|
|
| נשלח ב-12/5/2012 21:58 |
 |
| |
גם אני הקטן ממליץ לרב מיכי שלא להשיב לאותו סתום מסיטרא דמסאבא (xiboli), כי הא קמן שגם כשמשיב לו אינו מבין דבר, ולשם מה יכפול
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2012 22:23 |
|
| |
אבקש מכל החברים להגיב באשכול שפתחתי במיוחד בשביל המאמר הנכבד והחשוב הזה.
אעיר, בגלל חשיבות הדיון, אבקש מן החברים להימנע מהערות אישיות, גם כשזה מכעיס, אבל זה מפריע לדיון, וחבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2012 23:06 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | | וכל זה לגבי הלבני, שנחשב כיום גדול חוקרי התלמוד. צא ולמד מה דינם של כל מיני יצורים שמשחיתים הנייר על השערות פורחות באויר של התפתחויות היסטוריות, וזורקים חלקי ש"ס לפח האשפה ההיסטורי ומיישבים קושיות (ויוצרים לא פחות קושיות אחרות).
|
|
רבינו אברהם, אינני יודע אם המחמאה הזאת כוונה גם אלי, אם כן - אני מקבל אותה בהכנעה. אבל בכל אופן אביע את דעתי. אני לא חושב שהתפתחות ההלכה היא השערה פורחת באויר.
לגבי טענתך "גם אם מושג השטר מתעצב לאורך הדורות, מה שמנסים לעשות הוא לבנות מודל שיתאים להלכה כפי שהיא כיום. לאחר העיצוב של השטר, יש אוסף הלכות. האוסף הזה אמור להיות קוהרנטי (אלא אם מוותרים על חלק מהן). אבל כל הפוסקים בכל הדורות לא ויתרו בצורה כזו ולא התייחסו היסטורית. אפילו פוסקי ספרד, הרי"ף והרמב"ם, שלא עשו את הש"ס ככדור, לא מוותרים כך סתם על חלקים מההלכה בגלל טענות התפתחותיות".
אני מסכים שצריך מודל קוהרנטי, אבל אני סובר שזה צריך להיות מתוך מודעות, ולא מתוך רמייה עצמית. ומי דיבר בכלל על ויתור על חלקים מההלכה? הגר"ח מבריסק שהבאתי כדוגמא אינו קשור בכלל להלכה, לא ההלכה מפריעה לו אלא ההבנה של המושג 'שטר'. מדוע ההלכה אינה יכולה להתקיים עם ההסבר הצנוע יותר שזהו מנהג בני אדם, והשטר, למרות שבאמת אינו עדות מושלמת ואינו עדים בעל פה, הוא הדבר הכי טוב שאפשר?
ועיין דבריו הנכוחים של דה פרזנט באשכול בעל השם המוזר הכאת לבקוביץ' - מהדורה שניה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 01:13 |
|
| |
ישראל, ראה תגובתי באשכול המקביל.
א. לגבי דבריך כאן, לא אמרתי שהשערת ההתפתחות היא פורחת באויר. אני עצמי מקבל אותה. אמרתי שגם אצל חוקרים אקדמיים לא מעטים רווחות השערות פורחות באויר (ואפילו ההשערות היסודיות, כגון הסתמאים של הלבני), וגם שם לא נוהגים לסטות מהפרדיגמה השלטת, מה שגורם לבל תשחית הנייר (כמו בישיבות). כלומר זה מאפיין כל דיסציפלינה מגובשת.
ב. לגבי שאלת המודעות שאתה מעלה כאן. אם אכן המודל הקוהרנטי צריך להיעשות, אז שאלת המודעות אינה נראית לי חשובה, שהרי סו"ס גם אתה מסכים שצריך לטםפל באופן קוהרנטי בחומר שהצטבר עד ימינו. אבל זה רק לפלפולא, שהרי במאמרך לא דיברת רק על שאלת המודעות, כפי שאתה מציג זאת כאן, אלא יצאת נגד הרצון לקוהרנטיות עצמו (שמבוסס לדבריך על חוסר מודעות היסטורית). הרי שם לא עסקת בחוסר ההשכלה ההיסטורית של הלומד הישיבתי, אלא בלימוד הישיבתי עצמו ובהנחותיו.
אם לדעתך אפשר לבנות מודל קוהרנטי למצב הקיים, אז למה המודעות היא חשובה? יש לה ערך היסטורי בלבד, אם היא לא משנה את המתודה. אבל אתה בדבריך כן מדבר על השלכות לגבי המתודה.
ההלכה לא יכולה להתקיים עם ההגדרה ה'בעלביתית' שהצעת לשטר, גם אם היא נכונה, מפני שלא ניתן לגזור ממנה מאומה. ראה דבריי שם. נראה אותך מסביר את הסוגיות התלמודיות באופן קוהרנטי בלי להיזקק למאומה מעבר למנהג בני אדם כזה או אחר ותו לא. כיצד תסיק מכאן הלכה כלשהי לגבי דיני שטר כיום? גם אם תאמץ את הריבוד ההיסטורי המקובל באקדמיה, הרי הוא עצמו מתנסח במונחים משפטיים. אתה תצטרך לתאר כל שלב ברמת ההנחות המשפטיות שביסודו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 02:06 |
|
| |
שאיפה לקוהרנטיות היא דבר טבעי, אבל בעינים פקוחות. כלומר: אם אנו רואים למשל תירוץ של בעלי התוספות שמנסה בכוח לקרב את המרוחקים בזרוע (כמו הדוגמא של הכזית שהבאתי) אנו נעדיף להתרחק ממנו ולאמץ דעתם של פוסקים אחרים (ויש כאלו) שמקיימים את הכזית הטבעי. במקרה דנן אפילו החזון איש אמר שכזית הוא הטבעי, למרות שרבי יוסף קארו העדיף לעצום עינים ולהתעלם מן המציאות - כי כך כתוב בתוספות.
אבל אם הנחת היסוד היא שהכל מסיני ושתוספות תמיד צודקים, אז התוצאה היא שאוכלים פיל בליל הסדר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 02:31 |
|
| |
אנא להגיב רק באשכול שנפתח במיוחד בשביל זה, זה מפריע לעקוב בשתי אשכולות.
בתודה מראש.
|
|
|
|
|
