|
|
| נשלח ב-23/1/2012 09:15 |
 |
| |
ומה קשה יותר, יתמות או הורות מתעללת?
טוב, זו לא שאלה נבונה. איש איש ופצעיו- כדי שילמד למלא את חסרונו, כדי שיגדל ויצמח... אני מאמינה שהחסרים הם מנוף לצמיחה וליצירה... משהו כמו הצורך הוא אבי ההמצאה. וסליחה שאני כל כך אופטימית.... זו אולי אמונה, ואולי כי באמת השם הטוב גומל לי חסדים טובים.
אבל שמעתי לא אחת ולא שתיים, שסיפרו בדמעות שהתפילה היומית שלהן כילדות הייתה - שאמא או אבא שלהם ימותו... או אז תשרור רווחה בעולם, ושקט, ורגיעה... לא יהיה צריך לפחוד כל היום ולחיות בצל הספק של מה יקרה עוד מעט... לא יצטרכו לרצות כל היום ולעבוד...
אבל, תסמכו, נראה לי שאף אחד לא עונה באמת לתהיותייך. תרצי לפרט קצת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 15:13 |
|
| |
אני מכיר משפחה כזו,ותמיד אמרנו עדיף להיות יתום גאה מאשר להתבייש בהתנהגות ההורים ולרצות שהם כבר ימתו,מכל בחינה אפשרית
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 17:36 |
|
| |
ברור, ליתום כולם מבינים שצריך לעזור...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 18:46 |
|
| |
ולא צריך להתמודד כל הזמן עם התחושה שאולי המפלצת ההורית קיימת גם בתוכי... ועם השנאה המטורפת, הדחיה, הפחד ממי אני ומה יהיה עוד רגע.... אבל היתמות גם היא מרה וכואבת... וריקה ומתגעגעת ואולי כועסת ונטושה וחרידה....
איזה חורף קר ועצוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 20:37 |
|
| |
אני זוכר שאם כל הכאב היתה לנו גאוה,על האמא המיוחדת שלנו,וזה נותן כוח,לעומת....אין אומללים גדולים מהם,הם אמרו לי במפורש שהם מקנאים בנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 21:16 |
|
| |
בוא לא נסחף ולא נהרוג את ההורים שלנו... תמיד עדיף הורה חי מהורה מת, וכל זמן שהנר דולק אפשר לתקן, ותמיד יש תקווה... אז על היתומים צריך לרחם ולא, חלילה, לקנא בהם. אבל מי שמעדיף הורה ללא רוח חיים, זה עצוב ביותר, ורק מראה כמה הוא סובל וקשה לו...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 21:33 |
|
| |
תמיד עדיף הורה חי על הורה מת?????
לא תמיד
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 22:04 |
|
| |
צפור עפה
עשית לי צמרמורת .
יש מקום אולי לתת מקום לחוויות ,
אך בכל אופן זה מקום רגיש מאד ,
צריך להזהר ,לא לפתח פה לשטן .
ובכל אופן האם עדיף בלי הורה ,
מאשר עם הורה מתעלל ,כפי שעייפה העלתה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 22:19 |
|
| |
מהרבה בחינות כן,
למרות, שלא נוכל לדעת אילו אנשים היינו פוגשים אחר הפרידה מההורים.
מרוע לא תמיד אפשר לברוח, יש כל מיני מקורות להשיג אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 22:52 |
|
| |
אותי שאלה המטפלת הרבה פעמים אם הייתי מעוניינת שאבי יתגרש מאמא שלי לאחר שחלתה ולא היתה לי תשובה!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 00:22 |
|
| |
אני חושב ששאלה זו בטעות יסודה,לא את אומורה להחליט בשביל אבא שלך מה לעשות,ושאלה כזאת רק מכניסה אותך למחוזות לו לך,לדעתי הטיפול צריך להתמקד בהתמודדות שלך במצב הקיים בלבד.
תאמיני שעדיף אמא חולה על הורה רע
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 10:50 |
|
| |
בגלל כל הדיבורים שלכם פה, חלמתי בלילה הזה שאחד מבני משפחתי נפטר... אני זוכרת מהחלום את ההאשמה עצמית שלי, שחשבתי אולי זה קרה בגללי. אולי כי חשבתי פעם שהלואי שזה יקרה... ופתחתי פה לשטן... וכשהתעוררתי לקח לי כמה דקות לאחוז שזה היה רק חלום...
תוקן על ידי נגוהות ב- 24/01/2012 10:51:54
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 12:59 |
|
| |
נגוהות חמודה, זו בכלל לא הסחפות.... בכלל בכלל לא. ותצמה - נראה לי שמותר לנו להביע חלום או משאלת לב... אם היינו מעדיפים או לא... לפחות לתת בטוי לתחושהו לפנטזיה....
יחד עם זה, אולי שכחנו שמישהו בחר בשבילנו את הטוב ביותר, שעל ידו נצמח, נתרחב, נלמד ונתבגר - נקבל את השמחה האמיתית ואת הקשרים היציבים. בואו נאמין בגדילה שלנו, למרות שאני אומרת את זה עם דמעות של כאב ופחד בעיניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 21:59 |
|
| |
| עייפהכבר כתב: |  | . בואו נאמין בגדילה שלנו, למרות שאני אומרת את זה עם דמעות של כאב ופחד בעיניים. |
|
עייפה את מעוררת בי הערצה. איך אפשר להאמין בגדילה עם פחד בעיניים??????
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 00:19 |
|
| |
כבר[שנתי לך את השם]
את צודקת שמותר להרגיש ולחשוב,אבל המטפלת צריכה לסייג את דבריה למחשבה בלבד
|
|
|
|
|
