היכן עובר הגבול בין לתת אמון לבין ספקנות?

לכן כשאתה מדבר עם אדם מערבי על הסיפורים של התורה, באופן טבעי הוא יפטיר: איך אפשר בכלל לדעת משהו על לפני שלשת אלפי שנה? מי יודע איזה מפגרים היו שם? אולי בכלל לא היה איש בשם פלוני, וכו' וכו'.

ואילו אם תדבר על הסיפורים של ישוע, רק מיעוט ישאל אם היה באמת אדם בשם ישוע, אם באמת צלבו אותו וכו' (סביר שגם המיעוט הזה יבא מבחורי ישיבה עלק ספקנים וכדו'), כל איש שפוי מניח שמן הסתם היה אדם בשם כזה שהיו לו מעריצים ותלמידים עד שנצלב, ובאיזה שהוא שלב מישהו כתב (בברית החדשה) בערך את מה שהיה.

אם נתבונן באמת, נשים לב שעל ההיסטוריה של אלפיים השנים האחרונות, אף אחד אינו שואל שאלות כאלו. הגם שלא מדובר בסוג אחר של היסטוריה. אפילו על ההיסטוריה היהודית, אף אחד לא שואל ברצינות מי אמר שהיו בית שמאי ובית הלל? אולי זו רק פיקציה מאוחרת שהתאימה לאידיאולוגיה של איזה דור מאוחר? מי אמר שהיה רבי יהודה הנשיא, אולי זו השלכה לאחור של דמות צדיק וסמכות הלכתית. ולא רק על אנשים מרכזיים, אף אחד לא חושב ברצינות שאולי לא היה ריש לקיש, אף אחד לא חושב שאולי לא היה רמב"ם, או שהוא היה בזמן אחר, או שהוא לא היה רופא של השולטן. מדוע ולמה?

וכמובן שהוא הדין בהיסטוריה כללית, אף אחד לא מנסה להתווכח עם רשימת האפיפיורים, המלכים, המלחמות, אף אחד לא שואל אולי הירונימוס הקדוש היה דמות מיסטית שלא היתה ולא נבראה? אולי כל אבות הכנסיה לא נולדו מעולם? אולי מלחמה מסויימת עליה מסופר לא התרחשה. אולי ספר מסויים לא חובר על ידי האדם המפורסם שחיבר אותו אלא הוא המצאה של קבוצה דתית לצרכים דתיים.

קל מאד להפטיר שלכל אלו יש הצלבות מידע וכו', אבל המציאות היא שלחלק גדול מההיסטוריה המקובלת שאף אחד לא חולם להתווכח איתה אפילו בצחוק, אין שום הצלבות מידע מיוחדות, בודאי לא עם מקורות שיש להם אמינות יתר מהמקור הראשון.

מה הטעם לכל האימון שאנשים רוחשים להיסטוריה של אלפיים השנים האחרונות, אלפיים שנים זה בהחלט הרבה זמן, מהיכן הבטחון שהגבול עובר בדיוק אחרי אלפיים ולא אחרי שלשת אלפים???

התשובה היא פשוטה מאד, ישנו רצף תרבותי בינינו לבין החיים לפני אלפיים שנה. אנשים אז לא היו יותר חכמים או בעלי תרבות יותר מפותחת מאשר במצרים של לפני שלשת אלפים שנה. אבל התרבות של לפני אלפיים שנה המשיכה בוריאציות שונות והתגלגלה עד התרבות המערבית של ימינו. לכן אנחנו מקבלים את כל הנתונים ברצף תרבותי, לא למדנו עליהם מתוך ארכיאולוגיה, לא שחזרנו אותם מסברא, פשוט קיבלנו אותם כך. בדיוק כמו שלפני 1900 שנים כולם ידעו מה קרה באופן כללי במאה השנים האחרונות, כך זה התקדם מדור לדור עד אלינו. (זה תקף לא רק לגבי ההיסטוריה אלא גם לגבי ההווה, האימון שבן התרבות המערבית נותן במערכת של תרבותו).

לעומת זאת כל התרבויות האחרות, כמו התרבות המצרית, הבבלית, האשורית, הכנענית, הפלשתית, וכו' וכו' לא שמרו על רצף תרבותי עד אלינו, הם מוכרות לנו רק מתוך ממצאים, מתוך שחזורים מתוך עדויות רחוקות. ולפיכך הם לא 'עובדות' הם רק נושא למחקר, מה שמסיקים מתוך כתבים שונים וממצאים שונים.

ההבדל בין המאמינים במסורת היהודית לבין המכחישים אותה, הוא בעיקר זה: שהמסורת היהודית טוענת לרצף תרבותי של עוד אלף שנים, המגובה בספרים ובמסמכים ובידע לא פחות מאשר הרצף שלנו למה שקרה לפני אלפיים שנה. ואילו המכחישים אותה מנסים להציג את כל מה שקודם לתחילת ספירת הנוצרים (בערך כמובן) כמשהו שאין בו רצף תרבותי.

תוקן על ידי xibolaiyu ב- 04/01/2012 14:27:55

תוקן על ידי דייר ב- 04/01/2012 14:30:10

ולכן הנוסחה היא "הטל ספק בכל מה שמחוץ לתרבות שלך".

מכיון שכך לא אכנס לקנח את השגיאות של שיבולייהו, שאינם נוגעות לנושא האשכול.