יהי,
התחלת עם השוואה למשפט של פרמה.
גם אותו ניתן להסביר בקיצור למי שמתמצא במתימטיקה מורכבת ומכיר את הבעיה, במאמר אחד.
ריבוי ספרים מעיד בעיקר על ריבוי העוסקים והדעות בעניין ועל חשיבותו הרבה. לאו דווקא על כך שאין דרך בעולם להבהיר זאת. ואם אין דרך? אז איך הגעת למסקנה?
אני מנסה להבין מה קורה אצל אלו בפורום הטוענים כי דתם אינה דת השכונה בעלמא אלא ניתן לטעון לטובתה טיעונים הניתנים להעברה, גם למי שאינו מחויב לה מראש, אך בפועל הם עושים הכול שלא להציגן.
האם יש להם טיעונים מסודרים וקשה להם מסיבה כלשהי להציגם בכתב, או שמא משנתם עדיין לא סדורה אצלם מספיק, מה שאומר, לכאורה, כי הם מאמצים את דת השכונה. נעשה ונשמע.
דינו טוען להוכחות היסטוריות שאת חלקן הציג. הוויכוח עמו מתנהל במישור של כל הוויכוחים. טענות בעד ונגד. אני כמובן סבור כי הוכחתו אינה רצינית, אך אינני יכול לטעון כלפיו, כי אינו אומר משהו בעל משמעות של טיעון. העובדה כי מקנן בי חשש עמוק (בעיקר בגין הפער בין חוש הביקורת המצוין שלו על הכול חוץ מעל דת משה וישראל, לבין מה שהוא טוען לטובת הדת) כי הוא גם נוהג במנהג אבותיו ומקדים נעשה לנשמע, אינה מערערת על עצם טיעוניו.
האם יש לך טיעונים היכולים לעמוד גם מול מי שלוקח ברצינות את אופציית הפיקציה? או רק למול מי שמקדים נעשה לנשמע.
במידה ויש לך תשובות מהסוג הראשון, אינני רואה שום סיבה הגיונית שלא תוכל להציגן.
אני מדבר על להציג את הטיעון. לא להוכיחו.
נניח אתה אומר, אני משוכנע כי מעמד הר סיני היה כפשוטו בפועל ממש למטה מעשרה טפחים.
אז אני מבין מה מניע אותך ואיך אתה מסתדר עם כל הבעיות.
הבנתי שזו לא דעתך, אז מה כן?
