|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:26 |
 |
| |
ומה שדרשו כסות יום, היא הנותנת. כאשר התורה מדברת במפורש בבגד עליון, ברור שהוא כסות יום, מתי אדם יוצא לרחוב? ביום! בלילה הרי חשוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:40 |
|
| |
לפי הפשט כסות לילה בא לפטור שמיכה וסדין
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:54 |
|
| |
יופי יופי רמה של ויכוח- הנושא היה איך משתמשים בחילזון האסור באכילה , לדבר מצווה- וחמור יותר שזה בא במגע עם השפתיים- כלומר הפה והרי החילזון אסור לפיך? אין תשובה מניחה את הדעת, עונים מתחריט אשורי של התקופה הקדומה, שיהודים- גם גויים לבשו ציצית. נכון נשים לא לבשו ציצית אז. אז מה? -הרי נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא  הפתיל תכלת היא עיקר המצווה-(כמובן לפי התורה) ואותו המצווה לראות - ואז להזכר בכל המצוות,
אבל היום המחבת"ים לא רואים פתיל תכלת, ולכן כנראה לא נזכרים בכל מצוות ה' רק במצוות המתאימות להם. בזמנו כתבתי על כך- איך בלראות את פתיל התכלת נזכרים בכל מצוות ה'
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 13:58 |
|
| |
אכן, חמור מאד! בא במגע עם השפתיים... אתה יודע שתפילין מנבלה וטרפה כשרות גם ואפילו מותר לנשק?? צבע תכלת מותר באכילה משום שהוא פסול מאכילת כלב. אתה חוזר על עצמך וממציא הלכות שלא נאמרו, אין בציצית הלכה של מן המותר בפיך, יש גם מצוות פדיון פטר חמור אפילו שהוא אסור באכילה, מה זה אומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 14:16 |
|
| |
הבעיה שאם פתיל התכלת חלילה נצבע בתכלת שאיננו אמתי, אזי מקבל הרושם שאפשר לזייף בקיום כל המצוות. אמרו חז"ל שאין תכלת אמתי אלא זה המופק מחלזון התכלת. הנסיונות לזהות את חלזון התכלת בדורות האחרונים הינם סברות ולא ידיעה אמתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 14:43 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: |  | אני רק אמרתי שלא ברור שמדובר בבגד 'העליון', אלא בבגד בסיסי שאותו לבשו גם בבית, זו ה'שלמה', אז לא היו יוצאים לרחוב בביקיני וגם לא מסתובבים אתו בבית. 'ושכב בשלמתו וברכך' |
|
אע"פ שסברה היא ולמה לי קרא, לפנים משורת הדין אביא לך דברי הגמרא בשבת כה. ושם תלמד מתי נהוג להתעטף בבגד שכזה: "דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי: ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין, ורוחץ פניו ידיו ורגליו, ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין, ודומה למלאך ה' צבאות..." (אמנם, עדיין שם ניתן לטעון שהמדובר בסדין למיטה ולא בבגד שיגרתי וכך משמע בהמשך שם).
אגב, זו הסיבה שהברכה על טלית היא 'להתעטף' ולא 'ללבוש' והוא אשר אמרנו: הטלית המקורית היא בגד אשר מגוללים בו את הגוף. היום כאמור, המצאנו פטנט של בגד שכזה שאין לו שום תכלית מבלד קיום המצוה. אך ברור שהתורה דיברה על בגד שיש בו יעוד אמיתי.
עוד יראה לי לומר בזה, ההלכה הרי קובעת שאבל (ז' ימי השבעה) מתעטף (מו"ק כ"ד). לכאורה מכאן מנהג התימנים ללבוש טלית במשך ימי האבלות. לדעתם ובצדק, החליפה\הפראק של זמנינו, אינה עיטוף אלא לבישה. אך עדיין לא ידענא מה מועיל עיטוף בבגד שאינו משמש לבגד כיום.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 14:47 |
|
| |
בזמן התנאים כבר לא לבשו רק בגד של ד' כנפות, ונכנסו הגלימות ההלניסטיות רומאיות, וכיוצא בזה אמר מלאכא לרב קטינא, שים לב שלשון המשנה 'סדין בציצית', והנושא כאן היה על זמן התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 14:49 |
|
| |
אכן, ציינתי בסוגריים ולזאת היתה כוונתי).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 15:38 |
|
| |
דינו
אכן אתה דמגוג לא קטן- כנראה שאתה מצליח במשלוח ידך. אתה משכנע את הבורים ועמי הארץ.
אתה הרי יודע שגם את אור התחש לא נישקו. ובכל זאת היתה צריכה להיות כשרה.
העורות והשערות של התפילין כנ"ל- ואפילו של נבלות טרפות- התנאי שמלכתחילה היו כשרות, את זאת אתה גם יודע.
ואתה יודע בוודאי גם כי החילזון אסורה מלכתחילה ואין מה להשוות לבהמה טריפה שהתנבלה.
אבל אתה בוחר בדמגוגיה,
מ80
הבעיה שאם פתיל התכלת חלילה נצבע בתכלת שאיננו אמתי, אזי מקבל הרושם שאפשר לזייף בקיום כל המצוות.
אין כל בעיה כי התורה לא ציינה מה מקור התכלת. ומה גוונה. מה שאנשים קוראים תכלת, זו התכלת.
אבל היום הרי יודעים מה הוא צבע התכלת? אז איזה זיוף יכול להיות כאן? או אולי אתה רוצה להגיד כי ר' מאיר זייף וקרא לתכלת תכלת- כשזה בעצם לא התכלת?
הכל מותר אצלך במחשבה, רק להצדיק את מה שאי אפשר בשום פנים ואופן להצדיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 17:47 |
|
| |
התורה שבעל-פה אמרה מה מקור התכלת. ואסרה את השימוש בגוון אחר אפילו אם נראה דומה לתכלת, כגון קלא אילן.
להלן פירושים שונים לצבע התכלת המבוססים על דברי רבי מאיר:
1. בעברית מודרנית - צבע ממוצע בין כחול ולבן, צבע שמים בהירים, כחול בהיר.
2. רש"י: ירוק והוא קרוב לצבע כרתי שקורין פוריי"ש (כך משתמע מהמשנה בברכות פרק א, ומדברי רבי מאיר בירושלמי). כך פירש גם ראב"ע.
3. רד"ק: שקורין לו בלעז אזור"ו אולטר"ו מארי"ן. זה גוון יחסית כהה של כחול.
4. רמב"ם: פתוך מן הכוחל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 19:20 |
|
| |
מ.80
האם אי אפשר לשאול על התורה שבעל פה?
איפה בדיוק הגמרא אוסרת להשתמש בתכלת ממקור אחר
ראשונים טועים אינם תורה שבעל פה.
האם כל מה שאסרה. נשאר באיסור? בהמשך הדורות?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 19:34 |
|
| |
ירוחם, במחילה, עור התחש שימש למשכן והוא 'קדושה עצמה', בלי שום קשר להכנסה לפה. בציצית אין הלכה כזו, מה לעשות.
הנושא של נבלה וטרפה הובא רק כדי להדגים שאין בעיה לנשק מוצר שעשוי ממה שאסור באכילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 19:47 |
|
| |
ירוחם,
לפני ששואלים שאלות על התורה שבעל-פה צריכים ללמוד אותה ביגיעה ובעיון. אם אינך יודע איפה הגמרא אוסרת קלא אילן, מדוע טרחת להביע את דעתך על הסוגיה? האם לדעתך כל מי שאיננו סובר כמותך טועה, ועל-כן השתמע מדבריך שרש"י והרמב"ם כביכול אינם יודעים תכלת מהו?
תוקן על ידי מ80 ב- 11/01/2012 19:46:01
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 20:19 |
|
| |
השאלה הזו היא שאלה לא לעניין היא מתאימה למשגיח בישיבה קטנה- אולי אתה כזה?-
כתבת כי התורה שבעל פה אוסרת- שאלתי איפה? לפחות תלמד אותי.
למה אתה חושב כי את התכלת אפשר להפיק רק מקלא של אילן?
והתשובה לשאלתך הדמגוגית המתאימה כאמור לילדים, אכן הם לא ידעו הרבה דברים . ורשי הודה בזה. הרמב"ם לא התימר בזה.
יש פרשנים גם נגד רש"י וגם נגד הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 21:05 |
|
| |
תוספתא במנחות: התכלת אינה כשרה אלא מן החילזון.
|
|
|
|
|
