דומה שפתרון השאלות החשובות שנזכרו כאן תלוי בשאלה איך אנו מכירים ומבינים את איסורי מלאכה בשבת, את האבות, את התולדות ואת העקרון של דימוי מילתא למילתא (מציאת דמיון) שבעקבותיו נקבעות או מתבררות הלכות חדשות לגבי תופעות ויכולות חדשות.
הדברים מחייבים דיון מאד ארוך ומורכב, אלא שדיון כזה מתעורר מפעם לפעם עקב חידושים טכנולוגיים.
א. האם יש לחשוש להיות מצולם במצלמת אבטחה שאינה שלי? (לי פשוט שלא, שהרי למאי ניחוש לה - למה יש לחשוש - הרי איני מפעיל את המכשיר ואיני מכוון להפעילו ואפילו זה פסיק רישא - מונח הלכתי של גרירה - אין זה לדעתי ולרצוני - אבל פוסקים מסויימים מפורסמים כתבו לאסור או על כל פנים להיזהר.
ב. האם מותר להשתמש במפתח מגנטי או אלקטרו מגנטי לפתיחת דלת? שאלה במלונות בחו"ל ואולי בקרוב בארץ גם כן. השאלה מצריכה עיון באופן בו מכשירים כאלו מתפקדים. היה על זה דיון בשעתו במקור ראשון (דיון חלש ביותר) ועיון במשנתו של אחד מחשובי הפוסקים בציבור הדתי לאומי, עד כמה שזכור לי, הלא הוא הרב רבינוביץ ממעלה אדומים.
ג. הבעיות שמעוררות הטכנולוגיות ה"חכמות". האם דיבור אל "סירי" וכיוצא באלו אסור בשבת? סירי, תדליק את המזגן, למשל.
ד. יש אלגוריתמים נרכשים שלפיהם הטכנולוגיה המנהלת את הבית מזהה כאשר נכנס מישהו, ואם טעמו מוגדר ומוכר, הטכנולוגיה תבצע פעולות. תדליק אור בחדר. אולי מזגן. אולי עוד דברים (תפעיל מנגנון שמשמיע הקלטות טלפוניות למשל).
דומה, במבט ראשון, שיש כאן כמה תחומים של שאלות.
1. מה הם אבות המלאכה שיכולים להיות רלוונטיים.
2. האם החלק האנושי, דיבור למשל, נחשבים כמעשה. הרי בלי מעשה אי אפשר לחייב ולאסור.
3. כאשר התהליכים מתבצעים בגרמא, כלומר לא באופן שמוכר לנו בתולדות ההלכה וגם לא בתרבות שלנו כמעשים "בידים".
אנו רגילים כי לחיצה על מתג חשמלי נקראת אצלנו "מעשה" למרות שהיה מקום לומר שכיון שהמתג סוגר מעגל והתוצאה במרחק אולי היה מקום לומר שזה רק גרמא.
אבל אין אנו רגילים שלעבור ליד חיישן המוגדר להפעיל איזו פעולה בשבת נחשב אצלנו כמעשה. ושמא זה עתיד להשתנות ככל שזה יהיה נפוץ יותר?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
