לגבי השאלה משער אישה,א"כ לא יותר ללכת ברחוב, לגבי שער אדם לא חייב להסתכל בנשים שהולכות בשער מגולה, אבל בקול באשה ערוה, הרי במציאות הוא שומע את קולה.
לגבי עצם הנושא, אולי יל"ד כמו שתרי קלי לא משתמעי, אז כשכמה נשים שרות ביחד לא יהיה בכך איסור,אמנם י"ל ע"ז כמו שאמרו בגמ' לגבי מגילה,כיון דחביבה מכווני ושמעי, אמנם כ"ז לגבי שאר אינשי שחביב עליהם השירה, אבל אותם שאינם מעונינים לשמוע את הנשים שרות,א"כ י"ל שתרי קלי לא משתמעי.
ואם היתה הלכה שגם כשלא רואה את הנשים ולא מכירם אסור לשמוע, היה מקום לומר שתרי קלי לא משתמעי,שאינו שומע ברור את המילים, אבל הרי שומע נעימת קול אישה, גם אם לא שומע בברור את המילים,והרי גם אשה שתנגן בלא מילים אסור, אבל כמדומני שיש דעה שאם לא רואה ולא יודע מי שרה שרי, וא"כ חזינן שהאיסור אינו כל ששומע נעימת אישה, אלא שהקול ששומע מאישה מסוימת ויודע ממי שומע אותה, אז יש איסור שזה גורם לו להרגיש קשר לאישה ששרה, ואכ יל שכל שלא יודע ליחד איזה קול שומע מאיזה אישה אין בכך איסור.
אחר כותבי, שוב ראיתי שדינו ציין שכן דעת הרש"ר הירש, ומשנה לא זזה ממקומה.
לגוף הענין, אם נצא מגדרי ההלכה המוגדרים,ונסתכל על ענין האיסור, ללא כל ספק שכל המצב שחילים נמצאים בצבא, באופן שאין הפרדה,והקשר שמצוי שיש בינהם,ואוירת הקלות ראש שיש שם, זה חמור בעשרת מונים מקול אישה, אמנם נכון שבגדרי ההלכה אולי לקול באשה יש איסור מוגדר, ולמצב הכללי שיש בצבא אין גדר הלכתי מסוים, אבל אחרי הכל לקיים גדר ההלכה בלי ענינה, יש בזה גיחוך מסוים, כך שלשרת בצבא בלי שום בעיה, ורק כששומעים קול אשה, על זה לעשות רעש, יש כאן גיחוך מסויים.
תוקן על ידי קסת ב- 20/01/2012 15:47:01
 |
|
|
