|
|
| נשלח ב-11/1/2012 21:13 |
 |
| |
צבוני
אתה עושה מעשה לא יפה בלשון המעטה. לא הכל כשר ! התוספתא במנחות עוסקת בבגדי כהן גדול ובפרוכת ולא בציצית
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 11/01/2012 21:14:35
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 21:23 |
|
| |
בתורה כתוב על שניהם אותה מילה: תכלת. אם כאן זה לעיכובא אין שום סיבה שבציצית זה יהיה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 22:00 |
|
| |
האם התכלת שמרדכי לבש בשושן. היה מחילזון?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 22:04 |
|
| |
ברור שכן, התכלת היה מצרך מוכר בשוק של העולם הקדום, והוא לא שם של צבע אלא שם של מוצר, הקלא אילן היה גם בצבע תכלת אבל הוא לא היה 'תכלת', כמו ש'ארגמן' אינו צבע אלא מוצר מסויים, וכן 'זהב', כך גם התכלת. היא היתה מוצר מסויים ומכובד, וההלכה שהעבירו התנאים קובעת שטוש ארטליין בצבע תכלת פסול במקום המוצר שהתורה דורשת. אין שום דין של 'מותר בפיך' במה שאינו גוף הקדושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 22:06 |
|
| |
וכמובן שהמלך אחשורוש לא כיבד את מרדכי בבד פשתן צבוע בצבעי טמבור, אלא בבגד מכובד של תכלת. לא מובן ההבדל בין מקור לחיקוי? ואולי גם עטרת זהב היתה רק בצבע זהב?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 22:08 |
|
| |
ההוכחה החותכת שכל ההצעות של ירוחם בטלות, היא שהתכלת נגנזה ונאבדה, והרי אם אפשר לצבוע איך שרוצים, מדוע התכלת נעלמה? תמיד אפשר להשתמש בצבע כחול מדולל?
(או לחילופין 'להפיק' תכלת בשיטת האדמו"ר מרוזין)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 22:34 |
|
| |
דינו
אין שום דין של 'מותר בפיך' במה שאינו גוף הקדושה.
הפעם עלית אפילו על עצמך- הפתיל תכלת- אינו גוף הקדושה? הרי היא היא המצווה בטהרת קדושתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 22:49 |
|
| |
עליך ללמוד פרק או שניים במקצוע שנקרא 'הלכה' או 'תלמוד' לפני שאתה משרבט כאן
אין שום קשר בין 'מצוה' ל'קדושה', גם 'ויתד תהיה לך על אזנך' זו מצוה, האם זה אומר שהפעולה הנעשית ביתד היא קדושה? או שהיא צריכה להיות מותרת בפיך?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 23:07 |
|
| |
דינו הסביר יפה את השימוש במוצרים יקרים בעולם הקדום, כגון תכלת, ארגמן, כסף וזהב. ובתורה תמימה לבמדבר טו, הערה קמא: קלא אילן הוא צבע הדומה למראה התכלת, ותכלת דמיו יקרים כמש"כ לעליל בפסוק ל"ח מפני שנצבע בדם חלזון העולה אחת לשבעים שנה, ומרמין הרמאים למכור קלא אילן תחת תכלת, ואין בני האדם מכירין בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 23:13 |
|
| |
דינו
העיסוק שלך בחזרה בתשובה למסכנים בורים- הפכה את הדמגוגיה לטבע שני אצלך.
הפתיל תכלת- הוא לצרכי שמיים- והאיסור של רק המותר בפיך- חל עליו.
היתד,- כפי שאתה יודע אין בו כל צרכי שמיים, היתד עוסק רק ביציאת הפסולת של בני האדם. למרות שכמה אנשים מלקקים את האצבעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 23:25 |
|
| |
ירוחם
כנראה שאין לך מושג מה העיסוק שלי (כמו שאין לך מושג גם מה היא דמגוגיה, אם כי אתה משתמש בה מבלי לדעת)
אתה שוב חוזר על ההכרזה 'הפתיל תכלת הוא לצרכי שמים והאיסור של רק המותר בפיך חל עליו', זו פשוט טעות, אין לך מושג על מה נאמרה הלכה זו, לך תלמד את הסוגיא ותחזור לכאן. אם לא בא לך לקבל את סמכות חז"ל בהלכה, לבריאות, אבל מה אתה מנופף בציטוטים כאילו יש לדבריך סימוכין מן התלמוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 23:30 |
|
| |
הפעם פניתי לרבנו גוגל שיסביר לי מה זו דמגוגיה.
שיטת שכנוע לא כשרה המתבססת על סיסמאות שווא, פתטיות, חנופה, ליבוי יצרים, וסטריאוטיפים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 23:36 |
|
| |
כתב הנודע מיהודה: "אם גוף הדבר שהוא הצמר הוא מן דבר טהור אין קפידא בצבע שנצבע בו הואיל והוא רק לחזותא".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 23:38 |
|
| |
שיטת שכנוע 'לא כשרה'??
מה הבעיה, אתה יכול לקבוע שהשיטה היא 'כן כשרה', יש לך הרי שיטת פסיקה יחודית
לא התבססתי על סיסמאות או חנופה, אלא על עובדות, שאתה ממאן לקבלן.
נראה לי שלנחש מה אני עושה בשעות הפנאי ולייחס לכך את דברי במקום לענות ענינית (מילא זה היה בנוסף) מכונה 'סטריאוטיפ' בדוק גם את זה בגוגל או בפרוייקט השו"ת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2012 23:49 |
|
| |
סיכום הסוגיה בלשון ברורה:
א. תכלת הוא צמר הצבוע בדם חלזון התכלת שהיה עולה מהים פעם בשבעים שנה. וזהו תכלת שנאמר בחומש.
ב. כל צבע אחר הנראה כמו תכלת, כגון קלא אילן - צבע המופק מצמח האיסטיס, איננו תכלת.
תוקן על ידי מ80 ב- 11/01/2012 23:48:37
|
|
|
|
|
