קצת על ממטיקה

חלק 2 מתוך 4 – מוטיווציה

   כפי שידוע, רק הנשים אצל בני האדם יכולות להיות בטוחות לחלוטין באופן טבעי לגבי עצם הורותן את ילדיהם. טכנית, תמיד תתכן האפשרות שפרטנר האשה הקבוע למין איננו האב. גברים אכן נוטים להפגין תבניות קנאה עקביות עם ההגיון הגנטי, לפיו דרישה לאקסקלוסיביות יחסי-מין עם הפרטנרית שלהם מגדילה את סיכויי המעבר של הגנים שלהם.

  כיצד הם יודעים לעשות זאת? אפשר להפוך את השאלה על ראשה. נניח שבט כלשהו, בו חלק מבני השבט סלחנים כלפי אי-אקסקלוסיביות של יחסי מין, וחלק לא. מטבע הדברים, מי שסלחן יותר, ייטה למצוא את עצמו (במודע או שלא במודע) עם פרנטנרית שאינה נושאת את ילדו, ולכן סיכויי העברת הגנים שלו פוחתים. באופן טבעי, תכונה זו תכחד, ולפי הגנטיקה, זה פשוט היה מאד מפתיע לולא היה זה כך. (אגב, כפי שאפשר לראות מהמאמר הקודם ואחרים, סוציו-ביולוגיה, ופסיכולוגיה אבולוציונית, מנסות להסביר מדוע התנהגות נוכחית היא תוצר של התאמה לעידן הפליאוליתית).

דוגמה זו מציינת התאמה שיש לה השלכה חיובית גנטית.

כת האמיש בארה"ב (מוקדש לבע"ב)

  כת האמיש הם חקלאים אנבפטיסטים בארה"ב, המתאפיינים, בין היתר, בנבדלות חברתית ובהסתייגות גדולה משימוש בכלי חקלאות מודרנים. קצב הגידול של אוכלוסיה זו גבוה בהרבה מהקצב המקובל בארה"ב, ועל פניו הם מותאמים במיוחד לחיים במדינה זו לפי זאת. דא עקא, שמבחינת חישובי זמן, אי אפשר להסביר התאמה זו כגנטית. במקום זאת, אפשר לחשוב על ההסבר הבא. המנעות מכלי חקלאות מודרניים מכריחה את המאמינים להוליד ילדים רבים שישמשו ידיים עובדות (מילולית). ההסתגרות מעניקה לדת זו את אחד מקצבי האבדן (retention rates) הנמוכים ביותר הידועים בארה"ב. למרות שאמונה בדת זו אינה משנה דבר גנטית, אמונה זו, מטבע הדברים, תוביל לנפיצות ממשכת של אמונה זו.

דוגמה זו מציינת התאמה שיש לה השלכה נייטרלית גנטית.

המעבר מחברת ציידים-מלקטים לחברה חקלאית

  זו דוגמה קיצונית יותר של הדוגמה הקודמת. במשך עשרות אלפי שנים היתה רוב האנושות אוכלוסיית ציידים-מלקטים. רק לפני כ5000-10000 שנה החלה חקלאות נרחבת, ועם זאת, כבר לפני 2000 שנה, רוב האוכלוסיה כבר נסמכה על חקלאות. זו נראית צורת חיים מותאמת מאד. מה גרם לה להתחיל? (אני מסתייג לגבי ודאותי לגבי העובדות הבאות.) בשנים האחרונות, החשיבה היא שבמשך תקופה ארוכה, לחקלאות היה יתרון אחד בלבד עפנ"י חיים של ציד-לקט: היא ייצרה יותר אוכל ליחידת שטח. היא לא סיפקה תזונה טובה יותר, לא בריאות גבוהה יותר, לא תוחלת חיים ארוכה יותר, ולא חיים נוחים יותר. נהפוך הוא. בעולם המודרני אולי קשה לחשוב על כך, אך ממצאים שלדיים מעידים שמבחינת הפרט, המעבר לחקלאות רק הרע את הבריאות (אפשר לקרוא על כך, לדוגמה, בספר זוכה-הפוליצר המתיש Guns, Germs, and Steel). מבחינת הגנים של הפרט, אם כך, המעבר לחקלאות היה דיל רע.

  קשה להסביר את נפוצות החקלאות היום באותו אופן של ההתאמה הראשונה בחלק זה. עבודה בחקלאות, לכשלעצמה, איננה משנה דבר גנטית, ודאי שלא בסדרי גודל של זמן אלו. ילדיהם של החלקאים, לפחות בדורות הראשונים, לא נולדו "מותאמים יותר" ברמה גנטית אישית לחקלאות, ולא רק זאת, אלא שמבחינת הרמה הגנטית בפרט, יש במעבר חסרון. כדי להסביר את המעבר לחקלאות בעזרת מנגנון דומה לזה של ההתאמה הראשונה בחלק זה, יש למצוא מנגנון מתווך כלשהו.

דוגמה זו מציינת התאמה שיש לה השלכה שלילית גנטית.

חלק 4 מתוך 4 – ביקורות והשלכות

לסיכום הסיכום הקצר על ממטיקה, מעט מחשבות על ביקורות לגבי השיטה והשלכותיה.

באיזה מובן זו תיאוריה?

  בפני עצמה, האמירה שאפשר להסתכל על תופעות ביולוגיות מנקודת מבטו של הגן, או על תופעות תרבותיות מנקודת מבטו של המם, היא הצעה די נייטרלית. באופן דומה, בעבר הוצע להסתכל על אי-קיומו של אלקטרון כחלקיק קונספטואלי שהוא "חור" בין אלקטרונים, או להסתכל על אותות דרך רכיבי התדר שלהם. להציע לייצג דברים אחרת, ברור שאפשר. לטעמי, יש שתי שאלות מעניינות לגבי ייצוג:

1. האם הוא מעודד תובנות מעניינות (שאולי היה קשה להשיג בלעדיו)?
2. האם תובנות אלו הן נכונות?

  את שני הדברים האלה, אפשר היפותטית לבדוק (הסיבה להיפותטיות היא המתודולוגיה הלקויה של מדעי החברה, כולל של התיאוריות האלטרנטיביות). בניגוד לתיאוריות אחרות בעצכ"ח (לדוגמה, קבוצה גדולה מספיק של אנשים קטגורית איננה יכולה לשקר, קבוצות קטנות בהחלט כן), מדובר בתיאוריה רציפה: היא ישימה הן לדתות והן להעדפות של מוצרים אלקטרוניים. אין שום מניעה עקרונית לקחת קבוצות אנשים, להראות רק לחלקם תיאוריה כלשהי, ולבקשם לחזות תופעות עתידיות כלשהן. (היות שהתוצאות יהיו רועשות מאד, כנראה שיהיה צורך במספר רב של אנשים.) אם לא יהיה הבדל מובהק בין הקבוצות לאחר שיערוך בעתיד, אז תיאוריה זו (בדיוק כמו כל אחת אחרת) נעדרת נימוק כלשהו. אם כן יהיה הבדל מובהק, אז כמו כל תיאוריה מדעית אחרת, יש נימוק כלשהו לשימוש בה הן לעתיד והן לעבר.

  הנקודה הראשונה מבין השתיים לעיל מובילה למספר שאלות שממטיקה העלתה, לפחות אצלי, לגבי מספר אשכולות בעצכ"ח.

דוגמאות להשלכות

  החשיבה הממטית מובילה להעמדת בעיות על ראשן, ומציאת שאלות אחרות, אולי חדשות, ואולי נכונות יותר. שאלות חדשות אלו אפשר לנסח במודל האדם-כמרכז, אך ייתכן שהגישה הממטית מעודדת את העלתן. להלן דוגמאות מעצכ"ח:

1. הסבר עקבי לחוקי הכשרות ביהדות - ביהדות יש ממים שונים לגבי כשרות: בהמות טהורות וכשרות, שיטות הכנת מזון (בשר וחלב), וכו'. האנתרופולוג מרטין האריס מסביר מדוע הראשונים הם ממים מוטואליסטיים – איסור אכילת החזיר הקנה ייתרון שרידותי במזה"ת הקדום. איסורי בשר וחלב הם מם נפרד, כנראה במקור פרזיטי – זהו מם המוביל לבידוד תרבותי. היום אפשר לראות ווריאציות של ממים יהודיים, לדוגמה אצל הקונסרבטיבים והרפורמים בארה"ב, לפיהן אין משמעות להמנעות מאכילת בשר וחלב. אלו ממים פחות מוצלחים, ויש סיכוי שהם ייעלמו. לפי הגיון זה, ייתכן בהחלט שבעבר היו ממים אחרים לחלוטין ל"לא תבשל גדי", אלא שגם הם לא שרדו. אגב, מעניין מאד לחשוב מה משמעות ה"שרידות" כאן. כשאומרים "עם ישראל לא היה שורד", אין הכוונה שהוא לא היה שורד גנטית – יש הגיון גנטי בהתבוללות גם כן. הכוונה היא ''עם ישראל לא היה שורד כעם שמאמין שיש משמעות לשרידות עם ישראל". במילים אחרות, הכוונה היא לשרידות ממים: לולא ממי הפרדת הבשר והחלב, לא היו שורדים ממי הפרדת הבשר והחלב – אמירה כ"כ ברורה, שלטעמי היא חיזוק למחשבה שאדם הוא סכום ממיו.
2. הסבר עקבי לרצון ריבוי ילדים בדת - מם ריבוי הילדים נפוץ אצל נשאי ממי דתות. מה המשמעות כאן? אולי אין. ישנו לפחות מקרה קיצוני אחד ידוע, לפיו אצל כת השייקרים התפתח מם ההנזרות המוחלטת מיחסי מין, כולל להולדת ילדים. זהו מם פרזיטי באופן קיצוני, ולכן נשאיה והיא עצמה לא שרדו. על אותו משקל, מם הולדת הילדים הוא מם מוטואליסטי, ולכן ברור שנטה לראות יותר כאלה (ואצל דתות שלא שרדו, כנראה שהמם הופיע פחות). השאלה היא פשוט מדוע מם ספיציפי זה אינו מופיע בצמידות לממים חילוניים. אבל זה רק מעביר את השאלה לשאלה שתשובתה נראית די ברורה: האם קל יותר לאגד ממים תחת "מם על" כלשהו לפיו הממים האחרים הם רצונה של ישות על-טבעית.