| נשלח ב-3/1/2012 14:57 |
 |
| |
דברי החזו"א לגבי טריפות בזמנינו
נתתי אל ליבי לעיין בדברי החזו"א המפורסמים בענין טריפות.
אך דא עקא, שלצערי חסרים לי כמה ידיעות יסודיות בעניני טריפות, והייתי שמח לקבל מידע בענין.
טריפה שיש לה רפואה [נאמר, בזמן חז"ל, כדי לא להכנס לשאלות נוספות], ויכולה לחיות עי"ז יותר מי"ב חודש, האם עצם זה שיש לה אפשרות רפואה, גם אם לא מבצעים אותה בפועל, גורמת שלא תחשב כטריפה.
את"ל שלא, מה הדין בגוונא שבצעו בה את הרפואה, ועתה היא יכולה לחיות יותר מי"ב חודש, האם עתה אין לה דין טריפה, או"ד יש סברה שכיון שחל עליה שם טריפה לא פקע ממנה שם זה.
לכאו' הקביעה על טריפה, זה לפי הרוב, רוב הבהמות במום שכזה לא חיות יותר מי"ב חודש, השאלה, האם כל בהמה היא טריפה, כי הולכים אחרי הרוב, ומניחים שגם בהמה זו שלפנינו היא כמו הרוב והיא טריפה, אבל לצד שהיא מהמיעוט שחי יותר מי"ב חודש, באמת איננה טריפה, או"ד עצם זה שיש לה מום שהרוב לא מאריך בזה חיים, זה יוצר שם טריפה בוודאי גם אצל המיעוט שיכול לחיות באריכות חיים עם המום.
אשמח לקבל מידע בענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 16:07 |
|
| |
יש בזה סתירה בגמ', במקום אחד מפורש שאם אפשר לרפא הרי אינה טריפה.
חולין נד. דבי ר"י רישבא מחו בכוליא וקטלי אתו לקמי' דר"א אמר להו וכי להוסיף על הטריפות יש אין לך אלא מה שמנו חכמים, והא קחזי' דמתה גמירי דאי בדרו לי' סמא חיה.
ומן הצד השני אמרו בחולין סח: טריפה כיון שנטרפה אינה חוזרת להכשרה, שתפסוהו הפוסקים ככלל גדול בתורה ולא משום שאינה יכולה לחיות אלא משום שכבר נקבע עליה האיסור (חזו"א סי' יד', פר"ח סי' מד סקי"ד, רשב"א ורא"ש וריטב"א ורא"ה ור"ן ומאירי עו. ר"ן מח: ש"ך סי' לו סק"ו, יד יהודה סי' מא' ארוך סקי"ב. וכן במשמרת הבית לה' "אפי' ניקב ונסתם סתימה הגונה שוב אין לו היתר").
ובהלכות ריאה קי"ל דאם ניקבה, אבל סביך ונסתם מחדש נהיית כשרה. והרמב"ן עו. מדמה זאת לבהמה שנחתכה בצומת הגידין (דטריפה) ולאחר מכן חתכוה מן הארכובה ולמעלה (דכשרה), אבל הרא"ש חולין פ"ג סי' ז' חולק וסובר דטריפה אינה חוזרת להכשירה אא"כ נעשה הדבר מעצמו.
ולכן צריך לחלק בדומה לדברי הרא"ש, שכל שצריכים מעשה ריפוי כירורגי נשאר עליה שם טריפה, אבל כל דבר שאפשר לתת לה סם ועל ידי זה תחיה אינה טריפה כלל אפילו לא נתנו לה את הסם. כי טריפה אינה חוזרת להכשרה.
וההגיון בחילוק זה הוא, כשם שברור שהשתלת לב מלאכותי אינה מבטלת את הטריפות (ויש אומרים שמי שחי עם לב מלאכותי מטמא באוהל כדין נבלה מחיים), כך גם כל התערבות אחרת אינה נחשבת כפוטנציאל של הבהמה אלא של הטכנולוגיה. ורק מה שכלול בפוטנציאל של הבהמה יכול לעמוד כנגד הטריפות שבמציאות.
ולגבי השאלה השניה, ההלכה היא שטריפה ודאית גם אם חיה יב"ח נשארת טריפה. ורק בספק טריפה מתירין במקרה שחיה יב"ח.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 16:38 |
|
| |
לא הבנתי למה דברי הגמ' בחולין סח סותרים לדברי הגמ' בחולין נד, בגמ' בחולין נד מתבאר שכיון שיש לה תרופה לא חל עליה כלל שם טריפה, ובגמ' בסח איירינן בבהמה שכבר חל עליה שם טריפה, היינו שהיה שלב שהיה בה טריפה בלי אפשרות רפואה ואח"כ יש סיבה שמבטלת ממנה שם טריפה, כגון בדוגמא שהבאת שהיה חור ונסתם מחדש,[אני רק מביא את זה כדוגמא, כי במקרה הפרטי הזה ציינת שזה כשר]אז לא פקע שם טריפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 16:56 |
|
| |
זו בדיוק השאלה, איזו אפשרות ריפוי קובעת שאין כאן טריפה כי אפשר לרפא, ואיזו אפשרות אינה קובעת כך אלא כיון שנאסר שוב אין לו היתר. כשיש חור ונסתם, בניגוד למה שכתבת, דוקא כן פוקע שם טריפה כמו שכתב הרא"ש לגבי ריאה, כי הוא נסתם מעצמו, ויותר מזה מבואר בגמ' נז: שאפילו אם צריכים להצמיד משהו חיצוני כדי שהחור יסתם עדיין אינה טריפה, כי יש אפשרות ריפוי פשוטה שמבוססת על אופן טבעי של הגוף עצמו. ולכן אין מכאן ראיה ברורה למקרים גבוליים של יכולת ריפוי מודרנית, היום למשל מזריקים לבעלי חיים זריקות שונות במקומות שנקב בהם מטריף, אבל מכיון שמשתמשים באמצעי חיטוי ובאנטיביוטיקה הנקב עובר כלעומת שבא ואין בזה סכנה.
|
|
|
|
|
