|
|
| נשלח ב-1/1/2012 00:19 |
 |
| |
אישציפור, לפי מה שאני זוכר, ההסבר של הגאונים פשוט מנהיר את כל העסק. העליה היא שלפוחית השתן. אבל זה לא כל כך חשוב, ואכן הדיון הספציפי ראוי שיתנהל באשכולות הנ"ל. רציתי רק להראות, ובוא תסכים לקבל את ההנחה לצורך הענין שהגאונים צודקים, כי זה לא יעזור כלום. עולם הישיבות ימשיך בדוגמא זו ובשכמותה להתעסק עם רש"י והרמב"ם, ולא עם פירוש זניח שמובא ב'ערוך'.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 00:32 |
|
| |
רש"י הכיר את הערוך, והרמב"ם היה בקיא מאד בספרות הגאונים, ואולי פירשו את הסוגיה לפי מה שקיבלו מרבותיהם. גם שיטת הגאונים בעניין בין השמשות הרבה יותר פשוטה ומובנת משיטת רבינו תם, ובכל זאת שיטתו לא נדחתה. דברי תורה דורשים הרבה יגיעה ועיון. בערוך יש פירושים חשובים לש"ס הנרמזים בערכים שונים, ואכן איננו נלמד בדורות האחרונים כראוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 00:44 |
|
| |
מ80, קשה לי להאמין שהרמב"ם הכיר את פירוש הגאונים ולא אימץ אותו בחום. בכל מקרה, לא משנה: אנחנו אמורים לאמץ את הפירוש המתקבל, ולדחות את אלו האחרים במקרים שהם אבסורדיים ממש, כמו כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 01:00 |
|
| |
ישראל, כשלומדים סוגיה כדאי ללמוד בעיון את כל המקורות בשני התלמודים הקשורים אליה, ואח"כ את שיטות הגאונים, ראשונים, ואחרונים, ואז יש ללומד ידיעה והבנה מעמיקה של הסוגיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 01:37 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | לכאורה המצב הוא הפוך.
הסברות של האחרונים יותר למדניות וחריפות מאלו של הראשונים, כנ"ל ביחס בין תנאים לאמוראים.
אם ניקח כדוגמא את הרמב"ם, הרי פעם אחת הוא אמר בפירוש סברא למדנית בפירושו לכריתות ג:ד, ומאוד התפעל ממנה וציין שהיא נקודה נפלאה. סברות כאלו, ראש ישיבה ממוצע אומר לפחות שלוש ביום.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/12/2011 07:37:21 |
|
בעל, אני מוכרח להוסיף את אגודלי המורם לזה של הרב מיכי בהודעה שאחרי זו שלך. אכן דוגמא זו היא ממש 'נקודה נפלאה'.
וזכורני שראיתי פעם באיזה מקום אריכות גדולה של הרמב"ם בענין הצורה שבה היו עושים את הגורלות של הכהנים לגבי מי שיזכה בעבודות, וגם התפלאתי מאוד מה ראה להאריך כל כך בדברים פשוטים אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 08:36 |
|
| |
אמר רבא (האמורא החריף ביותר בדורו): אנן כאצבע בקירא לסברא. פירש רבינו חננאל: כשמניח אצבעו בתוכו נעשה גומא וכשמגביה מפעפע ועולה ומתמלאת הגומא כאלו לא נשקעה בתוכה אצבע ולא היתה גומא בתוכו. וכתב המאירי: "לעולם יהא אדם שקוד ללמוד תורה הרבה ואל יהא נשען בבינתו ופלפולו, שאין הפלפול כלום לעניין הוראה במקום שאין שם ידיעה". הרב יוסף רוזין אמר: "מאז חתימת הש"ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם הרמב"ם ואדמו"ר הזקן".
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 08:39 |
|
| |
מ80
מה עם הגר"א?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 09:18 |
|
| |
סברות מפולפלות העוקרות את הפשט, אינן עמקות, ולא למדנות, רק עמארצות, הלומד לא מבין את פשט המילים שקרא.
ומזה נלמד על טיב סברותיו של הרמב"ם, הוא לא חיפש להטוטנות שקרית, אלא פרשנות הגיונית פשוטה.
עיון אחר עיונו של הרמב"ם יגלה את עומק עיונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 09:19 |
|
| |
הרב יוסף רוזין העריך את גדולתו של הגר"א בתורה, וזה מה שאמר. שמעתי גם שהגר"א אמר על עצמו שלא הגיע לדרגת הוראה.
תוקן על ידי מ80 ב- 01/01/2012 09:20:48
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 10:14 |
|
| |
הרב יוסף רוזין אמר: "מאז חתימת הש"ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם הרמב"ם ואדמו"ר הזקן".
האם הרב רוזין לא היה חבדניק? ואידך זיל גמור
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 10:33 |
|
| |
הרב יוסף רוזין למד אצל הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ומהרי"ל דיסקין שהיו גדולי תורה ליטאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 10:42 |
|
| |
מ80
העייני אנשים אלה תנקר? מה שייך איפה למד- הגאון הרוגאצובר היה חסיד חב"ד מובהק ומוצהר,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 10:50 |
|
| |
ר' ישראל,
אוקיי ולו לצורך הענין אני מקבל את דבריך.
אם כי נראה לי שעיקר הענין שמחייב פריצת דרך הוא דוקא השעבוד לקונספטים של ימי בית שני, אחרי הכל צריך לזכור שבית שני נגמר בקול ענות חלושה נורא, שהשאיר הדים בעם ישראל למאות ואלפי (!) שנים , כפי שאמרתי למקס אני כמובן לא בעד להתעלם או למחוק את מה שנעשה אז, אבל בהחלט יש מקום בעיני למבט ביקורתי ונוקב (אך גם מעריך ומקבל) ביחס למה שנעשה אז , וזה כולל את האופן בו עוצבה התורה באותה תקופה ולדורות , כמובן צריך להבין היטב היטב את הדברים לפני שמדברים על שינוי כולל כזה בפועל, אבל להבנתי זה הכרחי.
יתירה מזו אומר שזה מה שאומר הנביא המסיים את ספרי הנביאים (מלאכי שהוא כידוע נביא של ראשית ימי בית שני ) הוא מתאר את המצב שבו נראה שיש חוסר צדק וטעם בקיום התורה ("שוא עבוד א-להים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכו') מתאר תהליך מסוים של בירור שנעשה , ובסוף אומר "זכרו תורת משה עבדי" כשהמשמעות פשוטה עבודת השם שעוצבה בתקופה הזו אינה זהה בדיוק לתורת משה (למרות שכמובן היא שואבת ממנה) ורק דרך החזרה אל הפשטות הבהירות והבנת היסודות שבתורת משה החוקים והמשפטים, אפשר להבין ולהתקשר למעלת אלי-ה הנביא ולהגיע למצב מתוקן שאיתו ניתן להגיע אל יום השם הגדול והנורא במצב משופר, אם תקוה לבנין מחודש ולא חלילה ל"הכיתי את הארץ חרם"....
רק לשם ההבהרה אני אומר את הדברים לא כעיון בעלמא, אלא מתוך הבנה שזה המצב הקונקרטי איתו אנו מתמודדים כאן כיום, כך שאני ממליץ מאוד למי שחפץ חיים להתייחס אל הדברים ברצינות רבה.
ואם יש איזה רצון או צורך בהבהרות אשמח לשמוע ולהשתדל לסייע כפי יכולתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 11:03 |
|
| |
ירוחם, הרב יוסף רוזין היה חסיד חב"ד שרבותיו היו ליטאים. מכל מקום, הוא נחשב ע"י רבים לגאון תלמודי שלא היה כמותו בדורות האחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 11:29 |
|
| |
אישציפור,
מלאכי היה מאנשי כנסת הגדולה שהעמידו את התורה שבעל-פה לדורות, ואמנם התורה שבעל-פה צריכה להיות מקושרת לתורה שבכתב, שהלבנה מקבלת את אורה מהחמה.
|
|
|
|
|
