דינו,
אם נקודת המוצא היא כי כל מה שההלכה מחייבת הוא אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ו(בעיקר) נורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד, אין טעם כלל לדון בשאלות פרטיות.
אם יש אי אלו דברים פחות נעימים ונחמדים ואולי לא לגמרי מתוקנים לעולם ועד, יש מה לשפר.
כתבת, לפיכך לא הבנתי רצונך, לא אני ולא אתה ולא אף אחד מהנוכחים פה היו רוצים להיות כושים. האם זו סיבה לתקן ברכה על כך? לא יודע,
אתה באמת לא יודע?
ואת"ל שזו סיבה לתקן האם יש להימנע מלתקן שמא יעלבו הכושים מהברכה? צ"ע.
מה בדיוק צריך עיון? איך יעלה על הדעת לפתוח את היום, ועוד לפני ה', בעלבונות? מה כל כך רע ב"שעשני כרצונו"???
הטענה שלך הייתה שהטקסט לא רלבנטי, ועל כך השבתי שהטקסט רלבנטי כתמיד.
נראה לך שהיום מישהו היה מעלה על דעתו לנסח ברכה מעין זו (עזוב את הפחד מהחילונים)?
רלוונטי כתמיד? ברצינות?
לגבי הטיעון שהטקסט מעליב את הנשים, יש לשאול את הנשים עצמם, ולא להחליט בשבילם מה מעליב, כדברי פותח האשכול. לך וברר בקרב נשים חרדיות אם זה מעליב אותן.
ביררתי. יש המאמצים את האפולוגטיקה השקרית. חלקן אוהב את ההלכה יותר מגופן. אלו שלא, חושבות שזה מעליב. אבל עזוב, זו נקודת ההתייחסות?
אני כמובן לא חושב שנשים נחותות, למרות שזה כיף לשים בפיו של הצד השני את כל הקש שבעולם. ולדעתי אתה גם טועה בהבנה של רעיון הברכה, כשהבן שלך מגיע למצוות אתה מברך 'ברוך שפטרני מענשו של זה' האם הוא נעלב?
למה שייעלב? מה הברכה אומרת? שהוא גדול ויש לו אחריות על עצמו? אני זוכר שמאד התרגשתי מהברכה שבירך עלי אבי שליט"א, בדיוק בגלל זה. הרגשתי שנהייתי גדול. (היום אני לא בטוח שזה היה כל כך מרגש).
כשאבא של אדם נפטר הוא מברך... 'ברוך הטוב והמטיב', למה? כי הוא קיבל ירושה.
הברכה הזו משקפת את מורכבות החיים. מוות זה דבר רע ירושה זה דבר טוב. אפשר להסכים עם הטקט שבאמירתה במצב כזה ואפשר לחלוק. אין כאן אמירה לא נכונה או מעליבה.
לשיטתך, ריבוי ברכות "בעיתיות" הוא סוג של פתרון?
שלא עשני אשה לא מחייב שהאשה נחותה או שווה פחות, הוא רק ברכת הודאה על כך שהוא גבר ולא אשה, כפי שבאמת רוב הגברים היו רוצים
אני מניח שגם רוב הנשים לא רוצות להיות גברים (אולי לא? שיעידו בפנינו הנשים כאן ואנחנו נחליט...).
האם יש טעם לשקר?
למה לברך שעשני כרצונו זה שקר?
וכי על אדם לקשקש בזנבו ולומר כמה טוב שזכר אני ולא נקבה כל יום על הבוקר?
עובדה היא שהנשים לא מקבלות יחס שוה, עקב טבעו הרע של המין האנושי, אבל הנשים עדיין לא מקבלות יחס שוה, גם בשנות ה2000, ועל כך האדם מודה.
למה להנציח (ובכך אולי לאשר את התפיסה) את טבעו הרע של המין האנושי בברכה נגטיבית? למה?
אם יש מקום בו נשים מקבלות יחס לא הוגן מפלה ובוטה זה בחברה החילונית, זו רק דעתי כמובן, ולא קשורה לעיקר הנדון.
יש המון בעיות לא פתורות ביחסי גברים נשים. חלקן באשמת הפמיניזם הרדיקלי ורובן בגין הקושי לשרש נוהג של אלפי שנים.
החברה החילונית לפחות מצהירה ופועלת לתיקון.
יש ענין של "אין כותבין כתובה לזכרים". אם יש עוול לפחות לא לברך עליו (תרתי משמע).
החילוניות אכן יוצרת בעיות חדשות ואולי חמורות מאד. מצבן המגדרי הכללי של הנשים בחברה החילונית טוב לאין ערוך.
כל מה שטענתי הוא שאכן עקב היותינו חיים בעולם השקר הגברים נמצאים בעמדת כח יותר מן הנשים, וכשמברכים על כך אין זה אומר שהנשים נחותות או שוות פחות או שמגיע להן פחות.
אתה סותר עצמך מיניה וביה. ואמירת הברכה משדרת שזה ראוי.
לגבי השאלה אם זה מעליב נשים, ומה עושים במקרה שקיום הלכה גורם למישהו להיעלב, יש לברר את המציאות, לפי המציאות שאני מכיר נשים חרדיות לא נעלבות מכך. ומבינות שלא מדובר אלא על ענין דתי של 'ריבוי מצוות' לגבר.
הגבתי לעיל. אוסיף שאני מניח שאתה מסכים שאם בית המדרש היה מורכב גם מנשים הברכה הזאת לא הייתה באה לעולם.
אשה שלא בא לה להתערטל במהלך הסרט, לא יכולה להצליח?
יש החפצה גדולה של המיניות אצל החילונים. גם זו הגברית. בכל סרט בו אישה מתפשטת יש גם גבר מתפשט.
הפרסומות הבוטות ביותר הן בדרך כלל הלבשת נשים תחתונה. אם זה לא היה מוכר זה כנראה לא היה שורד.
פרסום מכונית על ידי אישה הוא אכן מעשה מכוער עד מאד.
אני מסכים לחלוטין שיש מקום לגדרי צניעות. השאלה היא היכן עובר הגבול בין צניעות לשיגעון והאם נקודת המוצא היא שמחיר הצניעות מוטל אוטומטית על האישה או שלפחות גם על הגבר. כאן נכנסת לתמונה שאלת מעמד האישה.
ויש גם את השאלה עד כמה יש לקחת אחריות על היצר. אין לי תשובה ברורה בעניין.
וחז"ל גם עשו את מלאכתם. דיינו שמצילות אותנו מן החטא.
אין טעם להתעלם מהדרתן של הנשים ממוקד קבלת ההחלטות. צדקו מאד דברי התודעה בזה.
מישהו חשב עליהן (כפי שחושבים על בעל ערך ודעה זהה לשלך, לא מתוך פטרונות) לפני שהחליט שעליהן גם ללדת, גם לגדל ילדים וגם לפרנס?
נכון שמניעה קשורה לשמרנות הלכתית, אך איך זה היה נראה אם הגבר היה צריך להיות בהריון. כבר אמר מי שאמר כי או אז הפלה הייתה הופכת להיות פולחן קדוש.
לאחרונה נחשפתי למשהו מזעזע והזוי. גברים יראי שמיים שאינם רוצים להקל באמצעי מניעה מחד וקשה עליהם לשמור ז' נקיים מאידך לוחצים על נשותיהם להיכנס להריון כדי שיוכלו להתענג על ה' ועל נשותיהם ומזה ומזה לא יניחו ידם.
הפכו את הצינורות.
הקב"ה יצר את התאווה לקיום המין והם מקיימים את המין כדי לספק את תאוותם.
ואני קמה ויוצאת
