|
|
| נשלח ב-4/1/2012 19:52 |
 |
| |
אני מנצל את זכות התגובה האחרונה שהעניק לי שיבולאיו (  ) כדי לומר שגיל הפריון הקצר יותר (על מה מדובר? שבגיל 50 אשה כבר לא פוריה? ואיזה גבר עושה ילדים בגיל 50? למעט כמובן גבר חרדי שהרב של המשפוחע לא מרשה אמצעי מניעה) לא נשמע לי משהו שבגללו יש להעדיף את האשה.
אגב מה עם להעדיף את הגבר, שמגיע לשיא מיניותו בגיל העשרה והעשרים המוקדמות, כאשר הוא בקושי טינאייג'ר מחוצ'קן ודלפון? והאשה מגיעה לשיא מיניותה רק בגיל 30-40 כשהיא כבר פחות אטרקטיבית? איפה ההגינות ריבונו של אבולוציה?
לגבי המצב בבתי הדין:
יש לי ידידה (חרדית) שנמצאת בהליך גירושין בעקבות חשדות שלה שבעלה בגד בה.
לפי התרשמותי, "כבולעו כך פולטו": כשם שביחסים רומנטיים הצד המחזר (ברוב המקרים הגבר) הוא הצד החלש, שניתן להציב לו תנאים ולדרוש ממנו דרישות, כך בגט - הצד הדורש נאלץ לקבל פחות, שכן הצד השני מציב לו דרישות בתמורה להסכמה על הפרדת החבילה (כפי שציין איש ציפור, כיום נתינת הגט היא עניין פורמלי וההחלטה על הפרדת החבילה מתקבלת ע"י שני הצדדים). מדובר על כסף, דירה, רכוש, משמורת על הילדים, וכדומה.
יש להניח שמטבע הדברים יש גם הטיה לטובת הגבר - שכן בית דין שמורכב מגברים לא ממש אמור להבין את נפשה של האשה (וגם אם היא או טוענת רבנית מציגה את עמדתה, כפי שהציעו כאן כמה אפולוגטיקנים - הרי שבעיני הדיינים הגברים, שהם המקבלים את ההכרעה, אלו יראו שיקולים זניחים שיש להם משקל נמוך בסך הכללי; אין לצפות לצדק בפועל במקרה זה), גם בהנחה המקלה שהדיינים עושים ככל יכולתם.
בפועל במקרה שאני מכיר כל אחד מבני הזוג מנסה להוכיח שהשני 'אשם' (בוגד לעומת 'מורדת', היינו מסרבת לקיום יחסי מין) כדי שבית הדין יכפה על הצד האחר גט מה שיפטור אותו מלהענות לדרישות. חוקרים, מסמכים, צילומי מסך במחשב, עדויות פיזיות, וכל הלכלוך הזה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 19:58 |
|
| |
הנוכח
יש לי ידידה (חרדית) שנמצאת בהליך גירושין בעקבות חשדות שלה שבעלה בגד בה.
אשה בא לרבנות ובקשה גט מבעלה -כי הוא בוגד בה.
שאל אותה הרב- למה את חושדת בו?
אני מרגישה וחושדת- כי הילד האחרון שלנו. לא ממנו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 20:11 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | הנוכח
יש לי ידידה (חרדית) שנמצאת בהליך גירושין בעקבות חשדות שלה שבעלה בגד בה. |
|
חרדית לא מתגרשת בגלל שבעלה בגד בה, היא מתגרשת כי בעלה לא יראי שמים, היא לא רואה בלעשות צריכים דווקא בזולתה במקום בשירותים כבגידה,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 21:02 |
|
| |
מקס
כך דרכו של יצר הרע- בתחילה הוא גורם לחוסר יראת שמיים- אחר כך הוא בוגד באשתו.
איך אשה חרדית מרגישה שבעלה לא ירא שמיים? כשעובר שבוע והוא לא מביא חומרה חדשה הביתה. בדוק ומנוסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 21:42 |
|
| |
אז תתפלאו, כנראה היא לא מהסוג הזה.
אחרת לא היינו ידידים :-)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2012 09:19 |
|
| |
מקסמן אתה לא חושב שדיונים של שמונה שנים אפשר לסכם בכתבה אחת קצרה, ולכן לא נראה לך שהסיפור הוא אמיתי, ואילו אני לא יודע במה הם דנו שמונה שנים.
אולי הם למדו על ריקודים הודיים. אישציפור <וכ"ש בימינו שלנו שנשים יוזמות גירושין, גם בלי מצב של ריקוד כזה או אחר היה עליו להיות פטור מכתובה> שכחת את הביטוח הלאומי ואת חוק יחסי ממון. ואכן בגלל אותן הסיבות פסק הדיין ש. דיכובסקי שאין להתייחס ברצינות לסכומים הנקובים בכתובה, ראה במאמר ה"כתובה וחוק יחסי ממון" כאן: http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/Mishpaha/Public/art_ccdl.htm thepresent
<בפועל במקרה שאני מכיר כל אחד מבני הזוג מנסה להוכיח שהשני 'אשם' (בוגד לעומת 'מורדת', היינו מסרבת לקיום יחסי מין) כדי שבית הדין יכפה על הצד האחר גט> בגידת הבעל כשלעצמה אינה סיבה לכפיית גט. ראה פסקי דין רבניים חלק ח עמוד 254: מסקנות א. (א) אשה הטוענת שבעלה בוגד בה, רועה זונות ומבזבז עליהן ממונו, אינה נאמנת בלי עדים. (ב) הביאה עדים לדבריה או שהבעל מודה, יש סוברים שכופין אותו לתת לה גט פיטורין. (ג) במה דברים אמורים כשהוא מוחזק בכך, אבל לא כשנכשל בזה במקרה. (ד) ואף כשמוחזק בכך, אין כופים אותו לגרש ולשלם כתובתה אלא לאחר שהתרו בו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2012 10:27 |
|
| |
נישט,
דומני שכתבתי ואם לא אני כותב עכשיו, שאני לא בקי גדול בסבך הענינים והנהלים הנהוגים כיום.
אז תודה על דבריך שהעמידו את הדברים באופן מדויק יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2012 18:07 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | | מקסמן אתה לא חושב שדיונים של שמונה שנים אפשר לסכם בכתבה אחת קצרה, ולכן לא נראה לך שהסיפור הוא אמיתי, ואילו אני לא יודע במה הם דנו שמונה שנים.
אולי הם למדו על ריקודים הודיים. |
|
זו שאלתי כי בכדי להגיע לפסק שכזה כפי טענת הכתב. זה מקסימום צריך לקחת דקא ורגע, ולא שמונה שנים,
אגב: היית פעם בבתי משפט לענייני משפחה ?! אז כדאי לך לבקר שם !!
אתה לא מבין באיזה אנשים מדובר, והפסיקות בהתאם,
רוב בני אדם הנורמלים לעולם לא מגיעים לשם, ומי שכן. בדרך כלל הוא קורבן שהצד השני לא נורמלי או שניהם לא נורמליים,
והשופטים הם כמו גננות ממש, (אני לא אומר זאת לרעתם אני אומר זאת כי זה מה שעושים מהם,)
במילא כל הפסיקות הם ילדותיים לגמרי, ולא יעזור לנו האם זה בית דין דתי או בתי משפט,
יש פתגם אצלינו שאומר שמלמד תינוקת בסוף נשאר תינוק, כלומר מרוב שהוא רק מתעסק עם תינוקות כל דרך חשיבתו היא ילדותית, ואפשר לומר זאת כלפי הדיינים והשופטים, מה לעשות הם מתעסקים כל הזמן עם תינוקות,
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 04:53 |
|
| |
מקסמן
<זו שאלתי כי בכדי להגיע לפסק שכזה כפי טענת הכתב. זה מקסימום צריך לקחת דקה ורגע, ולא שמונה שנים> וייתכן שמקורה של הכתבה שהופיעה באתרים רבים, הוא בכתב סוכנות ידיעות שלא דקדק בלשונו וכתב: "לפני כשמונה שנים התגרשו בני זוג מאשדוד, לאחר שהגבר טען כי אשתו ביזתה אותו במהלך ריקוד בחתונה", כשכוונתו היתה לומר, שלפני כשמונה שנים הגיש בעל מאשדוד תביעה לגירושין, מפני שאשתו ביזתה אותו במהלך ריקוד בחתונה. איני יודע אם ייתכן שיעברו שמונה שנים מיום הגשת התביעה לגירושין ועד לפסיקה אודות הסכסוכים הכספיים שבין בני הזוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 12:32 |
|
| |
האם יורשה לי להעיר בלי לקרוא הכל? שוב התירוץ של יום ששי...
א. מעשה אני יודע על בעל תשובה מפורסם בציבור, שאשתו סרבה ללכת בכיסוי ראש, ואמרו לו הרבנים שאינו יכול לכפותה לפי שלא על דעת כן התחתנו. כך שמעתי. אבל הם הוסיפו לו שיגלגל עמה (=יחיה איתה בטוב) עד שתסכים. וכך היה. אז יתכן שזו היתה רק עצה להרגיעו כדי שיישארו יחד ולא יתבע ממנה יותר מדי בכוח.
על כל פנים מסיפור זה הבנתי שאין מצפים מן האדם אלא למה שהיה בשעה שהתחתן הזוג. שעל מנת כן התחתנו. עצם היסוד של "על מנת כן התחתנו" מופיע כמובן בגמרא אבל שם, בתרבות של התקופה, לא היה מקום לומר ש"על מנת" זה יכלול מה שהיה אז חוסר צניעות.
עוד למדתי מסיפור זה על חכמת חכמים וסובלנותם, בין כלפי התלהבותו של הבעל, שגילה את אור התורה עד שהוא הציף אותו, ורצה לחלוק אותו או לכפותו על אחרים, ובין כלפי האשה, שרצתה את החיים שהיו לה, וצריך היה להקפיד על כבודה ולהניח לה זמן לגלות את המאור שבתורה המחזיר למוטב.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 12:57 |
|
| |
"וצריך היה להקפיד על כבודה ולהניח לה זמן לגלות את המאור שבתורה המחזיר למוטב"
למיימוני
האם דיברת איתה אישית או שקבעת זאת על סמך הרגשתך?
אולי היא שוכנעה מסיבות חיצוניות כלשהן?(כגון שלום בית?)
תוקן על ידי צענערענע ב- 06/01/2012 12:58:25
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2012 04:47 |
|
| |
|
|
|
|
|
