'הדרת נשים' בפורום 'שידוכי חרדים'

מעפיל צודק מאאה אחוז.זה פורום חרדי או לא?אל לנו להתעסק בזה לא בגלל שאנחנו מתעלמים כביכול אלא בגלל שזה פשוט לא שייך לציבור החרדי(להוציא כמה קיצונים במספר זעום..שלא שייכים נראה לי לפורום זה)

אסיק, חולה על זה שאתה משועמם ומתחיל לעשות סדר...

טוב לעננינו, אני לא אוהב חדשות..  
( ולמעשה האתרים של החדשות ברובם לא נפתחים לי בגלל רימון... ) 

בס"ד
והנה תשובתי:

לא,לא מרגישה מודרת.
והיה אם מישהו יחליט להדיר אותי(בדברים מהותיים לא כמו ישיבה באוטובוס בצד האחורי שזה טיפשי לדעתי להגדיר זאת כהדרה!!)אוי לו ואוי לנפשו..

אדרת נשים...
הפעם נאדיר את הנשים(חס וחלילה לא נדיר אותן...) ונעלה חיוך קל על השפתיים. 
בספרו של אבשלום קור, הגיע זמן לשון, מובאים בין היתרהדברים הבאים:"כפר סבא" אמנם נקראת על שם סבא ולא על שם סבתא
אבל עובדה שאומרים "כפר סבא גדלה" "כפר סבא
התרחבה" ולא "כפר סבא גדל" "כפר סבא התרחב", 
כי
דברים טובים אומרים בלשון נקבה.
 
עובדה ש"כישלון" זה בזכר, ו"הצלחה" זה בנקבה.
 
אמנם יש בעברית מילים שאפשר לומר בשני המינים:
שמש, דרך, ועוד, אבל גם בזה העדיפות לנקבה:
למשל אומרים "רוחו טובה עליו", אבל ההפך מזה
בשיר "רוח עצוב". כי כשזה עצוב, זה בוודאי בזכר.
בעשרת הדיברות כתוב לא תגנוב, לא תרצח ולא
נאמר לא תגנבי, לא תרצחי – כי רק הגברים עושים
את זה...
 
בכלל הנקבה היא דבר מבוקש יותר, יקר יותר,
אפילו בתחבורה: בזכר יש אוטובוס שזה דבר
המוני, אבל לאניני הטעם – מונית.
 
"יום" זה בזכר, יש שישה ימים בשבוע, אבל השבת זה
בנקבה, שבת של מנוחה (גם מנוחה זה בנקבה), שבת
של נחת (גם נחת זה בנקבה).... ...

אני חושבת דווקא שיש הרבה מה לומר בנושא. ונעשה סדר:

בשוק השידוכים:
- עצם "דרישה" של דירה או כסף, כמוה כרמיסה של חשיבות האשה ותרומתה לבניית בית (ע"ע עבודה, כביסות, ילדים סביב השעון).
- בחורים נורא בררנים היום לגבי מראה של בחורה, שמעתי הרבה פעמים מחברות או מכרים על בחוריהם: "הוא מחפש את היפהפיה שלא נולדה" וכן, מדובר גם בבחורים טובים, פתאום הם נהיים בררנים ונורא ממוקדים בסגנון הסטייל של בת הזוג וסימטריות אפה.
- מנהג העולם הוא כי גברים מחזרים אחרי אבידתם - הנשים, אך מעולם לא ראיתי כמו בשנה האחרונה, כל כך הרבה מקרים בהם הבנות הן אלו שנותרות שבורות לב בגלל שהוא אמר "לא". ואפילו השפלה, בזיון והתעלקות נואשת במלחמת האשה על לב הבעל.
- יכול להיות שבשל ההרגל המגונה של שימוש בפרסומת נשים,  והוזלת מעמד האשה בזה שכורכים אותה סביב לדאודורנט, או מלינים אותה על פגוש של שברולט, גרם להתהוות ה"ציפיות" הללו.

ביום יום:
- ברחוב, באוטובוס - כשנתקלים בחרדים קיצוניים, את מרגישה ממש "חוטאת בעצם קיומך". אם את מתמהמהת במעבר כדי למצוא את ה"רב-קו" בתיק. יישמעו המהומים ופמפומים של זעם וחוסר נוחות מקרב הנוסעים הזכרים. ואפילו אם לא יאמרו מילה, לגברים כאלה יש כשרון להדס סביב  מקומך בהפגנת חוסר רצון בולט ובמילים אחרות, סוג של טרוניה : "מי ברא אותך בכלל".
- למרות שיש משחקי מילים יפים של "עקרת הבית - עקר הבית, אשה היא המלכה", החלק הדומיננטי יותר היוצא לפועל הוא זה של: "בעלך עטרת ראשך, מגיע לו הכל כי הוא לומד תורה". "נשים במאי זכין", ששוטפות רצפה, ומחתלות ילדיהן,ומריצות את צלחת האוכל לבעליהן בשעה ששב מתלמודו או עבודת יומו, וכן. הן המלכות של הבית מלכות בחלוק מרוק וכתר-מטפחות. מלכות של "מלווה מלכה" של שטיפת כלי השבת בעוד הבעל שר "אלוקי אברהם יצחק ויעקב".
- תכל'ס גברים הם יותר מפונקים, מצויים בבועה של עצמם, ופחות מיומנים מנשים, אולי זה רק טבע האדם.

מהם רגעי הנחת שלי:
- כשיוצא לי לראות אברכים נפגשים עם נשותיהם באוטובוס מהדרין. הוא חוזר מהכולל - צהריים והיא ממשרת המורה-חלקית-ממלאת מקום. אז הם מדברים בנחת במעבר שבאמצע, או בספסל שעל גבול האקורדיון ואינו מקפיץ סיקריקים או מורד בכללים. והשיחה קולחת בנחת, מתוך כבוד הדדי. והוא סוחב עגלה ומזוודה, והיא את הילדה. והוא הולך אל הקידוש ומביא לה קוגל. ואפשר לראות שמחה פשוטה ותמימה נושבת שם.
- וגם כשבשעת בוקר מוקדמת רואים אברכים עמלנים הודפים עגלות אל הגן, ומחזיקים תיקית דף קשר, ועולים על ההסעה של מיר. ומשוחחים בכשר עם נוות ביתם, אזי נעלמת ההדרה - אבל אולי היא פשוט רק דרה, בפנים של הבית. כי מי צריך שיעריכו אותנו בחוץ???

חדשונט נראה לי יש לי את המייל שלך....כל דבר ששולחים לי במייל שולחים גם אליך...ולהפך..:-P אל תדאגי לא עליתי עליך..