורה איננה פילוסופיה ואיננה מדע. ללמוד דברים מבלי לדעת את ייחוד אומרם, זה לימוד חסר נשמה. וכך פירש רש"י את תהלים א, ב: ובתורתו יהגה, בתחלה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה היא נקראת תורתו. על-כן התורה נקראת שירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 11:21 |
|
| |
האם התורה ניתנה רק לבעלי נשמה?
בתורה כתוב תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב-
לכל קהילת יעקב, ולא רק לאלו שחושבים שהתורה ניתנה רק להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 13:36 |
|
| |
כל ישראל נשמה אחת. וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת. אין שירה אלא תורה. עד תומם, פירש היהודי מפרסישחא: עד שכל ישראל יהיו תמימים. דהיינו שלמים בתורתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 13:49 |
|
| |
היהוד הקדוש מפשיסחה אמר כרבי דברי קדושה. הקוצקר אמר אנשי קודש תהיו לי- קודם אנשים ורק אח כך קודש.- והמשיך עם פרוש הפסוק- מלאכים יש לי בשמיים הרבה אני לא צריך שהאנשים יהו מלאכים.
כבר כמה פעמים הדגשת כי התורה נקראת שירה. היא נקראת שירה כי בפרוזה אדם הקורא את הפרוזה כמה פעמים זה נמאס עליו. ולא כן שירה- כמה ששרים אותו יותר פעמים, כך אוהבים אותו יותר ויותר. והוא הדין בקריאת השירה.
סתם בשביל החידוד- אתה יודע למה קראו ליהודי הקדוש כך? ולא בשמו? שהיה.?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 14:09 |
|
| |
אפרופו היהודי הקדוש, נזכיר רק כי היארצייט של נכדתו הצדקת ע"ה מתקרב ובא - מוצאי ט"ו בשבט, ומי שמתעצל לקרוא לע"נ קאפיטל תהילים, לפחות שיקרא את המעשייה הנאה שלה ותהא היא שלום מנוחתה שלום ושפתותיה דובבות בקבר.
| פרוטגורס כתב: |  |
| צענערענע כתב: |  | ומה שאתה קורא הבהלה לצבירת תארים חיה וקיימת ויעידו האוניברסיטאות למיניהן -לא שמעתי על סגירתן בקרוב.
לא פה ולא בעולם המערבי.
ולהפך כל מי שמסתובב באוניברסיטה הפתוחה מופתע מכמות החרדים/יות -מגמה שמתגברת משנה לשנה. |
|
בילדותי, הייתה לנו שכנה בבניין המשותף, אישה זקנה, צדיקה ומשכילה מאוד, היא נפטרה כאשר מלאו ימיה לגיל 100 לערך. היא הייתה אישה ערירית ורווקה ולא זכתה להקים בית בישראל.
פעם, בטיפשות של ילד, ניגשתי אליה ושאלתיה: דודה עטיל, מדוע את לבד ולא התחתנת? הסבירה לי הצדקת עטיל בסבלנות רבה: "תשמע מותק, אני נכדה של היהודי הקדוש מפשיסחא, וכנכדה של היהודי הקדוש, לא יכולתי להתחתן עם כל שייגעץ ברחוב. מצד שני, עטיל גם לא יכולה להתחתן עם סתם איכר מהעיירה, כן, עטיל חיפשה כל החיים למצוא אדוואקאט (עו"ד) הערלאכער איד והיא לא מצאה. כשעטיל תגיע לשמים היא תגיד לרבש"ע: עטיל לא התחתנה כי נכדה של היהודי הקדוש לא יכולה להינשא רק לדורפינער איד".
אילו ידעה הצדקת עטיל, כי יום יבוא, ודינו של אדוואקאט יהיה כדינו של פועל ניקיון עובד כפיים, הייתי יכול לספר את הסיפור הנאה הזה גם לילדיה וצאצאיה.
תהי נשמתה צרורה בצרור החיים ושכר שיחה זו יעלה לעילוי נשמתה.
|
|
תוקן על ידי פרוטגורס ב- 22/01/2012 14:12:11
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 14:23 |
|
| |
" אילו ידעה הצדקת עטיל, כי יום יבוא, ודינו של אדוואקאט יהיה כדינו של פועל ניקיון עובד כפיים, הייתי יכול לספר את הסיפור הנאה הזה גם לילדיה וצאצאיה"
איך יכלה אותה צדקת לנבא שיצמח עולם לא נורמלי שכל אלה שחיים בו חושבים שהוא נורמלי.?(ואולי אפילו הכי נורמלי שיש בעולם?)
את העתיד הזה אפילו אשה צדקת וחכמה,עם כושר לראות את הנולד לא יכלה לשער.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 14:34 |
|
| |
צענע
מי הם הלא נורמליים? האדווקאטן והלוייערס שמעמדם נשחק לעפר, או שמא מוכרי המכולת שהסטטוס שלהם השתווה לזה של האדוואקאטן?
כי את ציבור הקליינטורה, ברי לי שאינך מאשימה. בעידן שלנו הרי הלקוח תמד צודק, הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 14:37 |
|
| |
ירוחם, יפה ונכון מה שכתבת על שירה, בהיות השירה שירה. יש כמה אגדות למה הרב יעקב יצחק מפרסישחא נקרא היהודי, ולענ"ד מכל סיפור אודותיו ומכל דבר שאמר אפשר ללמוד קורטוב אמתי של יהדות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 15:29 |
|
| |
גם שמו של רבו החוזה היה יעקב יצחק,ולכן לא יכלו לקרא לו בשמו. הסיפור - כשעמדו התלמידים בשוק של לובלין. לפתע הגיח איכר גוי מגושם- וכשעבר לידם הצביע עליו ואמר. זה הוא יהודי, והיות והוא מיד נעלם הסיקו שזה היה אליהו הנביא. ומז קראו לו היהודי- בהמשך הקדוש. אגב ידידו שלאחר מכן החליפו באדמורות היה ר' שמחה בונם- כימאי רוקח במקצועו, והיה לבוש כמו גויי -דייטש-. והיה נוסע לעסקיו לליפציג. כשנהיה רבי- החלו רבנים לרנן עליו ועל מעשיו בעברו, אמר אז. כתוב בקהלת טוב לשמוע גערת חכם- מיזה חכם? שהוא איש השומע גם שיר של כסילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 15:51 |
|
| |
| תורה_ודעת כתב: |  | ר' ישראל
תנוח דעיתך, איני בא להוכיחך, ותהיה לומד מכל אדם. אתה מביא כאן ביקוריות על הישיבות ועל הגר"ח, אני מסכים שעל שתיהם יש הרבה ביקורויות, אבל צריך לברר היטיב היטיב העניין, מה שיטתם ומה מהלכם, כדי לבקרם. תחת לומר לי יישר כוח שפקחתי עיניך אתה בז.
כל תורה שבע"פ כך היא כל אחד לומד הקודמים ומברר מקחם, למה הגר"א היה מותר לו לקחת תוספתות שהר"ש ושאר ראשונים נסתבכו בהם והמציאו שם סברות התלויים בשערה כדי ליישבם,והרמב"ם פסקם בפךיאה. והוא בא ובהיניף קולמוס הפך מותא לאסור וחייב לפטור וטמא לטהור, ובכך הפך הראשונים ללא קישעו מה קאמרו רבנן ועוד חלק מזה נפסק להלכה, ולהגר"ח יהיה אסור לברר הנקודה הפנימיית בראשונים וללבנה ולהעלותה כראוי. תאמר כמה שטיקלאך למדת בחידושי ר' חיים הלוי עד שאתה הופך לד"ר על שיטתו, ודבר פשוט כזה לא הבחנת. היום השיטה שכל מלומד שלמד מעט וחשב פחות מעט כבר מוציא ספריו בטראסק גדול על אור שבא לעולם, וכשקוראים דברים לומדים שזה עדיין התוהו ובוהו והחושך על פני תהום, הביקורתיות צריכה להגיע רק כחלק המיעוט משטיחת העניין כולו, ולא דיבור שלם על הביקורתיות ללא שטיחת ונסיון בירור העניין עליה היא באה.אולי אתה חסידישער שר' חיים הוא 'האייליגער ר' חיים' והרמב"ם הוא 'האייליגער רמב"ם'ואתה מקדש הגברא ולא החפצא, צריך לדעת שהגברא הוא רק היכי תימצי להביא החפצא שהוא דבריו והוא העיקר. |
|
תנוח גם דעתך, לא התכוונתי לבוז חלילה. לגבי הגר"א - מי מקבל היום את דבריו כשהוא מגיה? הרי הגהות מסברא הם דבר בטל ומבוטל לפי כל קנה מידה, הן מי שמתייחס לדברי הראשונים כגחלי אש והן מי שבא מהצד המחקרי כולם מסכימים שעם סברות בעלמא לא מגיהים.
איני יכול להתיימר שעברתי על כל חידושי הגר"ח מקצה לקצה בעיון כה"צ, אבל בימי חלדי הספקתי הרבה הרבה שטיקלאך כדי לקבל איזו תמונה על שיטתו.
לענין עצם הרעיון שהגר"ח בא ומגלה 'הנקודה הפנימית' שהרמב"ם ושכמותו עצמם לא הבינוה, אינני מבין [ואינני מסכים] לדבר אחד:
רצונו של הגר"ח לחדש סברות ישרות ורעיונות נפלאים - שיחדש, אבל מה הטעם והצורך להכניס זאת ברמב"ם שלא חלם על כך או בגמרא שלא חלמה על כך.
ובעקבות כך: הרי ברור שהסברות והדינים לא תמיד כל כך נפלאים ונעימים לשכל (כמו למשל הדוגמא משטר שהזכרתי), אלא שכביכול אין ברירה ו'מוכרחים' להסביר כך, כי הרי כן מוכח מן הגמרא או הרמב"ם וכו'.
אבל אם ממילא הם לא חשבו כך - מה יש להמציא גדרים משונים שקשה לעכלם? אדרבה: בא נמציא הגדרות פשטניות לשטר ושלום על ישראל.
בקיצור: אי אפשר לתפוס את החבל בשני קצותיו: גם להידחק כדי להסביר את הרמב"ם וגם להצהיר [בסוד] שבעצם לא מעניין אותי מה הרמב"ם חשב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 13:35 |
|
| |
תורה ודעת כתב אבל לסגור את מוחות הצעירים מכול וכול, ולהכניס שמה באבע מעייס'ת, והפחדות, הוא אינוס המוח, ואין בו שום תועלת, והמאמין מכוח זה הוא בדיוק שווה להכויפר, ואין תועלתיות אלא במה שבחר האדם משכלו ורעיונו החפשיי לגמרי, מכל דעה מוקדמת. יש הגיון רב בדברים אבל לפי דרך זו שהיא ככפירה חונכו רבים וסביר שגם הרב אלישיב והרבה 'גדוילים' האם הם ככופרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 13:40 |
|
| |
לא הבנתי מה מפריע לך. אם הדברים נכונים אז אכן זה המסקנה, הבעיה שאין לדבריו שום בסיס.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 16:23 |
|
| |
|
|
|
|
|