דורכים במקום - התקדמות לימוד התורה בצבור החרדי.

... אם כן, אז ראשית זה סותר מיניה וביה את הטענה שההיצמדות לראשונים היא שעומדת ביסוד האיבון וחוסר החדשנות.

  אין לי עמדה מיוחדת בקשר להצמדות לראשונים. לצורך העניין, אפשר לקבוע את קבוצת הבסיס כך או אחרת, ולדון על המתודולוגיה מרגע שהיא נקבעה.

... בהחלט יש נכון ולא נכון בלימוד, וכל מי שמצוי בלימוד יודע זאת. נכון שזו לא מתמטיקה (כפי שאומר הרמב"ן בהקדמת המלחמות), ויש מקום לכמה דעות, אבל בהחלט יש דעות לא נכונות ויש מה שקרוי בשיח ההלכתי 'טועה בשיקול הדעת'. במובן הזה זה דומה למה שנמצא בתחום המשפט.
זה מזכיר לי רב שיח שהשתתפתי בו במכון הישראלי לדמוקרטיה, והשתתף שם גם השופט אנגלרד (פוזיטיביסט מובהק), אז שופט עליון. הוא טען בתוקף ששופטי העליון לא עושים מה שהם רוצים ולא מערבים את ערכיהם האישיים. הם פועלים באופן לגמרי מקצועי, והחלטותיהם (למעט מיעוט מבוטל) הן אובייקטיביות לגמרי (כמובן גם הוא מבין שיכולות להיות טעויות, שכן מדובר בבני אדם)...

  נראה לי שחשוב להבדיל בין מספר נקודות שונות כאן - אחרת הרושם עלול לבלבל:

1. האם יש חוקיות
2. האם החוקיות רועשת
3. הקשר בין החוקיות המוצהרת לחוקיות בפועל

  ראשית נפטר מ2, מפני שהעניין קצת מטעה, לדעתי. בין חוקים פיזיקליים יפים ונקיים, כמו e = mc^2 (שלא לדבר על מתמטיקה), לבין מזרחנות, יש עולם שלם של תחומים מדעיים מאד אובייקטיביים ומאד רועשים. חשוב לציין את זה במקום כמו עצכ"ח, מפני שהרושם הנוצר, כאילו שהטענה היא שיש סיכוי להביא לתחומי החברה תוצאות נקיות - קצת מטעה, לדעתי. יש תחומים שבהם הסבר של אחוזים בודדים של הווריאנס (אבל בצורה מובהקת) - הם תוצאה יפה מאד ששווה הרבה.
 
  אני חוזר לרגע למזרחנות (הסבר בהמשך).

  לגבי 1, בודאי שהתשובה היא שיש חוקיות (הגם שרועשת). מעולם לא טענתי שהקלדת מילים רנדומיות והגשת התוצאה לפרסום במדעי החברה, יצליח. צריך לעשות זאת לפי סט של חוקים, שאני מקבל שיש להן חוקיות (ואולי אפילו לא מאד רועשת): יש צורך להתנסח בצורה מסויימת, להראות בקיאות במקורות הרלוונטיים, וכו', ועוד תכונה שאינני יודע לנסחה מלבד "התאמה לאופנה הרווחת בתחום בתקופת ההגשה". לצורך העניין, אני גם מוכן לקבל שאם היה אפשר לשכפל את אהרון ברק, ולבחון את עקביות חוות הדעת שלו, היו מתקבלות תוצאות עקביות בצורה מובהקת (שוב, אולי עם רעש).
  אבל, זה מוביל ל3 - מה בדיוק הקריטריון המוצהר והקריטריון בפועל. כדי להקל על העניין, נניח מזרחנות, סובייטולוגיה, חקר עימותים צבאיים, וכו'. כמדומני שגם אתה מסכים שזה לא ממש עובד, מה שאומר שבתחומים בהם בכל זאת יש תוצאות מדידות - המתודולוגיה נכשלת. כעת חזרה למשפטים. אינני בקיא בתחום, וקצת בדקתי מהן הגישות הפוזיטיביסטיות. אינני מבין מדוע אתה מדגיש נקודה זו, בעוד שלכאורה גישות נטורליסטיות היו קשורות יותר לדעתך, למיטב הבנתי (הרי הגישות הפוזיטיביסטיות מתרחקות מטענות מדידות כמו שעושה גישת השיטת הנטורליסטית, לא?). אם כך, מהן המטרות המוצהרות של הגישה הפוזיטיביסטית, לדעתך? אשמח להתייחס לאחר תגובתך.

ואגב, גם בהלכה יש reality check, כפי שכתבתי לך גם באשכול שם. אדם בודק את ההיפותזות שלו לפי הלכות ועמדות קיימות. זה דבר יומיומי שמוכר לכל לומד. כשיש לי היפותזה ביחס לעמדת הרמב"ם, שמבוססת על כמה טענות שלו, אני בודק אותה על נפ"מ שונות שאותן עדיין לא ראיתי, ובוחן האם אכן דעתו מתאימה להיפותזה שלי או לא. זהו מושג השפיטות שהוא כ"כ קדוש במדעי הרוח והחברה (זה מה ששומר על התדמית המדעית שלהם).

  כדי לא להפוך את מוקד הדיון לאדם ספיציפי, אני מתעלם חלקית ממה שאתה אומר. שוב, אתה לדעתי מציע מתודולוגיה שנראית זהה לזו שמשתמשים בה בתחומים כושלים, ומניח שכאן היא משום מה עובדת. גם סוציולוגים נתקלים מדי פעם בעובדות חדשות על מנהגי החיזור באיי אנטיגואה (סתם המצאתי, אין לי מושג מה זה אומר), ומשום מה הדברים לרוב מסתדרים עם העמדה המקורית. אינני מאמין שההערכות העצמיות הללו הן בעלות ערך רב.

...
ובשולי הדברים, משום מה כל המדינות מממנות מחקרים במדעי החברה ומדע המדינה, על אף הפסימיות שאתה מתאר. לכן איני חושב שהיחס לתחומים הללו הוא כ"כ פסימי. אני באמת לא יודע האם זה מוצדק, אבל טענתך העובדתית (על היחס הציבורי לתחומים הללו) כנראה אינה נכונה.

  רוב המדינות גם מממנות קבוצת כדורגל לאומית - הן רק לא משתמשות בה להערכות לאומיות. זה עניין של גאווה לאומית, כנראה: צריך קבוצת כדורגל ופקולטות למדעי החברה. לא נעים להיות יוצאי דופן.  בישראל אפילו הוקם לפי חוק גוף מקצועי מייעץ לדברים אלה, עד כמה שידוע לי, המל"ל, וראשי הממשלה מתעלמים ממנו לחלוטין לפי הנוחות. לגבי יחס העמך - שוב, אינני מכיר מישהו שקבע את דעתו הפוליטית ע"ס מומחים אקדמיים העוסקים בתחומים רלוונטיים (בישראל נראה לי שהמצב הוא הפוך, אם כבר).
  

 מכל מקום, אם אתה סבור שיש עליית דורות, השתדל לקיים זאת במעשיך, דבריך ומחשבותיך ביחס למעשים, דברים ומחשבות של הדורות הקודמים.