שימוש במחשב ובטלפון בשבת

מיימוני, קודם כל תודה על קבלת הפנים (אגב, כבר שאלתי בעבר בפורום זה שאלה לגבי ט"ק).

ובאשר להצעותיך:

1-      לצערי אין לי מספיק ידע בנושא הטלפונים כדי שאוכל להרצות אודותם. כל הידוע לי הינו שישנם שני סוגים של טלפונים, אנלוגי ודיגיטלי, עם צג וללא צג.

2-      2- כנ"ל לגבי חשמל.

3-      מלאכות שבת בד"כ פשוטות וידועות, והייתי שמח לקבל הסבר באשר לכוונתך שאסביר עליהן.

4-      ליישם את איסורי שבת על מציאות של הייתה מוכרת בעבר, אין זו בעיה. השאלה היא האם איסורים אלה היו מלכתחלה בהנחה שהמציאות הנוכחית הייתה קיימת בעבר. או בקיצור, השאלה האם זה מוצדק.

התופעה הסוציולוגית הנפוצה שאותה הזכרתי באה כמרקע לשאלתי. ברור שלפעמים תופעה זו תורמת דברים טובים... אך במקרה זה לא ברור לי דיו לאיזה צד תרמה תופעה זו.

דייר, בדיוק מפני הדברים שהזכרת כתבתי בתחילת האשכול שאני שואל את שאלתי כאם כי אני מחפש דיון אובייקטיבי, כלומר לא חופשיים המעוניים להתיר את האסור, ולא סגורים יתר על המידה המעוניים לאסור את המותר. בין כך ובין כך, אם אראה שאחד מהצדדים מוצדק אני אשלים עם זה בשמחה רבה. אבל מבלבל אותי המצב האפור הזה.

מטפחת ספרים, קודם כל תודה על תגובתך; שנית, הרבה פוסקים אסרו שימוש בחשמל דווקא כאשר אתה גורם את הפעולה הזאת בשבת. אבל אם השארת את זה מבעוד יום ואתה רק משתמש במה שכבר מופעל – מה הם יאמרו?

צד אופייה של השבת לא כל כך שייך לעניינינו והדגשתי את זה בתחילת האשכול; אנחנו מדברים על מלאכות שבת. אבל אם כבר הזכרת את זה, יש להניח שאתה לא מעדיף שאופייה של השבת תשמר ורבים יוותרו לגמרי על השבת רק מפני שהשימוש בטלפון או במחשב גורם לשינוי אופייה של השבת.

אגב, לגבי חום, לדעתי במחשב יש חום וכן גם בטלפון נייד, כמדומני, שכאשר מדברים בו הרבה זמן הוא עלול להתחמם.

דינוזאורוס, שאלתך אינה בִּמְקוֹם או במקביל, זו שאלתי ממש. 

שוב, השאלה היא האם יש בשימוש במחשב או בטלפון משום מלאכה; הדגשתי בראש הפורום שאיני מתכוון מצד גזירות; על זה אפשר לדון בנפרד. כרגע מה שרלוונטי הוא השלב הקודם האם יש בכלל מקום מצד מלאכות התורה לאסור או להתיר את השימוש בהם.

כתבת "העבודה עליהם היא הפעלתם", יש בדבריך גם אמת... אבל מצד שני המכשיר כבר פועל; לצורך העניין הפעלת מחשב זה דבר אחד, והשימוש במחשב הפועל כבר, זה דבר אחד. 

שאלתך אינה בִּמְקוֹם או במקביל, זו שאלתי ממש

אמנם בהודעתך הראשונה כתבת:

שמעתי (מזיכרון וייתכן שאני טועה) שיש האוסרים משום מבעיר, ויש האוסרים משום בונה, ויש האוסרים משום מתקן, ואולי יש האוסרים משום מוליד(?!). בעניות דעתי איני מבין איך המחשב והטלפון קשורים למלאכות אלו של התורה, והאם שייך לקרוא לסגירת מעגל חשמלי בשם בונה

דהיינו שאתה לא דן על החשמל כ'מלאכה', אלא כ'בונה' או 'מבעיר', וזו לדעתי טעות, עשיית גבינה נאסרה משום בונה, לא משום שהיא סוג של בניה, אלא משום שהיא מלאכה, וכשמחפשים לאיזו מהלט' היא יותר קרובה מצאו את בונה. הנדון הוא האם החשמל מלאכה.

לכך התייחס ייתכן וניסה להביא דוגמאות שהמלאכות הן לא רק היפך מהמנוחה. שזה תלוי כמובן בגדרי לא פלוג וכן בהגדרה המדוייקת של המנוחה.

לדעתי מה שכתוב בתורה הוא כפשוטו, מלאכה היא מלאכת ששת ימי המעשה, בהם האדם עובד לפרנסתו, וכמובן לא רק באופן של 'השתכרות' אלא גם באופן של קא משתרשי ליה, שהוא מייצר את מוצרי ביתו. הברירה היא מלאכה, כל מי שעוסק בגידול של דגן או קטניות וכדו' צריך תמיד גם ברירה. כמובן שישנה ברירה שהיא דרך אכילה, והיא מותרת. הגבול ביניהם נקבע על פי כללים מסויימים, שאפשר לדון אם היה מקום להגדרות אחרות, אבל ברור שמה שנעשה תוך כתלי הבית אינו מוציא אותו מגדר מלאכה. אולי היה ניתן להתיר בכמות קטנה, בכל אופן זה ענין צדדי. אי אפשר לעשות ממנו כלל. כנ"ל הבישול בכלי ראשון, אפשר באמת לבשל ולהכין אוכל בכלי ראשון, כך מכינים קוסקוס, ולכל דבר יש נספחים גם אם זו לא צורת הבישול הרגילה, זה עדיין בישול. ההלכה קובעת שבכלי שני אף שהמים רותחים ובפועל מבשלים, מותר לשים משום שאין זה דרך בישול.

יציאה חוץ לתחום היא ענין נפרד, להלכה תחומין דרבנן, וי"א שיב' מיל הוא דאוריתא, שזה כבר מסע רציני ולא מתאים ליום המנוחה. עם כל הכיף שבטיול.

הוצאה מרשות לרשות אינה יכולה להבדיל בין גלידה אחת לבין ארגז גלידה. הוצאת דברים לרחוב היא סמל של עסקי ששת ימי המעשה.

סחיבת ארגזים בתוך הבית היא משהו שאי אפשר לאסור, אבל כתב הרמב"ן בדרשת ראש השנה שבאמת נוגד את הרעיון של שבת.

ברור ש'קושי' אינו הגדרה של מלאכה, יש לך מלאכות קלות ונקיות. המלאכה היא כפי שמפורש בתורה הפסקת ששת ימי המעשה. לכן יש מקום גדול לומר שכח החשמל הוא דוגמא קלאסית של מלאכה, הוא מייצר ומפעיל את כל המעשה של ימי המעשה, ולא בתור רעיון של עובדין דחול אלא שהוא המלאכה הקלאסית הראשונה שחכמים היו מזכירים אם היה בזמניהם. ומכיון שהוא מלאכה, אפשר להשאיר את השאלה על איזו מלאכה לקבוע אותו (שזה נפ"מ להתראה בלבד או לחטאות בחילוק מלאכה בהעלם אחד) ללמדנים. גם חכמים דיברו על מלאכות שהתורה לא דיברה עליהם, כי הבינו שהם מלאכה.

לעומת זאת עצם יצירת זרם חשמלי מופשט לא חייב להיות מלאכה, אנו יוצרים חשמל סטטי בהרבה מפעולותינו. אבל מכיון שהחשמל הזה אינו מוגבל ומוזרם בתוך כלי של מלאכה הוא אינו מלאכה.

תוקן על ידי thepresent ב- 12/01/2012 22:18:53