|
|
| נשלח ב-28/12/2011 22:29 |
 |
| |
לכל החברים כאן הכל טוב ויפה, צריך הבחנה שלא לעשות הטפל חמור מן העיקר וזה מועיל לשרידות וכו' אבל עדיין לא זכיתי לתשובה על השאלה שלי, איך סייג לתורה אמור לעבוד בכלל? לגבי ייחוד וכדו' אולי ניתן להבין, אבל לגבי שניות לעריות וכדו', איך עובד הסייג בכלל? [וככל שהסברתי את הבעיה שלי, מה לי איפה נמצא הגבול הפסיכולוגי] אם יש למישהו תשובה נא לכתוב אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2011 23:08 |
|
| |
שיהיה סנהדרין וחוקה אז לא כל אחד יבלבל בראש מרוב עםארציות, ואז הכל יעמוד על מקומו,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2011 23:26 |
|
| |
אולי הפרוש הבא אכן הגיוני יותר:
עשו סייג לתורה:
"סייג את התורה. קרא אותה בהקשר לזמן ומקום מסוים שבו נאמרה. סייג אותה למקרה המיוחד שבו היא תקפה. עין תחת עין, למשל, היה אבן יסוד בתפיסת הצדק המקראית הבנויה על התראה. אולי אפשר היום, במרבית המקרים, להסתפק בפיצוי כספי במקום בנקמה?"
(יאיר כספי)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2011 21:53 |
|
| |
לפי שכנראה לא הובן השאלה, וגם לא קבלתי תשובה, אחזור עוד הפעם על שאלתי בתקווה לתשובה כלשהו. ישנם כמה סוגי סייגים לתורה, יש סייגים "מציאותיים", כמו ייחוד לגבי עריות-אם לא תתייחד ממילא לא תגיע לידי חטא. כמו כן, לא תלמוד לאור הנר כך לא תגיע לחשש להטות את הנר. כלומר קובעים סייג במציאות, שמרחיק את האדם מן האיסור. אבל ישנם סייגים שאינם עוזרים כלל במציאות, למשל שניות לעריות, שלכאורה אין כאן חשש של טעות מציאותית שיחליף האדם את הקרוב עם השני. וכן עוד סייגים, שלכאורה אין להבין אותם כגדר מציאותי אלא כגדר תודעתי, שהם מרחיקים את החטא עצמו מהתודעה של האדם, על הסוג הזה של סייגים שאלתי, איך הם מועילים בכלל, מה לי אם הגדר התודעתי נמצא כאן או כאן. והרי בעשיית הגדר מוחקים בעצם את הגדר שיש בעצם אצל האיסור, אם כן מה הועילו חכמים בתקנתם. אם אני טועה, ואכן כל הסייגים הם מציאותיים, אז אין כאן קושיא. אבל התרשמותי הוא שלא מעט מגדרי החכמים אינם גדרים במציאות אלא בתודעה. [ויותר, שאולי גם גדר מציאותי עיקרו מכוון כלפי התודעה]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2011 00:29 |
|
| |
אתה רוצה סייג חזק וישר מהאלוקים ?
לא תחמוד !!!
הרי אמר כבר לא תרצח ולא תגנוב ולא תנאף מה עכשיו לא תחמוד ?? והבן
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2011 01:04 |
|
| |
יהי
אתה מניח שהסייגים תודעתיים, אני בפשטות לא הבנתי כך, תן דוגמא קונקרטית ברורה.
שניות לעריות יובן כך, באם אדם יקח את סבתו בנו יתיר את אמו, וכד'.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 17:17 |
|
| |
| מרכא_טפחא כתב: |  |
שניות לעריות יובן כך, באם אדם יקח את סבתו בנו יתיר את אמו, וכד'. |
|
איפה כאן הסייג? אם אדם ייקח את סבתו (פער 2 דורות) אז בנו (פער 3 דורות) יתיר את אמו (שוב 2 דורות). וחוץ מזה, ממתי יש חשש בגילף? [נא לא לתקן - הבנתי את הכוונה המקורית.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 19:01 |
|
| |
בקהיליה החרדית, וק"ו בקהילות בהן נישאו בגיל 12, סבתא בגילן (לזה אני מניח התכוונת ב'גילף') יכולה להיות אשה מושכת (סבתא חרדית בת 45 ששומרת על גזרה... תיאורטית זה אפשרי). לכל היותר תשנה אות אחת (אחרת) במילה 'גילף'.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 20:49 |
|
| |
סייג לתורה - עושים גבול- לא בכל דבר יש להכניס את התורה. יש דברים שהתורה לא רלוטית בהם,
למשל תעודת כשרות על אקונומיקה,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 20:58 |
|
| |
| thepresent כתב: | | לכל היותר תשנה אות אחת (אחרת) במילה 'גילף'. |
|
אוקיי. 
|
|
|
|
|
