היכן עובר הגבול בין לתת אמון לבין ספקנות?

איזה מקורות יהודיים ואיזה מקורות רומאיים? על מה בדיוק אתה מדבר? הברית החדשה? או שמא דברי אגדה בגמרא מאות שנים לאחר מכן? אין שום מקורות רומאיים צולבים על ישוע, ואם יש אזכור שלו למעלה ממאה שנה לאחר מותו אין זה אלא רישום של הסיפור הנוצרי עצמו ולא משהו שמסתמך על עדות אחרת רומאית. אתה מדבר על דיוק בעובדות אבל כאילו לא מכיר אותן בכלל.

אתה משווה את זה למי שעומד במרכז ההיסטוריה של ספר שמואל ספר מלכים  ומוזכר רבות בעוד הרבה ספרים מסוגים שונים ומתקופות שונות? יש את השירים שלו, ויש את שושלת המלוכה מזרעו, את הערים שהוא כבש, את העמים שהכניע והיו כבושים בהמשך, תיאורים מפורטים מאד מחייו, תיאורים של חטאים ודברים אישיים וכו' יש לך תמונה שלמה של כל החיים שלו, עדויות של סופרי חצר, של נביאים שחיו לבד, של כהנים ומשוררי מקדש ששמרו שירים שלו.

המקורות המזכירים את ישוע הועברו במסורת על ידי הנוצרים, והיחוס של אותנטיות למקורות אלו אינו אלא פרי אמון ברצף התרבותי. בסופו של דבר הם דלי היקף ודלי צדדים הרבה יותר מספרות המקרא ביחס לדוד, המתארת הרבה מחייו ומהשלכות מעשיו.

גם בלי קשר להבדל הזה, ואפילו היו על ישוע עדויות צולבות של עשרה ספרים, זה לא אומר שום דבר לגבי אותנטיות הספרים מבלי שמאמינים ברצף ההיסטורי, שהספרים הגיעו מידע עממי ולא משהו שנבדה באיזה מנזר ארבע מאות שנים לאחר מכן.

תוקן על ידי thepresent ב- 05/01/2012 22:05:04