אם היינו קמים בבוקר ומגלים שאנחנו לא יהודים?

חשוב להבהיר שאתה מערבב בין מספר שאלות

אני מנסה להבהיר

הקשר שעשיתי אני בין משפט פארמה לנידון דידן הוא בסך הכל שאין טעם בטענה שעל הכל להיות מוסבר בכמה מילים [ואוסיף, בפרט כאשר השואל אינו טורח אף פעם להאריך ולדייק מהו שאלתו בכלל, כוונתי לך ויותר לאלי, שתמיד מקצרים ביותר, ותמיד יש לי הרגשה שלמה לי לטרוח ולענות בארוכה כאשר אינך מוכן לעשות זאת. אפילו את הניק שלי אתה לא טורח לכתוב בשלמות.  אותי לא מעניין פה ההתנצחות אלא הדיון המעשיר את ההבנה מכל צדדיו, ואתכם על פי רוב אין את ההרגשה הזאת.] בפרט בנושאים מסובכים תלויים בהרבה ידע מוקדם.

לא ראיתי שום פירכה עדיין על הטענה הזאת, וכמו שכתב מיכי לעיל, הטקטיקה הוא תמיד לענות על נקודה אחרת בכלל. לא שזו בעיה שמרחיבים את הדיון למקומות אחרים, אבל היה הגון לפחות לציין את זה. שאתה מסכים לעצם דברי ואעפ"כ יש להשיב בעיקר הענין מנקודה אחרת.

לגבי הטענות החדשות שהעלית, אנסה לענות קצת.

א-אתה טוען שמכיוון שהדת כה חשוב, אם היא נכונה בהכרח שתהיה לה הוכחה או נימוק פשוט ביותר, שאל"כ איך מחייבים בה קטנים וכדו'.

בכדי לבדוק אם טענה זו נכונה או לא, צריך מקודם לברר אם שאלת הדת בכללות הוא שאלה פשוטה או מורכבת. אם לדעתך היא פשוטה, אולי אתה צודק. אם אתה תסכים שלכל הדעות יש כאן נושא מאד עמוק ומורכב, [לדעתי בהחלט כן, פחות או יותר כל הפילוספיה כל הדורות עוסקים בשאלות היסודיות כאן]  בהכרח שההוכחה לשום צד תהיה ארוכה ומורכבת, מה לעשות. לגבי הקטנים וכדו', אם זכו לחינוך הנכון אז ראוי להם להאמין בו, כדברי מקס, ואם לא הם אכן לא אשמים. אם תשאל איך האל עשה שיהיו אנשים שלעולם לא ידעו את האמת, נו נו, זו שאלה על האלקים בהנחה שישנו. לך שאל אותו. [ברצינות, זו כמעט בעיית הרע, שלדעתי הוא בעיה גם ללא שום דת או אלקים, ואכ"מ]

ב-אתה מפקפק אם ישנו בכלל תשובה רצינית. במחילה, זו לא טענה רצינית בכלל. הרי המחבתי"ם והעצכחי"ם בכל הדורות עוסקים בדיוק בשאלות האלו, האם בכל דבריהם אין בכלל תשובה, אתה יכול לטעון שדבריהם לא נכונים, אך לא שהם נמנעים מלתת תשובה בכלל.

וכמו שכבר אמרתי פעם, אם אתה רוצה הוכחה על ההיסטוריה והמסורת, איני יודע איזה סוג של הוכחה אפשר בכלל להביא לזה. או שהיה או שלא היה. אם לדעתך בהכרח להעמיד את הדת על התגלות וכדו', אז אין דרך להוכיח את זה. האופציה היחידה שנשארת הוא לבחון את התוכן בעצמו, ובזה עוסקים הרבה. [ואולי לפי זה אפשר לשער לגבי הסיפור, אך זה לא חשוב בכלל] 

איני יודע מה בדברי לא מובן. אם תצביע על נקודה לא מובנת אשמח להסבירה לך. 

אם כן, פרזנט וייתכן וכו' כבר נמצאים בגיהנום. לא נראה שרע להם שם [דווקא כן, אבל אתה מבין את הבעיה]

בכל אופן אין לכופרים לדאוג הרבה, שהלשם בהקדו"ש כבר בירר שאין לו חלק לעוה"ב זה לא מצב נצחי, בקיצור אינו כפשוטו, ובסופו של דבר כולם יגיעו לתיקונים.

כאן דווקא הקבלה הצילה את הכופרים. שהרי להרמב"ם אין לו חלק הוא כפשוטו ממש.

בחשיבה פשוטה, לא יכול להיות דבר זה המשמעות של ההעדר. העדר בהגדרה זה משהו בלתי נמצא, אם הכופר לא נמצא [כלומר נשמתו] אז מי כאן סופג את המשמעות הזאת. וזה אכן המצב אליבא דהרמב"ם. בקיצור נשאר מהם כלום.

רק הקבלה, שסופגת את הסתירה הזו, שיש העדר קיים [כמו כללות החלל הפנוי וכדו'] יכולה להבין שהאדם הקיים יספוג את המשמעות של העדר קיומו.

ודוק היטב כי עמוק הוא.