האלוקים\היקום מבקש את הנרדף,
יש טעות בחשיבה אייך פועל היקום האובולוציה מבחינת הישרדות החיי, החיי השורד הוא דווקא הנרדף (נרדף יחסית בין טוב לרע, בין מוסר לבין חוסר מוסר) וזה עומק דבריהם שהאלוקים מבקש את הנרדף,
יותר בהרחבה:
מיהו השורד הנצחי הלכה למעשה ? האדם התבוני ! ומי מביניהם שורד יותר ? הצדיק הטוב הנרדף !!
כלומר טועת היא שהחזק שורד = כוח הישרדותי,
ברצוני להוכיח שדווקא המוסר והטוב שורדים אל כורחינו, ולא החזק,
לדוגמא: ניקח יבשת כמו אוסטרליה\מדגסקר וכדומה, שאין שם חית אדם אך ורק בעלי חיים,
יש שם חיות טורפות ולא טורפות, מי המנצח בסוף ? בוודאי הטורפות !! אבל מה שהם שוכחים היא שביום שאין את מי לטרוף אז הם יצטרכו בכדי לשרוד להפוך את עצמם לחיות לא טורפות, ומחיות לא טורפות יצטרכו בכדי לשרוד להתפתח לתבוניים,
ומחיות תבוניים יצטרכו לפתח חוקים תבוניים ומוסריים וכן עד מה שמוכר לנו היום,
על כורחינו הטוב מנצח ולא החזק,
הקושיה הידוע שבמיקרו (חיידקים וירוסים, ושאר הרפואה) זה לא עובד כך, היא לא ראיה כלל וכלל, כי בסוף האדם התבוני יתגבר וישלוט גם בהם,
נכון בכדי להחכים בחוקי היקום אנו חוקרים ובודקים את המיקרו בעיקר, אבל את החשיבה הפילוסופית לא בודקים על פיהם, להפך בודקים לפי חיית האדם ותבונתו, הוא שולט הלכה למעשה, כל שנעמיק יותר בתבונה ובחכמה כך נשלוט יותר ומיזה נשרוד יותר,
עד כאן ראינו שביקום עצמו זה פועל כך,
עכשיו נעבור לאדם וחוקיו החברתיים,
ברור הרי שחוקי חברה צודקים ומוסריים שורדים יותר, לא רק מבחינת חברה וחירות האדם לעצמו, רק עצם התפתחות התבונה והחכמה מתפתחת יותר, מכאן השליטה ביקום גם כן,
כלומר לא רק הוכח שעצם חוקי חברה צודקים שורדים יותר לגבי חוקי חברה לא צודקים ומוסריים,
הם גם משתלטים על הטבע, כלומר האדם התבוני ניזוק פחות מחוקי הטבע,
הרי שני דברים יסודיים מפסיד את ההישרדות, 1, החי שלא מתפתח בעצמו לטוב, 2, ומזיקי (כביכול) הטבע,
ולכן חברה צודקת מוסרית היא גם חברה שמפחתח את התבונה בחוקי היקום, ומשום כך ניצלת בשניהם ושורדת יותר,
עד היום בכל המאמרים שלי כאן על הנושא הדגשתי יותר את הכדאיות את הלשמה לטוב מביא את הטוב ששורדת,
(הוכחנו שעצם הרחמים על חולים פיתח את הרפואה והאריכות ימים, הסברנו שלו האנושות היית לומדת לפני אלפי שנים חכמה אז היום כבר היינו יותר רחוק בתבונה ובחכמה, במקום זה נלחמנו ורבנו אחד בשני, ולא השכלנו יותר בחכמה, ולכן יש לנו היום את הסבל המיותר מחוסר לימוד, כמו מחלות סופניים שהאנושות עוד לא התגברה עליה, היינו יכולים להיות כבר אחרי כל זה,)
באשכול הזה אני רוצה להוכיח שבעצם אין לנו ברירה כלל,
כלומר אפשר לומר שאחרי שאנו מבינים שאפי' הרע והרשע ירצה להשמיד את כל היקום בעצם לא עשה כלום, התא חי הראשון שוב יבוא ושוב יבואו כל השאר עד האדם התבוני,
כלומר האם יש טוב אבסולוטי ומהי הטוב הזה ?! אין כזה שאלה לפי החשיבה הזאת !!
יותר מזה. מוסרית אין לנו בחירה בעניין, אנו חייבים לבחור בטוב, אחרת גרמנו רע ! אין מצב של שב ואל תעשה עצם השב ואל תעשה היא כבר רע בעצם, (זה מזכיר את החיה "עצלן" כשמו כן הוא,
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%9C%D7%9F_%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2 שלא שרד גם כן, אפי' שהצליח אייך שהוא לגדול לממדים גדולים במיוחד. מעצם הפטנט שלו לבחור להיות עצלן ולברוח מכל צרה, זה עזר לו זמנית ובסוף לא שרד, אפי' שנאשים את האדם בכך, הוא (העצלן) לא היה כל כך חכם, הרי החיות הלא טורפות שעשו ברית עם האדם עשו יותר בשכל מבחינתם, הם נתנו להם את החלב והצמר ואת העבדות והכניעה, ובעקבות זה הם שורדים יחד עם האדם,)
לסיכום:
יש אמת אבסולוטית, האמת היא שאנו מבינים שהטוב הוא מוכרח, ולא יעזור לנו כלום יש רק דרך לבחור בטוב,
וזה עומק דבריהם ז"ל "בונה עולמות ומחריבן"
לאו דווקא הוא הבונה והוא מחריב, היקום שורד אך ורק בטוב ונחרב ברע ושוב מתחיל ניסיון שני כנ"ל,
ולא רק בגדול, רק בכל בחירה קטנה של האדם הפרט עובד בדיוק כך,
מה דעתכם חברי וחכמי הפורום היקר ???
