| נשלח ב-18/1/2012 11:09 |
 |
| |
הדבר הרבה יותר פשוט. כשפותחים את הברז- לא בהכרח המשאבה- מופעלת, יתירה מכך אם בבית רב קומות רק דייר אחד יפתח את הברז עדיין המשאבה לשמירת הלחץ לא תכנס לפעולה. יש לסנסור -טולרנס -סיבולת די רחבה לירידת הלחץ. כמות של כמה ליטרים לא תגרום להפעלה.
מתי זה קורה כשכמה דיירים יפתחו את הברזים וכמות המיים שיצא מהצינורות הן שיגרמו לנפילת הלחץ ולהפעלת המשאבה.
ואז יש לנו כאן גם גרמא וגם מלאכה שנעשית על ידי רבים.
אפשר להוכח בזה. ביום שישי כמה שעות לפני שבת לחץ המים בבתים בבני ברק חלש יותר מאשר ביום רגיל, כי הרבה תושבים רוחצים באותן שעות,
כך בבתי מלון ביום ו כשהרוב דתיים . וכ'
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 11:54 |
|
| |
עציוני
עלי לעיין בדבריך. תודה!
ירוחם
הקלת עלי את המלאכה.
אם זה נכון שאין הפעלה בודדת של ברז גורמת להפעלת המשאבה, אזי אין כאן איסור תורה, ולדעתי אין כאן גם איסור מדרבנן. הרי לא יכול להיות כאן פסיק רישא! גם בגלל שזה לא הכרחי וגם בגלל שאין האדם יודע מה המצב.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 13:41 |
|
| |
הרב מימוני
כיהודי איני יכול רק להקל,
בימים שעוד טעיתי בדרכי אמונתי כחרדי- על המקרר בערב שבת הרכבתי שעון שבת מיוחד, שהוא ורק הוא הפעיל את המנועה של המקרר, הקפדנו לפתוח את דלת המקרר רק כשהשעון היה מנטרל את המנוע מהשפעת פתיחת הדלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2016 10:28 |
|
| |
גרמא כיס
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2016 15:20 |
|
| |
כותב מימוני:
'אני פותח את דלת המקרר ואז - הטמפרטורה במקרר עולה קצת כי חודר אויר חם מהחדר ...
בעקבות חדירת החום, מנגנון הקירור מתחיל לעבוד'.
המנוע אינו מתחיל לעבוד עם פתיחת הדלת. אפשר לפתוח ולסגור את הדלת כמה פעמים בלי שהמנוע יתחיל לעבוד. כך במקרר, כך במקפיא. מאידך, גם בלילה כאשר הדלת לא נפתחת כמה שעות, המנוע יעבוד מספר פעמים. המנוע מופעל על ידי טרמוסטט, מכשיר הרגיש לשינוי טמפרטורה, ומשנה את מצבו בטמפרטורה מסוימת.
אם מבשלים במטבח, אם המטבח אינו מאוורר היטב, אם סוגרים את החלון, מורידים את יעילות עבודת המקרר וגורמים להפעלת המנוע.
בכל צנרת מים קיים לחץ מים מסוים, אחרת המים לא יגיעו גם לפני הקרקע. משאבת המים אינה מופעלת מיד עם פתיחת ברז מים, אלא רק עם נפילת הלחץ מתחת לערך מסוים. כיוון שבכל צנרת מים גדולה יש גם נזילות קבועות, המשאבות צריכות לפעול מדי פעם כדי לשמור על הלחץ.
ודאי שכל פתיחה של דלת מקרר מעלה את הטמפרטורה וכל פתיחה של ברז מים מורידה את הלחץ. אבל פעולת המנגנון נעשת רק כאשר מגיעים לערך מסויים.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2016 15:55 |
|
| |
מיימוני כתב בעקבות החום מנגנון הקירור מתחיל לעבוד. הוא לא כתב שהמנוע מתחיל לעבוד עם פתיחת הדלת. כולם פה יודעים שלמקרר יש תרמוסטט, ומיימוני התייחס בדיוק לזה - כאשר פותחים את הדלת מעלים את החום במקרר ובכך גורמים לתרומסטט להפעיל את המנוע; אין זה סותר כלל את העובדה שחום נכנס למקרר במידה מועטה הרבה יותר גם כשהדלת סגורה, כך שמדי פעם התרמוסטט מפעיל את המנוע. אפשר כמובן לטעון טיעון הלכתי כי אם משהו יקרה בכל מקרה הקדמתו איננה אסורה, אבל זה טיעון הלכתי שצריך לבסס בכלים הלכתיים. אני מתאר לעצמי שיצא לך פעמים אחדות בחייך לומר את משנת 'במה מדליקין', אבל כמובן שהדבר דורש דיון מעמיק יותר מהזכרת משנה מסוימת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2016 18:01 |
|
| |
מאכזב שיש כאן דיון ממושך בנושא בלי שאף אחד מכיר (או מזכיר) את המציאות הטכנולוגית הקיימת.
משאבות לחץ מים המותקנות היום פועלות בדרך כלל על ידי מנוע אינוורטר (שמסוגל לווסת את ההספק שלו) שמתופעל על ידי פרסוסטט (מד לחץ) דיגיטלי.
הפרסוסטט הדיגיטלי רגיש לשינויים קטנים מאוד בלחץ והוא יכול לגרום לשינוי בהספק של המשאבה עם כל הורדה בלחץ.
אני לא יודע אם בפועל זה מתוכנת למצב שהוא פסיק רישיה או לא, אבל מבחינה טכנולוגית זה בהחלט יכול להיות כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2018 14:17 |
|
| |
השאלה הבסיסית יותר האם אדם שפותח ברז מים בשבת, באמת אמור לבחון את כל התהליכים הטכנולוגיים המסועפים ואז להחליט אם לפתוח או לא ? אם אינו מדען או מתכנת ואינו מודע לכך שזה סדר התהליכים, ואף אין זה בכוונתו וזה לא מעניין אותו, כמו למשל שפתיחת המים מזיזה את צג המד מים הדיגיטלי, גם יהיה אסור ?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2018 00:17 |
|
| |
תלמיד תלמיד
פסיק רישא יוצר איסור רק בהצטרף שנים או שלושה תנאים.
א. שתי התוצאות באות יחד בהכרח. מי שגורר מחרשה בהכרח יחרוש תלם גם אם כוונתו להעביר את המחרשה דרך השדה הביתה.
הפעולה: גרירה. המטרה: העברה הביתה. התוצאה הנגררת ב"פסיק רישא" (קשר הכרחי) היא החרישה.
ב. האדם צריך לדעת על התוצאה הנגררת.
ויש תנאי נוסף שנזכר כבר בגמרא ובמפרשים הראשונים:
ג. ניחא ליה.
הסיבה לשני התנאים האחרונים היא שאין חיוב על מעשה שבת אלא מתוך שילוב של כוונה עם מעשה איסור. אולם האדם אינו ממש מכוון לתוצאה האסורה. אולם, כיון שהוא מודע לתוצאה האסורה, והיא פחות או יותר לרצונו, אז אנו אומרים שגם היא, התוצאה הנוספת, היא באחריותו. ולכן זה אסור, ומן התורה.
לכן בהעדר תנאי 2, כלומר שהאדם אינו יודע שתהיה תוצאה כזו, ובהעדר תנאי 3, שאין הוא רוצה בה, על מה יש לחייבו?
לפיכך, במקרים שתיארת, בהם אדם פשוט פותח ברז מים בלי לדעת שאי שם פועל מונה דיגיטלי, או פותח מקרר בלי לדעת שיש שם מנגנונים שיתחילו לפעול, אין כאן "פסיק רישא" של איסור כי זה תלוי, כאמור, בתיווך של ידיעתו ורצונו. וזה לא יתכן כאשר אין ידיעה...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2018 07:30 |
|
| |
נמדשיר
לדעתי נראה לי שיש הבדל גדול בין מערכת אנלוגית למערכת דיגיטלית. מערכת אנלוגית פועלת רק כשמופעל עליה כח מסוים ועל כן כשאדם מפעיל מערכת אנלוגית או גורם על ידי כוחו להפעיל מערכת אנלוגית שייך הדיון האם זה כוחו או גרמא וכו' היות והמערכת מוגבלת בפעולותיה על ידי הפעלת כח. לעומת זאת מערכת דיגיטלית אינה מוגבלת על ידי שום פעולה של אדם וולא דרוש שום כח להפעלתה אלא המערכת פועלת כל הזמן והתנאי לשינוי הפעולות הוא הרצון של המערכת שמתוכנתת מתי לעשות כל פעולה וזה כבר תוכנת מראש ולא דרוש שום כח לזה על כן הפעולה שאדם עושה לא משנה במערכת שום דבר אלא כאילו אומרת למערכת מה לעשות ברגע נתון. במילים אחרות מערכת אנלוגית האדם מפעיל את המערכת, ובמערכת דיגיטלית האדם אומר רק מה הוא רוצה מהמערכת. כך נראה לדעתי כפי איך שאני מכיר מערכות דיגיטליות. מעניין לשמוע תגובות על הדברים נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי נמדשיר ב- 04/12/2018 05:34:52
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2018 08:42 |
|
| |
נמדשיר
נקודה שלא הובהרה מספיק בהודעה הקודמת
במערכת דיגיטלית יש מערכות שהאדם אומר למערכת את רצונו דרך ממשק המערכת שזה דיון נפרד.לבין מערכות שאין צורך בהתערבות אדם אלא המערכת בודקת את עצמה בכל זמן נתון ומחליטה איך עליה לפעול .
תוקן על ידי נמדשיר ב- 04/12/2018 06:43:17
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2018 09:58 |
|
| |
אתה טוען שהמערכת עובדת תמיד גם כשהאדם לא משתמש בה באותו הרגע ?
אז מטעם זה תתיר שימוש בכל כלי דיגיטלי,כמו לכוון שעון דיגיטלי למשל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2018 10:16 |
|
| |
נמדשיר
תלמיד
הענין של שימוש בכלי דיגיטלי בשבת הוא ענין מורכב ואני לא רוצה להאריך בפורם מכמה סיבות
1. יש כאן שני פנים שדורשים הסבר הפן ההלכתי והפן הטכני שדורשים כתיבה ארוכה ומנומקת להיתר או לאיסור.
2. הפן ההלכתי מורכב ממבט שונה על ההגדרה של איסור דרבנן ואיסור דאורייתא .
3. הדיון ההלכתי קשור לעולם של פנימיות התורה ומהות הבריאה , שרוח הפורם אינה נוחה הימנו .
לדעתי על פי ההגדות הפשוטות של התלמוד על מלאכות שבת במכשירים דיגיטלים כמעט אין איסורי דאורייתא היום בשבת ובחלק גדול גם לא איסור דרבנן .
אבל כדי לכתוב את הדברים בצורה ברורה ומובנת הן את הפן ההלכתי והן את הפן הטכני דרוש לזה הרבה זמן כתיבה אולי אפילו יש לכתוב על זה ספר .
אני שוחחתי על נושא זה רבות עם אנשי הלכה והדברים מאוד מורכבים
תוקן על ידי נמדשיר ב- 04/12/2018 08:17:06
תוקן על ידי נמדשיר ב- 04/12/2018 08:17:43
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2018 13:09 |
|
| |
אברם_העברי
בסרט המוקומנטרי "Religulous" (צפיית חובה לדעתי לאנשי עצכ"ח) יש קטע שבו ביל מאהר, כוכב הסרט, מגיע למכון צומת והם מציגים לו את הגאדג'טים באמצעותם מתחמנים את אלוהים (כהגדרתו) – מכניס אותך לפרופורציות לגבי הרצינות הרבה בה אנשי ההלכה מתייחסים לנושא.
ראו כאן, 1:06:45 – http://watchdocumentaries.com/religulous/
|
|
|
|
|
