| נשלח ב-24/1/2012 16:18 |
|
| |
אהיה אשר אהיה - מה הפשט ?
ראו ברמב"ן שדן מה הפירוש של שאלת משה ותשובת האלוקים,
בקיצור נאמר שם שבקשת שמו פירוש בקשת דרכיו, ומביא את האונקלוס: אהיה אשר אהיה = אהא עם מאן דאהא,
כלומר הרמב"ן טוען שהשם לאות לא יהיה אות, כלומר אם משה מבקש את שמו להוכיח לבני ישראל שיודעים את שמו ומעצם זה לטעון ששלח אותו, כל זה. זה לא אות וסימן לנכונות השליחות, הרי בדיוק כמו שבני ישראל יודעים את שמו כך יכול משה לדעת את שמו, ולכן רק הכוונה שבקשת שמו חייב להיות דרכו ולא השם עצם,
לכל בר דעת מובן שאין לאלוקים שם, כל שם עצם היא שרירותית לגמרי, אפשר רק להיות תבוניים ולתת שמות עצם שמעצם השם נבין את תוכן העצם, כמו שם אדם = מאדמה, אישה = מאיש כמו שם חנוך = חינוך וכדומה,
שאנחנו באים לשאול את האלוקים מה שמו, הכוונה לא שמו ממש שאין לו כלל, הכוונה מהי דרכיו דרכי היקום וחוקיה,
ולכן באמת אומרים חז"ל זה שמי לעלם: אמר הקב"ה למשה זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור זה שמי שקרא לי אדם הראשון (מדרש אגדה ויקרא יא ב)
יוצא לנו לשלול שמשה שאל את שם העצם שזה כלל לא רלוונטי לו לאות ולא לשם שאין לאלוקים בכלל,
אך ורק רצה לדעת שם שמעצם השם יבין את דרכיו, ומי נתן לו את השם ?! אדם הראשון !!
כלומר אדם הראשון נתן שמות לכל בעלי חיים וכן לאלוקים לפי דרכיהם,
אז בעצם משה ביקש את תובנות אדם הראשון, (מכאן נלמד מהי נבואה בכלל, והמבין יבין)
ולכן ברצוני לצטת כמה חז"ל ונראה שבאמת זה הפשט,
(שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ג)
אמר ר' יוחנן אהיה לאשר אהיה ביחידים אבל במרובים על כרחם שלא בטובתם כשהן משוברות שיניהן מולך אני עליהם שנאמר (יחזקאל כ) חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם,
כאן יש לנו חשיבה עמוקה ביותר, (אני מתחנן אנא בבקשה לעמיק בו עמוק עמוק, אני אנסה לפרש אבל בכל זאת צריך כל אחד לעמיק בהם)
ר' יוחנן אומר תשכחו מאלוקים בייביסיטר, "אהיה לאשר אהיה ביחידים" כלומר הפרט לא יכול לקבל השגחה פרטית,
הפרט חייב את החברה, בלי חברה אין השגחה פרטית, ולכן הפרט בתוך החברה מוכרח שהאלוקים אהיה לאשר אהיה, אחד יהיה בראש החברה, והשני יהיה טבח או לוקח את הזבל בבוקר,
ועוד יסוד אומר לנו ר' יוחנן,
כלפי החברה ?! "אבל במרובים" ?! "ובחמה שפוכה אמלוך עליכם" !!!!!!
כלומר השגחה פרטית כלפי החברה מוכרחת מי המציאות של היקום, המציאות של האלוקים = דרכיו,
אם החברה רוצה בקיומה אז היא חייבת ללכת בדרכיו של האלוקים והיקום,
מזה מליצת הנביא "ובחמה שפוכה אמלוך עליכם" כלומר האלוקים שולט כל זמן שהחברה רוצה בקיומה,
ברור שהחברה מתבטלת אז כביכול האלוקים ביטל אותו,
ויש עוד הרבה לעמיק בדברי ר' יוחנן הנפלאים כאן, הם יסודי היסודות של המחשבה,
נעבור לעוד חז"לים:
(שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ג)
אמר רבי אבא בר ממל אמר ליה הקב"ה למשה שמי אתה מבקש לידע, " לפי מעשי אני נקרא"
אהיה אשר אהיה: שבעים שמות נקרא הקב"ה כו' (מדרש זוטא שה"ש פ"א ח)
שלש פעמים כתיב אהיה: אמר הקב"ה ברחמים בראתי את עולמי וברחמים אני עתיד לנהגו (מדרש תהלים מזמור עב)
כלומר ברור היום שכל התפתחות תבונית באנושות מגיע מרחמים, כמו התפתחות הרפואה באנושות,
אהיה אשר אהיה: אמר הקב"ה במידת הטוב בראתי את העולם ובמדת הטוב אני מנהיגו ועתידני לחדשו במידת הטוב, ומנין שבמדת הטוב ברא את העולם שנאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ומנין שבמדת הטוב מנהיגו שנאמר טוב ה' למעוז ביום צרה, ומנין שבמידת הטוב עתיד לחדשו שנאמר היטיבה ה' לטובים
(אותיות דר' עקיבא אות ה)
מידת הטוב רואים בתורת האובולוציה שאך ורק הטוב מנצח,
הדוגמא הידוע שלי תוכיח, והנה שוב,
אני מוכיח כל הזמן שהטוב מחוייב המציאות של היקום אל כורחינו,
למשל: קחו יבשת כמו אוסטרליה שאין לאדם גישה לשם (רק לדוגמא) ויש שם חיות טורפות ולא טורפות (ההבדל הרי בשיניים הלא טורפות יש שיניים ישרות כמו אדם, והטורפות יש להם שיניים טורפות)
מי ישלוט בסוף ביבשת ? ברור הרי הטורפות !!
אחרי שלא יהיה להם את מי לטרוף, יצטרכו לעבור לעשב, מכאן יפתחו שיניים ישרות, מכאן שהטוב מוכרח,
והנה לנו הטוב אל כורחינו:
עכשיו העשב גם ייגמר מתי שהוא אז ימותו מרעב ? לא ולא המין שיצליח לפתח הבנה בחקלאות (כמו האדם) בעצם ישרוד,
אז הנה לנו התפתחות תבונית מוכרחת,
אחרי שיש כבר חקלאים אז בני אדם רבים על השטח,
נווו אז ימותו כולם בסוף ? אז לא כדאי, רק בשלום לחיות,
והנה לנו שוב הטוב מחוייב במציאות,
מכאן התפתח החוקי חברה,
רק אנו בני אדם שפתחו את התבונה יכולים מראש להבין שהיקום דורש את הטוב והמוסר ובלי זה אין קיום לעולם,
לסיכום:
אנו רואים שבקשת שם האלוקים היא בקשת ידיעת דרכיו,
ותשובת האלוקים היא אהיה עם אתם תהיו איתי, כלומר תלמדו את דרכי אז תצליחו בכל אשר תלכו,
מכאן השמות הרבים לאלוקים, (שבעים שמות לאלוקים כנ"ל) כי כל דרך בעצם אומר לנו את שמו,
וזה מושג שם מפורש, מעצם ידיעת השם העצם אומרת שאנו יודעים אייך פועל האלוקים בטבע, (הרי אמרנו שהשם בא אחרי הידיעה, הרי האדם הראשון נתן את השם לאלוקים מתוך הגדרת מעשיו ודרכיו,)
כלומר חיסונים לתינוקות בעצם הם שם המפורש,
אנטיביוטיקה הם שם המפורש,
התרופה לסרטן תהיה שם המפורש שעוד לא יודעים מהי, (ואנו אשמים בזה, כי לא למדנו כל הדורות, רק מתי זמן קריאת שמע, והאם מצות מכונה כשר, והאם הרבי מחב"ד משיח, עזבנו את מעשה המרכבה ומעשה בראשית, והלכנו לעסוק בדברים שרירותיים חברתיים שאין לזה ולאלוקים שום כלום, זה לא לטובתינו ובוודאי לא לטובת האלוקים כביכול, הרי הוא לא צריך טובות בכלל,)
לסיום עוד חז"ל עמוק:
אהיה אשר אהיה: אמר משה לפני הקב"ה רבון כל העולמים הודיעני שמך הגדול והקדוש שאקרא לך בשמך ותענני והודיעו (הקב"ה) שנא' ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר עוד אלהים וגו' וראו העליונים שמסר הקב"ה לו סוד שם המפורש וענו ברוך אתה ה' חונן הדעת
(פרקי דר' אליעזר פ"מ)
כלומר שם המפורש היא דעת = חכמה בינה ודעת,
וכידוע בלי דעת\בינה אין תורה, כמו שאומרים חז"ל,
(יג') חכמים ונבנים וידעים,,,,,,(טו') ואקח ,,,,חכמים וידעים: בי"ת בו בינה וכו' שאלמלא בינה אין כל העולם כלו מתקיים אפילו שעה אחת, שנאמר: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים" באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני ! הבו עליכם בעלי בינה להיות ראשים עליכם, מיד הלך משה רבינו והיה מחזיר (= מסובב ומחפש) בכל משכנותיהם של ישראל ובקש בני אדם בעלי בינה ולא מצא, שנאמר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים" ולא מצא "נבנים" מכאן אתה למד שגדולה בינה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספתות, מושלות ומעמדות וכל סדרי בראשית, ואין בו בינה ?! אין תורתו שוה כלום !
שנאמר:(ישעיה כט' יד') "ובינת נבניו תסתתר"
(אותיות דרבי עקיבא)
מצד שני ברצוני להראות לכם מהי רע ורשע בחז"ל,
וזה דברי באשכול חז"לים על דרך עצכ"ח
עד היום ידענו שמי שחושב נגד מנהוגו של עולם (= חוקי הטבע,) הוא בור\תמים\שוטה\ריק מוח\מדמיין\הוזה הזיות וכדומה,
השבת ראיתי בחז"ל הגדרה חדשה, "רשע"
מן היאר עלת: והלא אין במנהגו של עולם שתברא בהמה מן המים, אלא מתוך שמחשבתו של רשע שלא כמנהגו של עולם לכך ראה שלא כמנהגו של עולם (אתו סיפור לגבי השבולים שואלים חז"ל ממתי יש לשבולים פה ? man)
(מדרש הבאור כת"י)
(אז מי היום מי שמאמין ומדמיין שטויות נדע מהו באמת, פשוט רשע, ,max )
וברכך בכל מעשה ידיך:
רבי יעקב אומר: יכול אתה לומר שהקדוש ברוך הוא יברכו ויפרנסו אפילו אם הוא יושב ובטל ??? תלמוד לומר: "ובכל מעשה ידיך", אם עשה אדם הרי הוא מתברך, ואם לאו ?! אינו מתברך !!!!
(מדרש תהילים)
כלומר, אין ברכה אם לא הולכים בדרכיו הטבעיים, רק רשע ומאמין באלוהים אחרים יכול לחשוב כך, ולמעשה גונב מזולתו על ידי שקרים,
מדרש שתומך ברעיון "הדמוקרטיה"
כקטן כגדול תשמעון: מנין שנזקקין (= מתיחסים) לטענת קטן מפני ישוב העולם (= קיום החברה) ? שנאמר: "כקטן כגדול תשמעון"
(מדרש אגדה)
לסיום טיף: חז"ל בעניין שקרים קדושים,
שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ג
ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם, וכששמע משה כך שלא הזכיר אביו כשם שעשה בתחלה אמר לפניו רבש"ע יש חוטאים בשאול א"ל לאו, אמר לפניו לשעבר אמרת שמך על אבי ועכשיו סלקת אותו, א"ל בתחלה פיתוי פתיתי אותך מכאן ואילך דברי אמת אני מדבר עמך, מכאן נבין את דרכם של חז"ל שלעולם לא דיבר האלוקים אך ורק הבינה והשכל יכול להבין אותו,
ואם נדרוש את האלוקים אז נגיע לטוב ולמוסר ונרוויח שרידות אובולוציונית נצחית לעולמים,
אם לא נדרוש אותו כי נעבוד אלוהים אחרים או לחליפין נהיה מופקרים\כופרים ?! אז לעולם נפסיד את עולמינו בזה ובבא !!!
תוקן על ידי maxmen ב- 24/01/2012 17:11:59
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 16:32 |
|
| |
אהיה לשון הוה ועבר -אשר אהיה גם בעתיד. תמיד אהיה בכל מצב בכל זמן ובכל מקום אהיה הוה. ומכאן שמי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 17:24 |
|
| |
אהיה אשר אהיה זו בחינת אחדות, כמדרש חז"ל אהיה בגלות זו ואהיה בגלות אחרת. לדוגמא, אם אחרי גלות מצרים החודשים נקראים ראשון, שני, וכו', ואחרי גלות בבל נקראים ניסן, אייר, וכו', אל תחשבו כי אלה דברים שונים, אלא שניהם מלמדים שהקב"ה אין עוד מלבדו.
מהבנת מחשבה זו באופן מעוות נולד הפנטאיזם או תפיסת הכפירה של שפינוזה הסוברת שכל מה שקיים בטבע הינו אלוקות, ומאחר שלפי התפיסה היוונית מטרת האדם להבין את הטבע, הסיק שהתבונה היא המפתח לחירות האדם. וכתוצאה מכך שביסס את תורתו רק על התבונה, ביטל את הרגשות, והתוצאה שיטה פילוסופית עגומה.
להבדיל, חז"ל אמרו: מה הוא חנון ורחום, אף אתה תהא רחום וחנון, ואמרו כל תורה אין עמה גמילות חסדים, הרי היא כעבודה זרה, ואמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. תכלית התורה הינה תשובה ומעשים טובים. ככל שאדם ירא שמים יותר, כן הוא מכיר את אפסותו וקטנותו לעומת אינסופיותו של הקב"ה יתברך שמו. על-כן הברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה על שם האבות מקדימות את ברכת חונן הדעת, כי ראשית-כל צריכים להשתדל להיות רחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים, ורק מתוך כך אפשר להצליח באמת להיות חכמים ונבונים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 17:39 |
|
| |
אגב נושא האשכול מצאתי תומך בחז"ל לרמב"ם בעניין "המאמין באותות ובמופתים יש בליבו דופי"
וידבר אהרן ויעש האתת לעיני העם: מסרו להן הסוד אבל שאר ההמון אינם יודעים בסודות לכך ויעש האותות לעיני העם (מדרש)
וימאן העם: עשו כמו שאמר הקב"ה ושמעו לקולך, יכול לא האמינו עד שראו האותות (?!) לא (!!) אלא וישמעו כי פקד ה', על השמיעה האמינו ולא על ראיית האותות, (שמו"ר)
שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה טז ויקרא משה לכל זקני ישראל הה"ד (איוב יב) בישישים חכמה ואורך ימים תבונה, למה זכו הזקנים שיגאלו ישראל על ידיהן אלא בשעה שנגלה הקב"ה על משה בסנה אמר לו (שמות ג) לך ואספת את זקני ישראל כיון שבא משה מידה (שם /שמות/ ד) וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל, ואומר (שם /שמות ד'/) ויאמן העם, אמר הקב"ה הריני פורע לזקנים על שעשו את ישראל להאמין בשמי בשעה שאמר משה ואומר להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם אלו לא קבלו הזקנים את דבריו של משה אף כל ישראל לא היו מקבלים אלא הזקנים קבלו תחלה ומשכו כל ישראל אחריהם ועשו אותן להאמין לשמו של הקדוש ברוך הוא אמר הקדוש ברוך הוא אף אני עושה להם כבוד ויהיה גאולת ישראל על ידיהן שיהיו ישראל שוחטים פסחיהם על ידיהן של זקנים שנאמר ויקרא משה לכל זקני ישראל לפיכך הכתוב משבחן (איוב יב) בישישים חכמה.
אז מה אנו רואים כאן, שלא האותות ולא שום שטויות פשוט המנהיגים = הזקנים גרמו לההמון ללכת אחרי משה ודעתו,
כך הבינו חז"ל וכך צריך וחייב כל חכם להבין,
תוקן על ידי maxmen ב- 24/01/2012 17:40:24
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 17:54 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | אהיה אשר אהיה זו בחינת אחדות, כמדרש חז"ל אהיה בגלות זו ואהיה בגלות אחרת. לדוגמא, אם אחרי גלות מצרים החודשים נקראים ראשון, שני, וכו', ואחרי גלות בבל נקראים ניסן, אייר, וכו', אל תחשבו כי אלה דברים שונים, אלא שניהם מלמדים שהקב"ה אין עוד מלבדו.
מהבנת מחשבה זו באופן מעוות נולד הפנטאיזם או תפיסת הכפירה של שפינוזה הסוברת שכל מה שקיים בטבע הינו אלוקות, ומאחר שלפי התפיסה היוונית מטרת האדם להבין את הטבע, הסיק שהתבונה היא המפתח לחירות האדם.
וכתוצאה מכך שביסס את תורתו רק על התבונה, ביטל את הרגשות, והתוצאה שיטה פילוסופית עגומה.
להבדיל, חז"ל אמרו: מה הוא חנון ורחום, אף אתה תהא רחום וחנון, ואמרו כל תורה אין עמה גמילות חסדים, הרי היא כעבודה זרה, ואמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. תכלית התורה הינה תשובה ומעשים טובים. ככל שאדם ירא שמים יותר, כן הוא מכיר את אפסותו וקטנותו לעומת אינסופיותו של הקב"ה יתברך שמו. על-כן הברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה על שם האבות מקדימות את ברכת חונן הדעת, כי ראשית-כל צריכים להשתדל להיות רחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים, ורק מתוך כך אפשר להצליח באמת להיות חכמים ונבונים. |
|
צדיק אמרת הרבה דברים ולא הבנתי כלום,
אהיה אשר אהיה = אחדות, ונווו אז יוצא לנו שראשון וניסן הם אחד, אוקיי, ברור לגמרי שניסן הכוונה לחודש הראשון של התורה, ומה זה קשור לאחדות הקל ??
לגבי שפינוזה לא ממש הבנתי מזה קשור לאהיה אשר אהיה,
התבונה חייבת לכלול את הרגש ואת הכל, אין מציאות ביקום שהיא לא אלוקות,
ורק השכל והבינה הם הכלים שלנו לדעת את האלוקים,
אז שוב את מי אתה רוצה לתקוף כאן ??
לגבי מהו חנון בכלל לא הבנתי כלום, בוודאי מהו חנון גם אתה תהיה חנון, הרי זה מה שאני אומר,
צריך ללכת בדרכיו של האלוקים,
ולכן בקשתינו הראשונה מהאלוקים בתפילה (אחרי הודיה) היא דווקא חכמה בינה ודעת,
כי בלי דעת אין כלום יש רק אלוהים אחרים,
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 21:39 |
|
| |
מקס ללכת בדרכי ה' מה הוא רחום -אף אתה. מה קאל קנא-אף אתה. מה הוא חורה אפו ומשמיד-אף אתה. מה הוא פוקד עוון אבות על בנים- גם אתה. מה הוא נוקם- אף אתה. אפשר להמשיך מענין איפה לעצור.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 22:21 |
|
| |
מקס, אסביר שוב את דברי.
א. אהיה אשר אהיה, חז"ל פירשו: אהיה בגלות זו ואהיה גלות אחרת. תקופת הגלות דומה לערב, ונדרש להאמין שהקב"ה משגיח על העולם ובריותיו ויגאל אותם. בפרט, החודשים בתורה נימנו החל מניסן זכרון ליציאת מצרים, ובלשון חכמים ניתנו להם שמות בבליים, זכרון לגאולה מגלות בבל. ב. "אין מציאות ביקום שהיא לא אלוקות" - זו מחשבה בעייתית. הקב"ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו. רבי מנחם מנדל מקוצק שאל למדנים: היכן דר השם? אמרו לו: מה מעלתו סח? הלא מלוא כל הארץ כבודו! אמר להם: השם דר במקום שנותנים לו להיכנס.
ג. לפני הבקשה הראשונה אנו אומרים שלוש ברכות כנגד אברהם יצחק ויעקב. כי בחכמה בינה ודעת צריכים להשתמש רק כדי להתהלך בדרך השם. מאותה סיבה הבקשה השניה הינה בקשת התשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 12:03 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס ללכת בדרכי ה'
מה הוא רחום -אף אתה. מה קאל קנא-אף אתה. מה הוא חורה אפו ומשמיד-אף אתה. מה הוא פוקד עוון אבות על בנים- גם אתה. מה הוא נוקם- אף אתה. אפשר להמשיך מענין איפה לעצור. |
|
טוב ירוחם, זה סתם קשקוש, ללכת בדרכי השם זה לא אומר והיות שהוא\היקום נותן את העונשים לאנשים רשעים, אז גם תתן עונשים כאלה,
היקום המציאות נותנת עונשים, חברה בלי חוקה תביא אנרכיה חברתית, ותפקיד האדם למנוע זאת ולהיות חנון ורחום, וכן לכל אדם שנענש (יש ערבות אנושית זה לזה במילא אפי' צדיקים נענשים מחטאים של חבריהם) תפקידינו להיות רחום ולא ח"ו לעזור לבריאה לעניש,
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 12:15 |
|
| |
מקס אתה הוא שהבאת את המצווה הזו ללכת בדרכי ה. אגב זו מצוות עשה ח' במניין המצוות ברמב"ם.
אני פשוט תהיתי הרי לא נאמר בהלכה כי מתי עלי ללכת בדרכי ה' ואיך ללכת ומתי לא ללכת. יש אנשים ואתה מכיר אותם ההולכים בדרכי ה' ומענישים ונוקמים וכד' ומענישים וזוכרים חטא עוון על בנים או בנות- ולא מקבלים לסמינר בת שאבא שלה לא כל כך אי אי אי. אז זה לא כל כך שטויות במציאות של היום ולא של אתמול.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 12:23 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | | מקס, אסביר שוב את דברי.
א. אהיה אשר אהיה, חז"ל פירשו: אהיה בגלות זו ואהיה גלות אחרת. תקופת הגלות דומה לערב, ונדרש להאמין שהקב"ה משגיח על העולם ובריותיו ויגאל אותם. בפרט, החודשים בתורה נימנו החל מניסן זכרון ליציאת מצרים, ובלשון חכמים ניתנו להם שמות בבליים, זכרון לגאולה מגלות בבל.
שוב לא הבנתי מצטער, יש הרבה חז"לים בעניין ולכן למה בחרת את זאת דווקא ? אם אתה רואה במדרש הזה דווקא את הפשט אז תסביר לנו אייך, אם אתה לא רואה אז מה לא טוב מה שאני צטתי לעיל,
לדעתי החז"ל הזה בא לנחומים אחרי הגלות בית ראשון ושני, היא לא בא לפרש פשט, הרי לא יעלה על הדעת שהאלוקים אומר למשה לך תוציא את בני ישראל כי עוד מעט הם צריכים לצאת לגלות שוב ואם לא תוציא אותם אז אני לא יכול לשלוח אותם שוב לגלות, ואני מת לדפוק אותם שוב ושוב,
אני במקום משה הייתי אומר לא לא תשאיר אותם שם במילא 80% התבוללו ועוד כמה שנים כבר לא יהיה יותר בני ישראל ולא תצליח לשלוח אותם שוב לגלות כי הם כבר לא קיימים,
אתה מבין את האבסורד ??
לגבי זיכרון לבבל,
אין אנו מצווים לזכור את בבל בשום מצוה, ואיזה נס היית שם ? הרי עשר שבטים ותימן לא חזרו,
ב. "אין מציאות ביקום שהיא לא אלוקות" - זו מחשבה בעייתית. הקב"ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו.
רבי מנחם מנדל מקוצק שאל למדנים: היכן דר השם? אמרו לו: מה מעלתו סח? הלא מלוא כל הארץ כבודו!
אמר להם: השם דר במקום שנותנים לו להיכנס.
נכון זה גם פשט טוב אהיה אשר אהיה עמי, יש חז"ל שאומר זאת, כלומר אדם שלא אוכל ימות, כי לאכול פירושו להיות עם אלוקים, האלוקים עשה שאוכל נותן חיים ואי אוכל מתים מרעב, אז מי שהולך עם האלוקים ?! אז האלוקים עימו !!
וכן על זו הדרך בכל דרכיו של האלוקים, מי שאיתו אז האוקים איתו,
ג. לפני הבקשה הראשונה אנו אומרים שלוש ברכות כנגד אברהם יצחק ויעקב. כי בחכמה בינה ודעת צריכים להשתמש רק כדי להתהלך בדרך השם. מאותה סיבה הבקשה השניה הינה בקשת התשובה.
אין בקשה, הברכה הראשונה היא הודיה ולכן מי שלא מכוון בא צריך לחזור להתפלל, בקשות א לא כיוון לא צריך לחזור, טפש שלא מבקש לא יעזור שיחזור להתפלל, אבל הודיה מחוייבים אפי' הטפשים,
אבל הבקשה הראשונה היא אתה חונן לאדם דעת, כי בל דעת לא יודעים בכלל מה לבקש,
אומרים חז"ל וברכך בכל מעשה ידיך:
רבי יעקב אומר: יכול אתה לומר שהקדוש ברוך הוא יברכו ויפרנסו אפילו אם הוא יושב ובטל ??? תלמוד לומר: "ובכל מעשה ידיך", אם עשה אדם הרי הוא מתברך, ואם לאו ?! אינו מתברך !!!!
(מדרש תהילים)
כלומר טיפש הוא האדם שיבקש בלי לעשות, ולהבין זאת צריך דעת, וכן לכל בקשה צריך קודם דעת, ולכן מבקשים ראשון חכמה בינה ודעת,
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 12:34 |
|
| |
ירוחם,
אתה בטח מכיר את המעשה ברבי יעקב יוסף משריגרוד שהיה קפדן מאד. פעם הלך להתפלל שחרית ומצא שבית הכנסת נעול. כשראה את השמש גער בו ושאל מדוע איחר לפתוח את בית הכנסת והיכן המתפללים. סיפר לו השמש שהאנשים נמשכו אחרי הסיפור הגדול של המספר בשוק. הרב הוכרח להתפלל שחרית ביחידות, ואח"כ ציוה על השמש להביא לפניו את האיש הזר כדי להלקותו. הגיע האיש הזר לפני הרב. צעק עליו הרב: מה זה עולה בדעתך לעכב את הבריות מלהתפלל! אמר לו האיש: רבי, לא נאה לו להתרתח, מוטב שיניח לי לספר מעשה. רצה הרב לגעור בו, אלא שבראותו לראשונה כראוי, נשאר הדיבור תקוע בגרונו, והרב נאלץ להקשיב לסיפור. אמר לו האיש: "פעם נסעתי בעגלה רתומה לשלשה סוסים, אחד אדום, אחד ברוד, ואחד לבן, ושלשתם לא יכול לצהול, והנה בא איכר לקראתי וקרא אלי: הרפה את המושכות. הרפיתי את המושכות". הרב נבוך ושתק. אמר לו האיש: "איכר יועץ עצה טובה, המבין אתה?" השיב לו הרב: "מבין אני רבי" ופרץ בדמעות, ועד אז לא ידע מה פירוש יכול אדם לבכות. לאחר שנתמנה הרב משריגוד לרב ברשקוב, ציוה להודיע למרחוק שיחזיר את כל דמי הקנסות שקנס אדם מעולם, ולא נח ולא שקט עד שקיים את דבריו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 12:35 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
אתה הוא שהבאת את המצווה הזו ללכת בדרכי ה. אגב זו מצוות עשה ח' במניין המצוות ברמב"ם.
אני פשוט תהיתי הרי לא נאמר בהלכה כי מתי עלי ללכת בדרכי ה' ואיך ללכת ומתי לא ללכת.
יש אנשים ואתה מכיר אותם ההולכים בדרכי ה' ומענישים ונוקמים וכד' ומענישים וזוכרים חטא עוון על בנים או בנות- ולא מקבלים לסמינר בת שאבא שלה לא כל כך אי אי אי.
אז זה לא כל כך שטויות במציאות של היום ולא של אתמול. |
|
כאן אני איתך והאלוקים\המציאות ינקום בהם ועוד אייך, הרי ראינו בכל ההיסטוריה מה קורה לרודים את האומה והחברה,
אפי' המחאה החברתית תוכיח שההמון לא מסכים שנרדה בהם אפי' בנחמדות מודרנית,
בכל אופן שהאלוקים\המציאות תנקום בהם, גם אז אנו צריכים להיות חנון ורחום כלפיהם,
לא לחינם לא מוזכר המידות האחרות כי הם עונשים מציאותיים ודווקא עליהם בא הצורך להיות חנון ורחום,
הרי המודות האלה הם הפכים לאחרות דווקא משום כך שהם מיועדים למידות האחרות,
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 13:45 |
|
| |
מקס,
ישראל, להבדיל מהיוונים והפילוסופים, לא סוגדים לשכל. בברכה ראשונה אנו מודים מגן אברהם, שאפילו אברהם אבינו, ענק שבענקים, חכם גדול שידע וקיים את התורה כולה, סבר שהנו עפר ואפר והאמין שהשגחתו של הקב"ה עליו הינה חסד.
בזמנו הרב נפתלי הרץ וויזל חקר את כל הפעמים שהשורש חכם מופיע בתנ"ך והסיק שהתורה מחייבת את נערי ישראל ללמוד לימודים כלליים כדרכי אומות העולם כדי להקנות להם דרך ארץ מתוקנת. מדוע גדולי הרבנים התנגדו לדבריו? כי הבינו בנפש הנערים טוב ממנו, והרחיקו לכת לדעת שאם ילמדו אותם מגיל צעיר לימודים כלליים, הלימודים הכלליים ימשכו את לבם ובמהירה עלולים למאוס בתורה, מה שאח"כ אכן היה פועל יוצא של תנועת ההשכלה. אותו נפתלי וויזל כתב בכשרון לא מבוטל ספר שירי תפארת בהם משה רבינו מתואר כמעין פילוסוף תבוני ברוח אותה תקופה.
תשאל מדוע בתקופת הראשונים בספרד למדו חכמות חיצוניות. אומר לך מה היה סדר הלימוד הנפוץ בספרד: למדו את התנ"ך כולו, ואח"כ למדו משנה והלכה, ואח"כ למדו לפחות 4 סדרים של הש"ס, ואחרי החתונה למדו חכמות חיצוניות (התחילו בתזונה כדי לדעת מה לאכול ואיך לאכול). להבדיל, בארצות אשכנז בדורות האחרונים מיהרו ללמד מגיל צעיר גמרא (חרדים) או חכמות חיצוניות (משכילים וחילוניים), והתוצאה שהרבה סבורים שהם נבונים או מבינים, אלא שכמעט לכל הלמדנים בדורות האחרונים, למעט מעטים, חסרים יסודות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 14:53 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | | מקס,
ישראל, להבדיל מהיוונים והפילוסופים, לא סוגדים לשכל. בברכה ראשונה אנו מודים מגן אברהם, שאפילו אברהם אבינו, ענק שבענקים, חכם גדול שידע וקיים את התורה כולה, סבר שהנו עפר ואפר והאמין שהשגחתו של הקב"ה עליו הינה חסד.
אני לא יודע מהי סוגד, בשפה שלי לא קיימת סגידה לשום דבר, יש כלים ברורים שהאלוקים נטע בנו, בכדי שנהיה באמת צלם אלוקים ולא בהמות,(רשב"ם בראשית פרק א) כדמותנו - בעינין חכמתנו, שהרי כשמתקלקל האדם כת' נמשל כבהמות נדמה:
צריך אמונה מלשון אימון בחכמים כי לא כל אחד יכול ללמוד הכל ולהבין הכל ולדעת הכל, בכל זאת שוב השכל והתבונה צריך לדעת במי להאמין = לתת אימון, כל אימון עיוורת היא בהמות לשמה אם לא אלוהים אחרים לשמה,
צריך גם ענווה כי בלי ענווה לא זוכים לדעת ברורה ולכן כל חכמינו היו ענווים באמת,
כמו אברהם ומשה ודוד ועוד ועוד, האלוקים שונה גאוותניים, הסיבה שהגוותן לא פתוח לחשוב כי חושב שהוא יודע הכל,
לדעתי להפך כל המאמינים בעיוורון מוחלט הם הגאוותנים שמרוב טיפשותם חושבים שאצלהם נמצא כל התשובות,
אני אומר דווקא מתוך הענווה אנו יכולים ללמוד עוד ועוד,
לדעתי המדע מצליחה היום כי הם ענווים באמת, כל איש מדע שתדבר איתו (ואני מתכתב עם הרבה מהם בזמן האחרון) תראה שהוא ענוו וצנוע בדעותיו, מי יכול היום באמת לומר שהוא יודע משהו בביטחון,
דווקא משום כך אני לא סובל את האלוהים אחרים, אצלהם הכל ברור, אין שאלות הכל מובן,
למשל עושים משל של אור וחושך בוקר וערב, ומיזה באים להצדיק את השואה וכל הסבל, הרי יש משל של בוקר וערב ולכן צריך להרוג שש מיליון יהודים, הרי הם מפגרים ורוצחים ואכזריים במידותיהם הדפוקות,
מזה ערב ובוקר ? ומה זה קשור לגלות, כך זה בכל עניין ועניין, יש למישהו סרטן יש תאונות דרכים, ונהרגים מידי יום ביומו אנשים נשים וטף, ואנו חכמי חלם אומרים יש ערב ובוקר ????
האם אנו לא מחוייבים לעצור את ההרג הזה בכל מחיר ???
אותו דבר לגבי הגלות, האם אנו לא מחוייבים לעצור את הגלות בכל מחיר ????
לא ולא יאמרו הטיפשים אם נעצור משהו זה ח"ו ישמע שכאילו אנו עשינו ולא האלוקים, ואז ח"ו יהיה חילול השם, אז כדאי להמשיך עם התאונות דרכים ולהמשיך עם הסרטן ולהמשיך עם הגלות העיקר שמחשבתם הדפוקה תשאר נכון,
אמר דוד המלך אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם: אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי: ובכל זאת אני יודע שאתה האלוקים הטוב עשיתה כל זה,
כך אומר דוד המלך, כל עשייית האדם זה בעצם האלוקים עשה וזה נקרה עניו באמת,
אותו דבר אתה ידידי אתה מוכן להפסיד הכל העיקר שלא נבוא ח"ו לסגוד לשכל לבינה, למה אתה שונא את השכל והבינה כל כך ??? הרי בלעדיהם אנו כבהמות נדמו, ריבונו של עולם אני לא מצליח להבין אותך באמת אני אומר לך זאת, אתה תלמיד חכם אמיתי אבל סוגד וסוגד למי בדיוק ?!
בזמנו הרב נפתלי הרץ וויזל חקר את כל הפעמים שהשורש חכם מופיע בתנ"ך והסיק שהתורה מחייבת את נערי ישראל ללמוד לימודים כלליים כדרכי אומות העולם כדי להקנות להם דרך ארץ מתוקנת. מדוע גדולי הרבנים התנגדו לדבריו? כי הבינו בנפש הנערים טוב ממנו, והרחיקו לכת לדעת שאם ילמדו אותם מגיל צעיר לימודים כלליים, הלימודים הכלליים ימשכו את לבם ובמהירה עלולים למאוס בתורה, מה שאח"כ אכן היה פועל יוצא של תנועת ההשכלה. אותו נפתלי וויזל כתב בכשרון לא מבוטל ספר שירי תפארת בהם משה רבינו מתואר כמעין פילוסוף תבוני ברוח אותה תקופה.
אז מי צדק ? הרי הפסדנו 90% מהאומה דווקא בגלל שעשו את הקהילות הנפרדות, דווקא שלא ידענו ללכת אחרי התבונה הפשוטה שאומרת שחייבים ללמד את נערינו בינה וחכמה,
אני לא מבין אתה מביא ראיה הפוכה לגמרי,לא רק הפסדנו את יהדות אשכנז ובסוף גם גררו אותנו לתאי הגזים,
רק הנשארים מהם שניצלו הצליחו להחריב את יהדות ספרד גם כן, גררו אותם לארץ וקילקלו אותם לגמרי, אני לא מאשים אותם כי חכמי ספרד לא נתנו להם תשובות חלופיות, ולכן בחרו להידבק בחילוניות,
בתכלס החכמים בשני הצדדים כשלו בגדול, והכל כי אנו עובדים אלוהים אחרים,
תשאל מדוע בתקופת הראשונים בספרד למדו חכמות חיצוניות. אומר לך מה היה סדר הלימוד הנפוץ בספרד:
למדו את התנ"ך כולו, ואח"כ למדו משנה והלכה, ואח"כ למדו לפחות 4 סדרים של הש"ס, ואחרי החתונה למדו חכמות חיצוניות (התחילו בתזונה כדי לדעת מה לאכול ואיך לאכול). להבדיל, בארצות אשכנז בדורות האחרונים מיהרו ללמד מגיל צעיר גמרא (חרדים) או חכמות חיצוניות (משכילים וחילוניים), והתוצאה שהרבה סבורים שהם נבונים או מבינים, אלא שכמעט לכל הלמדנים בדורות האחרונים, למעט מעטים, חסרים יסודות.
אני באמת לא רוצה להיכנס לעניין אשכנז וספרד, שניהם בסוף כשלו באופן טוטלי,
וחכמינו אמרו לנו שכך יהיה, ראה את הספורנו הידוע לדוגמא ויש לי עוד הרבה דוגמאות כאלה,
לעצם העניין אין שום בעיה ללמוד כל לימוד נכון, אפשר לעשות זאת בדרך הרמח"ל שתרגם לנו את הספרים מבחוץ בשבילינו, לא צריך ללמוד מספריהם חכמה, אפשר ללמוד מהרמח"ל וגם הגר"א הלך בדרכו וכתב את איל המשולש,
וכן החכמים ניסו לכתוב לנו ספרים של חכמת הגויים שלא נצטרך ללמוד מהם ישירות ולא להתקרב להפקרות של האומות,
משה רבינו אומרים חז"ל הסתובב בין בני ישראל במצריים ולימד אותם ספר איוב (גם ספר של גויים, ותרגם אותו לבני ישראל)
כל הדורות החכמים עשו הכל שחכמת כל האומות תגיע לידינו, ולא תורתם המופקרת,
ולמה זה לא הצליח ?? למה החכמים לא הצליחו ? בעלי הזרוע המנווולים אז והיום !!!
אנשים בורים וקיצוניים עשו הכל שנשאר טיפשים. כך הם יצליחו לשלוט באומה, ויתפרנסו מכספיהם חינם,
מנווולים זה לא מילה מספיקה להגדיר אותם,
גם היום עם לימודי ליבה,
אין לי ספק לו היינו מציעים לאנשי משרד החינוך לימודים חליפין משלנו אבל עקרונית הם מספיק טובים לתוכנית הליבה, כלומר מספיק טובים לתת לנער לגדול חכם ונבון ולא טיפש ובור ועםארץ,
אין לי ספק שאנשי משרד החינוך היו מקבלים זאת, הרי מה משנה להם בעיקר הרי זה התוצאה הסופית שכל נער ונערה יכלכל את צעדיהם בתבונה,
אבל אז ייש בעיה לאנשי כת ההשקפה, כי אז לא יכלו למכור לנערים לוקשים, ומי יפרנס אותם ומעמדם ??
זה הסיבה היחידה למה הם מעוניינים שנמשיך להיות בורים ועםארצים, |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 18:31 |
|
| |
מקס,
מסכים אתך שענוה היא היסוד לכל המדות הטובות. לכן על משה רבינו נכתב שהיה עניו מאד מכל אדם ולא חכם מאד מכל אדם, למרות שבשכלו עלה על כל דורו. חז"ל אמרו: דעה קנית, מה חסרת. בכל התחום, אנשים שיש להם קצת דעה, בקלות מתגאים על אלה שפחות משכילים מהם. רבי משה מקוברין פירש את הפסוק: אם סבור אתה שיש בך דעה, אזי חסרה בך מדת ענוה, ואילו אם ברי לך שאתה חסר דעת, הרי קנית מידת ענוה. את לקח דבריו כולנו צריכים תמיד לזכור.
כשיש קלקולים כלליים במציאות, בד"כ רוב האנשים נוטים לייחס אותם או למנהיגי הציבור שלהם ולסבור שהדשא של השכן ירוק יותר, או למנהיגי ציבורים אחרים, ולסבור שהם אינם מקולקלים. למרות שהגישה הראשונה אמתית יותר, הרי שהדרך היחידה לתקן דברים היא להבין את הבעיות בצורה כללית ועמוקה, וכדי לתקנם צריך האדם להשתדל לתקן ראשית-כל את עצמו.
כבר הפניתי אותך לספר "שביל הזהב" של רבי מרדכי עלישברג מבויסק שכתב שהתורניים צריכים לכבד את החכמים והחכמים את התורניים. לדאבוננו זו איננה המציאות, והתוצאה שבמקום בו יש תורה בד"כ אין חכמה, ובמקום בו יש מדע בד"כ אין אמונה. לענ"ד לכולנו יש הרבה מה לתקן בדרך ארץ ובמידות טובות.
תוקן על ידי מ80 ב- 25/01/2012 18:42:22
 |
|
|
|
|
|